ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- קדושים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- היצר הרע
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא ברכפלד
חלק מרכזי בשתי הפרשות מוקדש לזהירות באיסורי עריות. אור-החיים אומר: רבונו של עולם לא מטיל על האדם חובות שאין בידו לקיימם. את רוב המצוות אדם יכול לקיים וההתמודדות אינה כה קשה, אך איסורי עריות קשה מאוד לקיימם. ואמנם יש אנשים עם כוח רצון חזק והשקפת עולם גדולה, שהם יכולים לעמוד גם באיסורים כאלה, אבל הפנייה כאן היא לכל עם-ישראל, ובעם-ישראל יש כל מיני מדרגות. ויש אנשים שזה מאוד קשה להם. אם כן, איך אפשר לחייב אנשים שלא יכולים להתמודד?
"כמעשה ארץ מצרים". אומר אור-החיים - יש שני דברים שגורמים לאדם להיכשל בעניינים אלו: המחשבות וההרהורים, והראייה שמגרה אותו. התורה אומרת, ישבתם בארץ מצרים, שם יש אוירה של מתירנות, אך למרות הקשיים, למרות שהייתם בסביבה לא טובה והושפעתם ממנה על ידי הראייה - "לא תעשו".
איך אפשר לצוות כזה דבר? ישנם אנשים, בעלי השקפה רחוקה מהדת, שאומרים שיש אנשים בעלי נטייה טבעית עמוקה לגברים אחרים. איך אפשר לצוות עליהם בניגוד לטבעם? והרי התורה מצווה על כל אחד ואחד, אפילו על מי שחושב שאינו יכול, שינצח את התאוות ולא יכשל.
העצה להתגבר על התאוות
ההסברה לכך באה בפתיחת הפרשה, "דבר אל בני ישראל אני ה' אלקיכם". עם-ישראל הוא עם מיוחד בעל מדרגה מיוחדת, בעל נשמה אלוקית עליונה, אפילו לאנשים שיש להם נטיות נמוכות עמוקות מאוד. והנשמה היא הכוח המרכזי החזק באדם. וכשאדם יידע את זה ויעמיד אותה במקום המתאים הוא יצליח להתגבר. כשאדם מתמלא ביראה גדולה בה' בצורה ממשית, לא רק שיבין שצריך לירא ממנו כי הוא מחיה ומקיים את הכל ורואה את הכל, אלא שיחיה את יראת ה' ויחוש אותה בכל אבריו, אז הוא יוכל להתגבר על כל הקשיים שבעולם. כמו שאמר ר' יוחנן לתלמידיו: "הלואי שיהיה מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם". הם קצת נעלבו, אבל באמת מורא בשר ודם הוא מורא ממשי, ולזה התכוון ר' יוחנן. לאדם לא נוח לעשות עבירה בפני מישהו. אין מה לדבר, שלפני שוטר לא נעים (ולא כדאי) לעבור באדום. ואם רואה אותו אדם נכבד - על אחת כמה וכמה. אם אדם מודע לכך שהקב"ה רואה כל מה שהוא עושה, אפילו אם לא יעניש אותו, לא יהיה לו נעים לעשות עבירות. וכך הוא לא ייכשל אפילו בדברים שהוא מאוד נמשך אליהם.
אומר הרב באורות הקודש חלק ג', שהמוסר האנושי אין בכוחו לכבוש את כל הנטיות והתאוות שבאדם. רק למוסר האלוקי יש כזה כוח. כשאדם יודע שרבונו של עולם שיצר אותו ומשגיח עליו ונותן שכר ועונש, הוא נזהר מעבירה. זה מה שנאמר בפרקי אבות "הסתכל בשלושה דברים ואי אתה בא לידי עבירה". כשאדם נמצא בתוך המחשבות והחמדה של העבירה קשה לו מאוד להתגבר, אך העצה של חכמים, יראת שמים, מועילה לכך שאדם כלל לא יגיע למצב זה.
איך אפשר לגור בחו"ל?
