ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- ציצית ותפילין
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל טוב
רבותינו (בייחוד הנצי"ב מוולוז'ין) שפירשו את הפסוק הזה, אמרו ש"תשוקות הלב" מתייחסות לאנשים שמקיימים מצוות, אבל בלי שום אמונה בערכן או במי שנתן את המצוות, וה"עיניים התרות" מתייחסות לאלה שרואים את המצוות שהם באופן אישי מקיימים דרך הפריזמה של עיניהם ושל הבנתם בלבד. הם תמיד מוכנים להחליף את האמונה הצרופה בקב"ה ואת הציות הדרוש כדי לעבוד את א-ל הנצח ברצונות שלהם או בהבנה השכלית שלהם.
הנטייה הטבעית של האדם להיות בלתי תלוי בצווים ובפקודות של הזולת, לעשות מה שלבו חפץ בלי להתחשב בחובה, במסורת או בהשלכות הסופיות של מעשיו תמיד מעמידה את האדם בעימות עם התפיסה היהודית ששמה דגש על ציות ועל ענווה בפני הבורא.
התורה מתירה לנו רצונות וחשיבה שכלתנית, אך כמו בכל פן אחר בהתנהגות האנושית, יש לנווט אותם ולרסן אותם. אין להניח לרצון ולמחשבה להשתולל וללכת אחרי כל גחמה מתחלפת של החברה האנושית על כל עידניה ודורותיה. קיום המצוות מתוך אמונה שלמה באמיתות ובשלמות של מי שנתן את המצוות האלה הוא בסיס ועוגן לתפיסות החיוניות שמחזקות את החיים היהודיים והופכות אותם לנצחיים. אחרת הלב והעיניים - הרצונות הבלתי נשלטים והשכל והמחשבות הבלתי מרוסנים - יגרמו לנו לסטות מדרך האמת בסופו של דבר.
אבל למה מצוות ציצית היא השיטה הטובה ביותר ללמד אותנו את לקח הציות, השלמות והאמונה? אחרי הכל, יש מאות מצוות אחרות שנראות מתאימות ללמד אותנו את הלקח הזה. גם כאן מפרשי התורה התקשו למצוא הסבר ראוי ומשמעותי.
ההסבר שמדבר ללבי יותר מכול נוגע לצורה שמצוה זו לבשה. על אף שהמצווה נוגעת רק לבגד בעל ארבע כנפות, דבר שהיה נדיר יחסית בתקופה שאחרי התלמוד, לבשו היהודים בכוונה תחילה בגד כזה כדי לחייב את עצמם לקיים את מצוות ציצית. כך הפכה מצוות ציצית למצווה שנכחה בכל מקום בחיינו - לבגד שיהודים לבשו על גופם בכל עת. הוא עזר להם לזהות איש את אחיו ושימש להם תזכורת מרכזית לעול התורה והמצוות שהיהודים קיבלו עליהם ועל כל דורותיהם בהר סיני.
ציצית היא מצווה שבמספרה (בגימטריה) ובצורתה (בקשרים ובחוטים שלה) מזכירה לנו כל הזמן את תרי"ג (613) המצוות שהם הבסיס לקיום ולאחריות שקיבלנו על עצמנו בחיינו ובעולם. הציצית מסכמת בתוכה את כל המצוות - מעשה, את עצם מושג המצוות - שהן לבה של היהדות ועיקרם של החיים היהודיים. זאת דרכה של התורה לפעול על ההתנהגות שלנו וכל המחשבות שלנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
