ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- תקשורת
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל טוב
החופש הגדול בפתח והמחשבים במתח!
עוד מעט קט יתיישבו המוני בני נוער ליד המחשבים, ויגלשו ברשת האינטרנט, ויגלשו, ויגלשו, ו...
וזה כולל את הבן/הבת שלנו, (ואת כולנו...).
בדקת פעם - לאן, כמה, למה ומתי? האם אתה יודע? האם אתה שומע?
ואולי שנים של חינוך, עמל, יזע ותקוות יקרסו שם ברשת.
את ה'אוצר' שבחשבון הבנק שלנו כולנו בודקים מידי פעם. האם גם את ה'אוצרות' האמיתיים שלנו - ילדינו ונשמותינו אנו בודקים?
עוד מעט קט יתיישבו המוני בני נוער ליד המחשבים, ויגלשו ברשת האינטרנט, ויגלשו, ויגלשו, ו...
וזה כולל את הבן/הבת שלנו, (ואת כולנו...).
בדקת פעם - לאן, כמה, למה ומתי? האם אתה יודע? האם אתה שומע?
ואולי שנים של חינוך, עמל, יזע ותקוות יקרסו שם ברשת.
את ה'אוצר' שבחשבון הבנק שלנו כולנו בודקים מידי פעם. האם גם את ה'אוצרות' האמיתיים שלנו - ילדינו ונשמותינו אנו בודקים?
דיני יחוד במחשב
הרב שלמה בן-אליהו שליט"א - רב המועצה האזורית מטה-אשר
לפני שנים רבות, כבר אמרו חז"ל - אין אפוטרופוס לעריות... לצערנו, האינטרנט הוא הוכחה חזקה לאמרה זו. בטרם נעסוק בפתרונות לסכנות הטמונות ברשת, ברצוני לשתף אתכם ברשימה חלקית של מקרי פגיעה מהאינטרנט אותם פגשתי:
גירושין של זוג בני 60 בגלל התמכרות לאינטרנט, וכן - 'זוג צעיר' בני 65 שהגיעו למשרדי ברבנות להשכנת שלום בית בגלל שאחד הצדדים התמכר למחשב. ובצידם - אין סוף נשים צעירות המתלוננות כי בעליהן מקדישים זמן רב לגלישה על חשבון טיפול בצרכי הבית ושיחות איתן.
הזדעזעתי עד דמעות משאלתו של בחור ישיבה, שגילה כי אביו הוא אברך הגולש באינטרנט באתרים שהוא עצמו אסר על בנו. שאלת הבן הייתה - כיצד אוכל להמשיך לכבד את אביו לאחר גילוי מביש זה?
תלמיד שתפס את מורו ורבו מתמכר לאינטרנט.
ואסיים בסיפור על תלמידה צעירה, שהתכתבה עם אחד ממורי בית הספר שבו למדה על כל הנושאים שבעולם. לבסוף, נפגעו התלמידה והמורה, ורק אז הבינו את גודל השבר ובאו לשאול - כיצד לתקן את המשבר החינוכי העצום אותו חוותה התלמידה?
ומהבעיות לפתרונות .
בראש ובראשונה אציע לכם חבריי הבוגרים להוות דוגמא אישית ולהיזהר מהאינטרנט ומהגלישה בו כמו מאש. כמובן, שחסימת הגלישה באתרים אסורים מהווה צעד ראשון בכיוון החיובי , אם כי גם צעד זה אינו מספיק ועליו להיות מלווה בהסברה חינוכית רחבה, שהרי אין אפוטרופוס לאינטרנט.
אמנם, יש המתירים את השימוש באינטרנט, אך רק תוך הקפדה על דיני יחוד , דהיינו לעולם לא יגלוש אדם באינטרנט לבד. יש שניסו לצמצם את ההתכתבויות בכך שאת כל השיחות תנהל המשפחה בצוותא ולא יחיד או יחידה. אולם לדעתי, מעורבות חינוכית של ההורים בחיי הנוער ושיחות נפש ארוכות בין ההורים והמחנכים לילדים, ימלאו את הצורך של הנוער לשוחח ולדבר, וכך לא יהיה צורך לשוחח דרך המכשיר וימנעו חלק מהתקלות .