התורה אומרת שבגלל עבירות כאלו שיש בהם גדרי טומאה באופן מיוחד, עבודה זרה ועריות, הקב"ה מסלק את היושבים מהארץ, שהיא קדושה. אנו נמצאים בארץ-ישראל, בהיכלו של מלך. הרמב"ן כאן מבאר את עניינה המיוחד של ארץ-ישראל - בכל העולם כולו סידר הקב"ה נציבים שליחים שינהלו אותו, אך בארץ-ישראל הקב"ה מנהל בעצמו. משל למה הדבר דומה? לאדם שיש לו חנות רהיטים וכל השולחנות עומדים למכירה. אך השולחן של המוכר בעצמו אינו למכירה, הוא משתמש בו. כך כל הארצות הם של ה', אבל את ארץ-ישראל הוא "איוה למושב לו". וגם לגבי גויים, על הכותים התנפלו אריות כיון שעשו עבירות בארץ-ישראל. בארץ-ישראל באופן מיוחד רבונו של עולם לא רוצה שיטמאו אותה.
זו הארץ שרבונו של עולם קבע שמקיימים בה תרי"ג מצוות. בחו"ל המצוות הן רק בחינת "הציבי לך ציונים", כפי שמביא הרמב"ן את דברי המדרש - משל למלך שגירש את רעייתו ואמר לה שתשמור על הקישוטים בכדי שכשתחזור לא תשכח איך להתקשט. בחוץ לא כל-כך צריך להתקשט. כך אמר הקב"ה לישראל לקיים את המצוות בחו"ל רק בתור תרגול שלא ישכחו אותם כשיחזרו לארץ. אני ממש תמה, עשרות אלפים נסעו לקיים את מצוות הפסח "בהידור" בהונגריה ובכל מיני מקומות. זה לא מהדרין, זה אפילו לא בדיעבד, זה בכלל לא שייך. אולי הם עושים את זה בשביל שיוכלו לומר "לשנה הבאה בירושלים הבנויה"... מובא בשם החפץ-חיים שמצוה בארץ-ישראל שווה פי 20 ויש אומרים פי 60. אבל זה כלל לא משנה, אפילו פי שניים. לרמב"ן זה פי אינסוף משום שזה לא המצוה בעצמה, אלא רק תרגול. אולי גם החפץ-חיים דיבר דווקא בזמן שקדושת ארץ-ישראל עדיין אינה בשלמותה. האם אפשר לוותר על זה?! האם אפשר בכלל לצאת לחו"ל, אם לא לצורך ממשי?! משל לאדם שילך לביקור בביוב - הכל מזוהם וטמא שם, חסר אויר של קדושה! חז"ל מכנים את זה בית-קברות.
ארץ-ישראל היא ארץ ה', ארץ הקודש, ארץ עליונה. ועכשיו שזכינו להיות בארץ-ישראל זה עוד מבט של הסתכלות עמוקה על חשיבות המצוות, כי אנחנו נמצאים בחצרו של היכל המלך. "תמיד עיני ה' אלקיך בה" - פה בארץ-ישראל יש השגחה מיוחדת של רבונו של עולם. כמובן צריך לראות זאת לא רק מצד היראה שלא ניתן ללכלך את חצרו של המלך, אלא גם מצד ההתרוממות שיש בהיכל זה, לשמור על טהרתו וקדושתו.
הסרת המניעים - היחס לטלויזיה ואינטרנט
כמובן צריך להסתכל מה מביא לנפילות ולהתרחק מהגורמים להן. התקשר אלי מישהו וביקש לחתום על עצומה להוציא את הטלויזיה מהבית. הסכמתי. הוא ביקש גם לחתום על עצומה נגד הכנסת אינטרנט לבית. לא הסכמתי, כיון שיש בזה גם דברים טובים. כמובן, אם אפשר צריך להתחבר לתוכנית שתגביל את האפשרות לראות דברים לא צנועים, כיון שהיצר גדול מאוד וקשה מאוד לעמוד בו.
