ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- אורות ישראל
- פרק ג'
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל טוב
כשהאדם משים את לבו ודעתו להתדבק באור האלוהי, המאיר בכנסת ישראל בכללה, בכל הנשמות ובכל הדורות מראשית ועד אחרית, מתדבק הוא על ידי זה ממילא באור האלוהות השורה בכללות שיעור הקומה של כלל האדם, שכנסת ישראל היא מרכזה ותמציתה, ועל ידי זה הוא מתדבק גם כן בכללות האור של האלוהות המתגלה בכל ההויה, שבצד העליון של נשמת האדם משתקפת כל תמציתה, וממילא מקשר הוא בזה את דעתו לדבקות באלוהות העליונה שלמעלה מכל ההויה, ונפשו מתמלאה חיות מלא קודש ותפארת גדולה וגבורה, ובתוספות כחו מוסיף הוא כח בכללות כנסת ישראל, מפני שהוא חלק ממנה, וממילא מוסיף הוא כח בקומת האדם ובכל העולמות, שנאמר תנו עז לאלוהים, על ישראל גאותו ועזו בשחקים, נורא אלוהים ממקדשיך, אל ישראל הוא נותן עז ותעצמות לעם, ברוך אלוהים.
בדברים אלה, מתאר הרב את המסלול המתרחב והמתעמק, בו היחיד נחשף ונקשר לאלוהות העליונה שלמעלה מכל ההויה ומתדבק בה. אבל אי אפשר לאדם לבצע את ההתקשרות הזאת על ידי דילוג על המדרגות שבינו לבין האלוהות, אלא באופן של התקשרות נכונה אליה, מדרגה אחר מדרגה. ראשית, הוא בעל דעה, המסוגל ל שים את לבו ולתת את דעתו לאור האלוהי, המאיר בכנסת ישראל בכל הדורות , בכל המכלול הדתי והתרבותי שלה. על ידי כך, הוא מבין את התמציתיות של כנסת ישראל ביחס לכלל האדם - האנושות כולה. שכן הוא מבין שכדי לפתור את הבעיות שהאנושות מתחבטת בהן ולהיחלץ מן המצר, התרבויות האנושיות השונות צריכות כולן לגילוי המיוחד של כנסת ישראל.
כשנותנים את הדעת על הערך שיש לכנסת ישראל לגבי כל האנושות, נותנים בעצם את הדעת על כלל ההוויה. האנושות קשורה לשאר ההוויה, ניזונה ממנה, משפיעה עליה, מושפעת ממנה וקרובה אליה. ישנה מערכת מסועפת של יחסי גומלין בין האדם בכללותו לבין ההוויה בכללותה, וניתן לראות זאת, למשל, במדע האקולוגיה.
כאשר נותנים את הדעת על כללות ההוויה והערך שבקיומה, נותנים לבסוף את הדעת גם על הבורא שברא את הבריאה - ה אלוהות העליונה שמעבר לאדם, כי אין בריאה ללא בורא. כשמבינים את ההבדל שבין ההוויה לבין מה שקדם לה ונמצא מעבר לה, מתקשרים גם אל האלוהות.
ונפשו מתמלאה חיות מלא קודש ותפארת גדולה וגבורה, ובתוספות כחו מוסיף הוא כח בכללות כנסת ישראל . אדם שהגיע לעומק וגובה כאלה, שהעלה את עצמו לדרגה כל כך גבוהה, מוסיף כוח לכנסת ישראל בעצם חיותו ועמידתו בדעה העליונה שלו. דרכה הוא מוסיף כוח גם לאנושות ולהוויה כולה, עד שהוא ממלא את רצון ד' - רצון אלוהות העליונה שלמעלה מכל ההויה . זו הכוונה ב" תְּנוּ עֹז לֵאלוֹהִים " (תהלים סח, לה) -במילוי רצון ד', האדם כביכול נותן לו משהו. האדם קיבל מד' את הנטייה האלוהית בנפשו, והוא מחזיר לו לכאורה בדיוק את אותו הדבר, אבל ישנה תוספת מיוחדת - הדעה. בפן מסוים, אין שום משמעות לפעולת האדם - "נוֹרָא אֱלוֹהִים מִמִּקְדָּשֶׁיךָ אֵ-ל יִשְׂרָאֵל", ורק "הוּא" זה ש"נֹתֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם, בָּרוּךְ אֱלוֹהִים " (שם לו). אבל ישנו פן אחר שבו ישנה משמעות גדולה לפעולת האדם - " תְּנוּ עֹז לֵאלוֹהִים עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ וְעֻזּוֹ בַּשְּׁחָקִים". ה" עֹז " הוא הברכה שהאדם מברך את ד' כאשר הוא נותן את דעתו על הדבר: "ברוך אתה ד'". "ברוך" זו לשון המבטאת התפרטות והתרבות, כלומר, בברכתנו אנחנו מוסיפים משהו, והוא הדעה. בזכות הברכה, ד' לא רק קיים, אלא גם נודע, והמציאות האלוהית מתברכת, מתווספת ומתרבה. מבחינה זאת, "הכל בידי שמים - חוץ מיראת שמים" (ברכות לג:). יראת השמיים היא התוספת העצמית, העמוקה של האדם היכולת לקשר את השמיים דרך כל המדרגות עד לחיים הפרטיים. השפע מגיע מן האלוהות העליונה אל הבריאה, מן הבריאה אל האנושות, מן האנושות אל כללות האומה, ומכללות האומה אל היחיד, אל החיים הפרטיים של האדם - הממשות. ואז, כשהשפע הוא ממשי, היחיד לא רק חוטף, לוקח ומשתמש, אלא מבין ויודע - ומברך. כאשר הוא מחזיר את הדעה, התוספת העצמית שלו, דרך כל המדרגות, נוצרת הברכה וההתרחבות. נוצר מימד נוסף: הדעה - האפשרות שיהיה מישהו שיודע, התממשה על ידי ברכת האדם.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