בנוסף - נדמה לי שהמחנכים צריכים לעודד את הנוער לא להתבייש ולשתף אותם בכשלונותיהם , כך הבעיה תתגלה בהקדם ותיפתר בדרך נאותה ומהירה. כך נהג ר' עמרם חסידה שפרסם לבני ביתו, שהוא מתאווה לחטוא, והם באו וסייעו בידו להתמודד עם יצר הרע שלו (קידושין פ"א). ויהי רצון שייתן לנו ה' כוח לגבור על יצר הרע הזה שבדורנו.
הבנת חשיבות ניצול הזמן
הרב משה אודס שליט"א - רב היישוב צופים
השאלה טומנת בחובה שתי הנחות:
ראשית - האינטרנט הוא בעיה, שנית - קיימת חובה "להתמודד" עמו.
אולם, חשוב לזכור שניתן גם לחלוק על קביעות אלו ולהציג שתי גישות הפוכות:
א. האינטרנט הוא כלי רב תועלת שאיננו דורש "התמודדות" כפי שמתמודדים עם בעיה.
ב. סכנותיו של האינטרנט מרובות והוא בהחלט מהווה בעיה, אך מי אמר שצריך להתמודד עמו? האם אבותינו לא גדלו לשם ולתפארת - משך אלפי שנים - בלעדיו?
ובכל זאת, בהנחה שלרובנו יש אינטרנט, ובהנחה שלצד מעלותיו יש בו גם חסרונות, אשתדל "להתמודד" עם אחד החסרונות היותר גדולים באינטרנט: תרבות בזבוז הזמן (בהנחה שלכולם יש "בקרת הורים").
לא אחת אנו באים לבדוק פרט קטן באינטרנט ומוצאים את עצמנו גולשים שעות מקישורית אחת לחברתה. יותר מזה - עבור הילדים הגלישה היא "ברירת מחדל" לכל רגע שאין להם "חובות", ובדרך כלל מדובר על "רגעים" רבים וארוכים. לעיתים ה"זכות" לגלוש מגיעה אף לידי מריבות בין הילדים.
נוהג זה הפוך הוא, לעניות דעתי, משורש הצמיחה הרוחנית בעולם, שהיא תלויה בהבנת ערך הזמן שהקדוש ברוך הוא מעניק לנו בעולם הזה . ר' אלימלך מליז'נסק הדריך ב'צעטל' שלו, לנצל גם את הרגע הפנוי להמשך הבנין הרוחני: "בכל עת ורגע שהוא פנוי מן התורה ובפרט שהוא יושב בטל לבדו בחדר או שוכב על מיטתו ואינו יכול לישן, יהיה מהרהר במצות עשה זו של 'ונקדשתי בתוך בני ישראל' וכו'". בוודאי לא היתה דעתו של ר' אלימלך נוחה מגלישה באינטרנט "בזמן שהוא פנוי מן התורה".
אם ברצוננו להצמיח את ילדינו עלינו לחנכם להוקיר כל רגע פנוי ולנצלו, וכמובן להוות עבורם דוגמא אישית. ומכאן לשתי עצות מעשיות:
א. אין ישיבה "סתמית" מול המסך. יש להגדיר את המטרה שלשמה ניגשים לאינטרנט: עדכון חדשותי, בירור ערך כלשהו, קריאת מאמר וכו'. גם משחק עבור הילדים לשם הרפיה - לגיטימי, ובלבד שהוקצתה עבורו "משבצת" מוגדרת של זמן. ניתן להעניק "שעת" משחק כתמורה למשימה קונסטרוקטיבית כמו השכמה לתפילה, קריאת ספר, עזרה בבית וכו'.
ב. ניצול סוגיה זו לבירור ערך הזמן עם הילדים (כמובן, אחרי שנברר זאת לעצמנו). עלינו להפנים את הגדרת חז"ל (אבות ד', י"ז): "יפה שעה אחת של תשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא". אפשר ללמוד נושא זה דרך - הפתיחה של המסילת ישרים בנוגע ל"חובתו של אדם בעולמו", הסיפור על בכיו של הגר"א קודם פטירתו על כך שבעולם האמת לא יוכל לקיים עוד מצוות, והמשל על המלך שהקציב לאהובו יום אחד בלבד כדי להוציא מאוצרו את כל מטבעות הזהב שיוכל, ובוודאי שהאהוב לא יתרשל, ביודעו שכל רגע "עולה" לו בזהוב וכו'.
