ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- תקשורת
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל טוב
החופש הגדול בפתח והמחשבים במתח!
עוד מעט קט יתיישבו המוני בני נוער ליד המחשבים, ויגלשו ברשת האינטרנט, ויגלשו, ויגלשו, ו...
וזה כולל את הבן/הבת שלנו, (ואת כולנו...).
בדקת פעם - לאן, כמה, למה ומתי? האם אתה יודע? האם אתה שומע?
ואולי שנים של חינוך, עמל, יזע ותקוות יקרסו שם ברשת.
את ה'אוצר' שבחשבון הבנק שלנו כולנו בודקים מידי פעם. האם גם את ה'אוצרות' האמיתיים שלנו - ילדינו ונשמותינו אנו בודקים?
עוד מעט קט יתיישבו המוני בני נוער ליד המחשבים, ויגלשו ברשת האינטרנט, ויגלשו, ויגלשו, ו...
וזה כולל את הבן/הבת שלנו, (ואת כולנו...).
בדקת פעם - לאן, כמה, למה ומתי? האם אתה יודע? האם אתה שומע?
ואולי שנים של חינוך, עמל, יזע ותקוות יקרסו שם ברשת.
את ה'אוצר' שבחשבון הבנק שלנו כולנו בודקים מידי פעם. האם גם את ה'אוצרות' האמיתיים שלנו - ילדינו ונשמותינו אנו בודקים?
דיני יחוד במחשב
הרב שלמה בן-אליהו שליט"א - רב המועצה האזורית מטה-אשר
לפני שנים רבות, כבר אמרו חז"ל - אין אפוטרופוס לעריות... לצערנו, האינטרנט הוא הוכחה חזקה לאמרה זו. בטרם נעסוק בפתרונות לסכנות הטמונות ברשת, ברצוני לשתף אתכם ברשימה חלקית של מקרי פגיעה מהאינטרנט אותם פגשתי:
גירושין של זוג בני 60 בגלל התמכרות לאינטרנט, וכן - 'זוג צעיר' בני 65 שהגיעו למשרדי ברבנות להשכנת שלום בית בגלל שאחד הצדדים התמכר למחשב. ובצידם - אין סוף נשים צעירות המתלוננות כי בעליהן מקדישים זמן רב לגלישה על חשבון טיפול בצרכי הבית ושיחות איתן.
הזדעזעתי עד דמעות משאלתו של בחור ישיבה, שגילה כי אביו הוא אברך הגולש באינטרנט באתרים שהוא עצמו אסר על בנו. שאלת הבן הייתה - כיצד אוכל להמשיך לכבד את אביו לאחר גילוי מביש זה?
תלמיד שתפס את מורו ורבו מתמכר לאינטרנט.
ואסיים בסיפור על תלמידה צעירה, שהתכתבה עם אחד ממורי בית הספר שבו למדה על כל הנושאים שבעולם. לבסוף, נפגעו התלמידה והמורה, ורק אז הבינו את גודל השבר ובאו לשאול - כיצד לתקן את המשבר החינוכי העצום אותו חוותה התלמידה?
ומהבעיות לפתרונות .
בראש ובראשונה אציע לכם חבריי הבוגרים להוות דוגמא אישית ולהיזהר מהאינטרנט ומהגלישה בו כמו מאש. כמובן, שחסימת הגלישה באתרים אסורים מהווה צעד ראשון בכיוון החיובי , אם כי גם צעד זה אינו מספיק ועליו להיות מלווה בהסברה חינוכית רחבה, שהרי אין אפוטרופוס לאינטרנט.
אמנם, יש המתירים את השימוש באינטרנט, אך רק תוך הקפדה על דיני יחוד , דהיינו לעולם לא יגלוש אדם באינטרנט לבד. יש שניסו לצמצם את ההתכתבויות בכך שאת כל השיחות תנהל המשפחה בצוותא ולא יחיד או יחידה. אולם לדעתי, מעורבות חינוכית של ההורים בחיי הנוער ושיחות נפש ארוכות בין ההורים והמחנכים לילדים, ימלאו את הצורך של הנוער לשוחח ולדבר, וכך לא יהיה צורך לשוחח דרך המכשיר וימנעו חלק מהתקלות .
