ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- ציצית ותפילין
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל טוב
רבותינו (בייחוד הנצי"ב מוולוז'ין) שפירשו את הפסוק הזה, אמרו ש"תשוקות הלב" מתייחסות לאנשים שמקיימים מצוות, אבל בלי שום אמונה בערכן או במי שנתן את המצוות, וה"עיניים התרות" מתייחסות לאלה שרואים את המצוות שהם באופן אישי מקיימים דרך הפריזמה של עיניהם ושל הבנתם בלבד. הם תמיד מוכנים להחליף את האמונה הצרופה בקב"ה ואת הציות הדרוש כדי לעבוד את א-ל הנצח ברצונות שלהם או בהבנה השכלית שלהם.
הנטייה הטבעית של האדם להיות בלתי תלוי בצווים ובפקודות של הזולת, לעשות מה שלבו חפץ בלי להתחשב בחובה, במסורת או בהשלכות הסופיות של מעשיו תמיד מעמידה את האדם בעימות עם התפיסה היהודית ששמה דגש על ציות ועל ענווה בפני הבורא.
התורה מתירה לנו רצונות וחשיבה שכלתנית, אך כמו בכל פן אחר בהתנהגות האנושית, יש לנווט אותם ולרסן אותם. אין להניח לרצון ולמחשבה להשתולל וללכת אחרי כל גחמה מתחלפת של החברה האנושית על כל עידניה ודורותיה. קיום המצוות מתוך אמונה שלמה באמיתות ובשלמות של מי שנתן את המצוות האלה הוא בסיס ועוגן לתפיסות החיוניות שמחזקות את החיים היהודיים והופכות אותם לנצחיים. אחרת הלב והעיניים - הרצונות הבלתי נשלטים והשכל והמחשבות הבלתי מרוסנים - יגרמו לנו לסטות מדרך האמת בסופו של דבר.
אבל למה מצוות ציצית היא השיטה הטובה ביותר ללמד אותנו את לקח הציות, השלמות והאמונה? אחרי הכל, יש מאות מצוות אחרות שנראות מתאימות ללמד אותנו את הלקח הזה. גם כאן מפרשי התורה התקשו למצוא הסבר ראוי ומשמעותי.
ההסבר שמדבר ללבי יותר מכול נוגע לצורה שמצוה זו לבשה. על אף שהמצווה נוגעת רק לבגד בעל ארבע כנפות, דבר שהיה נדיר יחסית בתקופה שאחרי התלמוד, לבשו היהודים בכוונה תחילה בגד כזה כדי לחייב את עצמם לקיים את מצוות ציצית. כך הפכה מצוות ציצית למצווה שנכחה בכל מקום בחיינו - לבגד שיהודים לבשו על גופם בכל עת. הוא עזר להם לזהות איש את אחיו ושימש להם תזכורת מרכזית לעול התורה והמצוות שהיהודים קיבלו עליהם ועל כל דורותיהם בהר סיני.
ציצית היא מצווה שבמספרה (בגימטריה) ובצורתה (בקשרים ובחוטים שלה) מזכירה לנו כל הזמן את תרי"ג (613) המצוות שהם הבסיס לקיום ולאחריות שקיבלנו על עצמנו בחיינו ובעולם. הציצית מסכמת בתוכה את כל המצוות - מעשה, את עצם מושג המצוות - שהן לבה של היהדות ועיקרם של החיים היהודיים. זאת דרכה של התורה לפעול על ההתנהגות שלנו וכל המחשבות שלנו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.