על שעות של גלישה באינטרנט לא רק שלא נקבל שכר בעולם הבא, אדרבה, על פי הגר"א יבואו עימנו "חשבון" על שעות אלו, מפני ש"דין וחשבון" - ה"דין" הוא על העברות, וה"חשבון" על כל רגע בחיים שד' העניק לנו ולא נוצל לצמיחה רוחנית.
עשה טוב!
הרב עדי פלח שליט"א - ראש הישיבה התיכונית 'אפיקי ארץ', אופקים
מה יעשו התלמידים בחופשה הגדולה הקרובה, שהיא תקופה ארוכה מאוד(!), ללא מסגרת מסודרת של למידה, שיעורי בית, מבחנים, רמי"ם, מדריכים, ראש ישיבה?
המחקרים מדברים על כך, שלצערנו הם יגלשו שעות רבות באינטרנט ולא תמיד במקומות הכי ראויים. כבר נכתב רבות על הנושא מזוויות שונות, אולם ככל שיעסקו בו יותר תהיה יותר מודעות לבעייתיות.
ודאי שנקודת המוצא היא, שחייבים ההורים בכל בית למצוא את החסימות המקסימאליות, ולא להשאיר את האינטרנט מופקר ופרוץ.
אך נראה, שהבעיה קשורה גם לתחום התמודדות מרכזי נוסף בתקופת הקיץ - הבטלה. כבר לימדונו חז"ל שהבטלה מביאה לידי שעמום, והשעמום גורר אחריו חטא. כשהאדם לא עוסק בכלום, זה מוביל אותו להתעסק ברבדים נמוכים וממילא לחטוא. איך מצליחים למלא תקופה כל כך ארוכה בתוכן? זאת המשימה המרכזית!
חייבים למצוא מסגרות לנוער ולהגיד להם: צאו לעבוד, לכו לטייל, לכו לסניף בני עקיבא, מצאו לכם מסגרות קבועות של לימוד תורה, המשיכו לעסוק בחסד, בנתינה. הדריכו בקייטנות.
אי אפשר רק לנסות לסור מרע ולא ליפול בקורי העכביש של הרשת, צריך גם ליזום טוב.
"אשריהם ישראל בזמן שעוסקין בתורה ובגמילות חסדים יצרם מסור בידם ואין הם מסורים ביד יצרם" (מסכת ע"ז ח'). הרב בר שאול כתב בספרו מצוה ולב: "הלב אינו יכול להישאר ניטראלי, הלב הוא מקום צמיחה עשיר, אם אין אתה נותן בו זרע ברכה, הרי הוא קולט מן האוויר כל מיני מוץ ומצמיח קוצים וברקנים".
עלינו להדריך את הנוער להתחיל את היום בצורה מסודרת . ישנו הבדל גדול מאוד בין יום שמתחיל בתפילה במניין בשעה סבירה לבין יום שהחל ב'השכמה' סמוך לצהריים, יום מסודר עם מרץ מול יום שנמרח בלי משמעות ברורה. עלינו ללמדם - אל תתנו ליד המקרה לשלוט בזמן שלכם, תקבעו אתם את המסגרות, הגבולות והמטרות שבכל יום שלכם.
הפניה הזאת מכוונת גם למנהיגי הציבור בכל אתר ואתר. כל מי שקשור לנוער וכל מי שיכול להועיל, צריך להתכנס ולהקים מסגרות ברורות לנוער, מסגרות שיש בהם עוגן מוסרי, תורני וכמובן גם חוויתי. אי אפשר להשאיר את זה רק לנוער, חייבת להיות התארגנות מכוונת של המבוגרים בעניין הזה.
מי שכבר שקוע בתוך נגע האינטרנט צריך לפעול לפי הדרכת הרב קוק במוסר הקודש: "הידיעה הברורה מחוללת את הרצון". יש להבין ולהפנים על ידי הבירור, את עומק הבעייתיות בהיסחפות לאינטרנט - מה אני מפסיד מזה, לאיזה אדם זה הופך אותי ומהם הסכנות הטמונות בכך להווה ולעתיד.
בעזרת ה', הבירור הנכון יעורר את הרצון ואת הגבורה הנדרשת על מנת לא ליפול ברשת... וכשאדם מתעורר מלמטה, מסייעים לו מן השמים, למלא נפשו ורוחו בדברים טהורים וקדושים, המחיים את נשמתו באמת.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.