בנוסף - נדמה לי שהמחנכים צריכים לעודד את הנוער לא להתבייש ולשתף אותם בכשלונותיהם , כך הבעיה תתגלה בהקדם ותיפתר בדרך נאותה ומהירה. כך נהג ר' עמרם חסידה שפרסם לבני ביתו, שהוא מתאווה לחטוא, והם באו וסייעו בידו להתמודד עם יצר הרע שלו (קידושין פ"א). ויהי רצון שייתן לנו ה' כוח לגבור על יצר הרע הזה שבדורנו.
הבנת חשיבות ניצול הזמן
הרב משה אודס שליט"א - רב היישוב צופים
השאלה טומנת בחובה שתי הנחות:
ראשית - האינטרנט הוא בעיה, שנית - קיימת חובה "להתמודד" עמו.
אולם, חשוב לזכור שניתן גם לחלוק על קביעות אלו ולהציג שתי גישות הפוכות:
א. האינטרנט הוא כלי רב תועלת שאיננו דורש "התמודדות" כפי שמתמודדים עם בעיה.
ב. סכנותיו של האינטרנט מרובות והוא בהחלט מהווה בעיה, אך מי אמר שצריך להתמודד עמו? האם אבותינו לא גדלו לשם ולתפארת - משך אלפי שנים - בלעדיו?
ובכל זאת, בהנחה שלרובנו יש אינטרנט, ובהנחה שלצד מעלותיו יש בו גם חסרונות, אשתדל "להתמודד" עם אחד החסרונות היותר גדולים באינטרנט: תרבות בזבוז הזמן (בהנחה שלכולם יש "בקרת הורים").
לא אחת אנו באים לבדוק פרט קטן באינטרנט ומוצאים את עצמנו גולשים שעות מקישורית אחת לחברתה. יותר מזה - עבור הילדים הגלישה היא "ברירת מחדל" לכל רגע שאין להם "חובות", ובדרך כלל מדובר על "רגעים" רבים וארוכים. לעיתים ה"זכות" לגלוש מגיעה אף לידי מריבות בין הילדים.
נוהג זה הפוך הוא, לעניות דעתי, משורש הצמיחה הרוחנית בעולם, שהיא תלויה בהבנת ערך הזמן שהקדוש ברוך הוא מעניק לנו בעולם הזה . ר' אלימלך מליז'נסק הדריך ב'צעטל' שלו, לנצל גם את הרגע הפנוי להמשך הבנין הרוחני: "בכל עת ורגע שהוא פנוי מן התורה ובפרט שהוא יושב בטל לבדו בחדר או שוכב על מיטתו ואינו יכול לישן, יהיה מהרהר במצות עשה זו של 'ונקדשתי בתוך בני ישראל' וכו'". בוודאי לא היתה דעתו של ר' אלימלך נוחה מגלישה באינטרנט "בזמן שהוא פנוי מן התורה".
אם ברצוננו להצמיח את ילדינו עלינו לחנכם להוקיר כל רגע פנוי ולנצלו, וכמובן להוות עבורם דוגמא אישית. ומכאן לשתי עצות מעשיות:
א. אין ישיבה "סתמית" מול המסך. יש להגדיר את המטרה שלשמה ניגשים לאינטרנט: עדכון חדשותי, בירור ערך כלשהו, קריאת מאמר וכו'. גם משחק עבור הילדים לשם הרפיה - לגיטימי, ובלבד שהוקצתה עבורו "משבצת" מוגדרת של זמן. ניתן להעניק "שעת" משחק כתמורה למשימה קונסטרוקטיבית כמו השכמה לתפילה, קריאת ספר, עזרה בבית וכו'.
ב. ניצול סוגיה זו לבירור ערך הזמן עם הילדים (כמובן, אחרי שנברר זאת לעצמנו). עלינו להפנים את הגדרת חז"ל (אבות ד', י"ז): "יפה שעה אחת של תשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא". אפשר ללמוד נושא זה דרך - הפתיחה של המסילת ישרים בנוגע ל"חובתו של אדם בעולמו", הסיפור על בכיו של הגר"א קודם פטירתו על כך שבעולם האמת לא יוכל לקיים עוד מצוות, והמשל על המלך שהקציב לאהובו יום אחד בלבד כדי להוציא מאוצרו את כל מטבעות הזהב שיוכל, ובוודאי שהאהוב לא יתרשל, ביודעו שכל רגע "עולה" לו בזהוב וכו'.
