ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אברהם בן רחמה
הלכות הטהרה הפותחות את פרשתנו מוגדרות כחוקה (עיינו גם בדברינו לפרשת חוקת תשס"ו).
אף על פי כן, ננסה להסביר חלק מהלכות אלה בדרך הגיונית. הלכות האמורות, גם בימינו, להאיר את הדרך ואת והליכות חיינו.
עיקרון יסוד בהלכות טהרה אומר כי רק מה שהוא תוצר של מלאכת האדם, שיש לו ערך שימושי, מקבל טומאה. ממילא כדי להשתמש בו יש צורך הלכתי (בזמן שזה אפשרי) לטהרו. מעשי האדם שבאמצעותם נוצר כלי, הם שעלולים להביא טומאה לעולם ויש צורך לטהרם. זו הסיבה ש"פשוטי כלי עץ" כלומר כלים העשויים מעץ, שאין להם בית קיבול, ואין אפשרות לאחסן בהם תוכן, מוגדרים לעולם כ'טהורים' (תוספתא חולין פ"א ה' כא, שבת דף קכג ע"ב).
גם בפרשתנו מצינו: "וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ ... טָמֵא הוּא" (שם, שם טו). מכאן למדו חז"ל כי כלי חרס אינו מקבל טומאה, אלא מתוכו. כלומר, נגיעה של המטמא בצידו החיצוני, איננה הופכת כלי חרס למשהו שאיננו טהור (עיינו ברש"י על אתר). רק מגע בצד הפנימי יכול לטמא אותו. העיקרון שאנו צריכים ללמוד מכך הוא, שמה שקובע הוא התוכן ולא החיצוניות! המשמעות, ולא הזוהר החיצוני!
נדגים עקרון זה מתוך נושא נוסף שנדון בפרשתנו. בני ישראל התלוננו על המן כמבואר בפרשה: "וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לָמוּת בַּמִּדְבָּר כִּי אֵין לֶחֶם וְאֵין מַיִם וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל" (שם, כ"א ה).
לא ברור מדוע העם מתלונן על המן, והרי עליו נאמר: "וְהוּא כְּזֶרַע גַּד לָבָן וְטַעְמוֹ כְּצַפִּיחִת בִּדְבָשׁ" (שמות ט"ז לא).
גם חז"ל דיברו בשבחו דברים נפלאים, הן מבחינה גשמית והן מבחינה רוחנית: "טעם כל המינין טעמו טעמן וממשן, ...תנו רבנן: ... גד - שדומה להגדה שמושכת לבו של אדם כמים... לבן - שמלבין עונותיהן של ישראל" (יומא דף עה ע"א).
אם כך, מה הפריע להם? נציע, שהמן היה באמת טעים מאוד, וכל אדם היה יכול לבחור את הטעם המועדף עליו, אבל מבחינה חיצונית לא היה לו מראה של אוכל. ידוע ופשוט שחלק בלתי נפרד מ"קיסמו" של האוכל נובע ממראהו, ולא רק בגלל טעמו הנעים לחיך. עם ישראל התלונן כי היה חסר לו המראה החיצוני - מעורר התיאבון (נוסיף בסוגריים כי יהודי אוכל לשובע, כדי שיהיה לו כח לעבודת השם, ולא לתיאבון, כמו שנאמר: "צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ" (משלי י"ג כה).
המן שאכל עם ישראל במדבר, שידר את המסר ההפוך. אל תסתכלו על החיצוניות אלא על הפנימיות.
ענין זה מזכיר לנו את דברי התורה בעניין החטא הקדמוני: "כִּי טוֹב הָעֵץ... וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם" (בראשית ג' ו).
כנראה גם שם המראה החיצוני השתלט על השיקול הערכי. לכן, הנחשים המוזכרים בפרשה, הם אלה שהענישו את עם ישראל על תלונתם בנושא המן.
בדור זה, בגלל סיבות טכנולוגיות וכלכליות, עולם השיווק תופס נפח ענק בעולמם של בני האדם, מנער ועד זקן. מגיל צעיר נחשפים, גם הילדים, למסר המהלל והמשבח את החיצוניות, ומעודד גם פרסום עצמי ברשתות, לרוב בכיוון השלילי ביותר. אין קץ לרעות החולות שמתפשטות בעולם בגלל נגע זה, המגיע גם לכדי דיני נפשות.
נמשיך לעבוד ולחזק את התוכן הפנימי כדי שיתגבר על החיצוניות. חיצוניות זו, לרשותה עומדים כלים עוצמתיים, חיצוניות שמנסה להסתיר את העיקר הערכי, ולהבליט את הטפל חסר הערך.
נשלח רפואה שלמה לפצועים נפגעי הטרור השפל, ותנחומים למשפחות השכולות.
נמשיך להגביר את אהבת ישראל, באחדותנו ובאהבת מדינתנו, מדינת כלל ישראל, ובחיזוקו של צה"ל צבאנו האחד והאהוב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