"ישב אדם ולא עשה עבירה - מעלה עליו הכתוב כאילו עשה מצוה". כוונת הדברים אינה למי שנמשך לעבור עבירה ובכל זאת התגבר על תאותו, אלא למי שישב וחשב מה לעשות שלא יגיע בכלל לידי עבירה. הוי אומר, שבעצם הדבר שאדם נמנע מכשלונות הוא גם מתעלה. "קדושים תהיו", צריך לא רק בחינה של "סור מרע" אלא גם בחינה של עלייה בקודש, "כי קדוש אני", כי ישראל צריכים ללכת בדרכו של ה'. על ידי התקדשותנו מופיעה גם קדושתו של רבונו של עולם בעולם.
"קדושים תהיו"
"קדושים תהיו" - זה לא רק ציווי אלא גם הבטחה. "אתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש". אומר הזוהר, אשריהם ישראל - בתחילה אומר "ממלכת כהנים", ולא הסתפק בזה אלא גם "גוי קדוש", ולא הסיר מהם אהבה עד שקראם "עם קדוש", ולא הסיר מהם אהבה עד שקראם "אנשי קדש". מה ההבדל בין "קדש" ל"קדוש"? "קדש" זה המקור, השורש של הכל. "קדוש" זה ההופעה של הקדש, ההתגלות. יש קדש, קדוש וקדושה. "קדש" נכתב בלי וא"ו. ב"קדוש" נוספה וא"ו, יש כבר המשכה מהקודש, וא"ו היא כמו צינור של המשכה לעולם הזה. ב"קדושה" - נוספה גם ה"א. כלומר מהצינור נתפשטה הקדושה ומופיעה בתוך מסגרת. ה"א זה גם 5, ומסביר המהר"ל שזה מבטא מרכז שמתפשט ל-4 צדדים.
"קדש" זה שיא המדריגה. "קדש ישראל לה' ראשית תבואתה". "כל אכליו יאשמו" - מי שאוכל קודש חייב אשם. הוי אומר, ישראל במדריגה עליונה מאוד מאוד ועניינם להיות כאלה. יש בהם ההופעה האלוקית היותר עליונה, נשמה קדושה, והם צריכים לגלות את הקודש העליון הזה, לחיות חיים קדושים. לא רק לעשות את כל המצוות, אלא לחיות את כל המעשים הללו, שיהיו מלאים בדביקות, נעשים בשלימות. גם אכילת רשות נעשית בקדושה, הכל מכוון לשם שמים, משום שבכל דבר בעולם יש נקודת קדושה.
כשאדם מסתכל על כל דבר באופן שכל דבר בעולם מתקיים בזכות אור ה' שבו. נמצא שכל התנהגות - האכילה, הדיבור, ההליכה, הכל בקדושה. מספרים על ר' יוסף בער סולובייצ'יק שהוא אמר שכשאדם הולך ברחוב הוא כבר צריך לעשות תשובה, כיון שאולי זה לא היה נוח למי שהלך לידו. כלומר, כל תנועה צריכה להיות מחושבת. אדם צריך לשאוף שכל הנהגתו תהיה שקולה, מרוממת, מלאת תוכן. לא צריך להיכנס ללחץ בגלל זה, אלא להתרומם למדרגה כזו שממילא זו תהיה התוצאה. אדם יאהב את כולם כל כך עד שממילא הוא לא יעשה תנועה שתפגע במישהו.
"קדש את עצמך במותר לך" - לא במובן של פרישות, אלא כשאדם מגיע למדרגה כזו הכל קדוש. לא נחשוב שהציווי של "קדושים תהיו" מצמצם את החיים, אלא ההיפך הגמור. החיים מתרחבים כך שלכל דבר יש משמעות. הרבה פעמים אדם עושה דברים שאין להם ערך עצמי - אוכל בשביל ללמוד, הולך לבית המדרש בשביל ללמוד וכו'. המדרגה הגבוהה היא שכבר בהליכה אדם מתעלה, כאשר הוא מודע לזה שלכל פעולה יש עומק וערך עצום. וממילא באה תחושה של שלימות ושמחה, שלימות של הופעת החיים.
התעלות למדרגה זו חשובה בעיקר בעת הזאת שאנו עולים לקראת גילוי אורו של משיח, שזה עניינה של הגאולה, וכבר אורה מתחיל להופיע עלינו. כשאנחנו נתעלה זה ימשיך גם על סביבתנו, ובעז"ה נעלה מעלה במעלות הקודש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