על שעות של גלישה באינטרנט לא רק שלא נקבל שכר בעולם הבא, אדרבה, על פי הגר"א יבואו עימנו "חשבון" על שעות אלו, מפני ש"דין וחשבון" - ה"דין" הוא על העברות, וה"חשבון" על כל רגע בחיים שד' העניק לנו ולא נוצל לצמיחה רוחנית.
עשה טוב!
הרב עדי פלח שליט"א - ראש הישיבה התיכונית 'אפיקי ארץ', אופקים
מה יעשו התלמידים בחופשה הגדולה הקרובה, שהיא תקופה ארוכה מאוד(!), ללא מסגרת מסודרת של למידה, שיעורי בית, מבחנים, רמי"ם, מדריכים, ראש ישיבה?
המחקרים מדברים על כך, שלצערנו הם יגלשו שעות רבות באינטרנט ולא תמיד במקומות הכי ראויים. כבר נכתב רבות על הנושא מזוויות שונות, אולם ככל שיעסקו בו יותר תהיה יותר מודעות לבעייתיות.
ודאי שנקודת המוצא היא, שחייבים ההורים בכל בית למצוא את החסימות המקסימאליות, ולא להשאיר את האינטרנט מופקר ופרוץ.
אך נראה, שהבעיה קשורה גם לתחום התמודדות מרכזי נוסף בתקופת הקיץ - הבטלה. כבר לימדונו חז"ל שהבטלה מביאה לידי שעמום, והשעמום גורר אחריו חטא. כשהאדם לא עוסק בכלום, זה מוביל אותו להתעסק ברבדים נמוכים וממילא לחטוא. איך מצליחים למלא תקופה כל כך ארוכה בתוכן? זאת המשימה המרכזית!
חייבים למצוא מסגרות לנוער ולהגיד להם: צאו לעבוד, לכו לטייל, לכו לסניף בני עקיבא, מצאו לכם מסגרות קבועות של לימוד תורה, המשיכו לעסוק בחסד, בנתינה. הדריכו בקייטנות.
אי אפשר רק לנסות לסור מרע ולא ליפול בקורי העכביש של הרשת, צריך גם ליזום טוב.
"אשריהם ישראל בזמן שעוסקין בתורה ובגמילות חסדים יצרם מסור בידם ואין הם מסורים ביד יצרם" (מסכת ע"ז ח'). הרב בר שאול כתב בספרו מצוה ולב: "הלב אינו יכול להישאר ניטראלי, הלב הוא מקום צמיחה עשיר, אם אין אתה נותן בו זרע ברכה, הרי הוא קולט מן האוויר כל מיני מוץ ומצמיח קוצים וברקנים".
עלינו להדריך את הנוער להתחיל את היום בצורה מסודרת . ישנו הבדל גדול מאוד בין יום שמתחיל בתפילה במניין בשעה סבירה לבין יום שהחל ב'השכמה' סמוך לצהריים, יום מסודר עם מרץ מול יום שנמרח בלי משמעות ברורה. עלינו ללמדם - אל תתנו ליד המקרה לשלוט בזמן שלכם, תקבעו אתם את המסגרות, הגבולות והמטרות שבכל יום שלכם.
הפניה הזאת מכוונת גם למנהיגי הציבור בכל אתר ואתר. כל מי שקשור לנוער וכל מי שיכול להועיל, צריך להתכנס ולהקים מסגרות ברורות לנוער, מסגרות שיש בהם עוגן מוסרי, תורני וכמובן גם חוויתי. אי אפשר להשאיר את זה רק לנוער, חייבת להיות התארגנות מכוונת של המבוגרים בעניין הזה.
מי שכבר שקוע בתוך נגע האינטרנט צריך לפעול לפי הדרכת הרב קוק במוסר הקודש: "הידיעה הברורה מחוללת את הרצון". יש להבין ולהפנים על ידי הבירור, את עומק הבעייתיות בהיסחפות לאינטרנט - מה אני מפסיד מזה, לאיזה אדם זה הופך אותי ומהם הסכנות הטמונות בכך להווה ולעתיד.
בעזרת ה', הבירור הנכון יעורר את הרצון ואת הגבורה הנדרשת על מנת לא ליפול ברשת... וכשאדם מתעורר מלמטה, מסייעים לו מן השמים, למלא נפשו ורוחו בדברים טהורים וקדושים, המחיים את נשמתו באמת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
