ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נדרים ושבועות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רבקה בת צילה
מצות לא תעשה שלא לעבור על הנדר, שנאמר: "איש כי ידור נדר... לא יחל דברו"
(במדבר ל').
(במדבר ל').
סיפורה של מצוה
לשמע הנקישות על דלת הבית קם ר' יעקב ופתח את דלת ביתו. מעבר לדלת עמד בחור צעיר בעל פנים עדינות, ואמר לר' יעקב כי בידיו מכתב אישי עבורו מהגאון מוילנא. ר' יעקב עמד נדהם - מכתב עבורי מהגאון מוילנא בכבודו ובעצמו?! הרי אין לי שום קשר עם הגאון העצום ומדוע שישלח לי מכתב אישי?! בדחילו ורחימו פתח ר' יעקב את המעטפה שנשאה את שמו. במכתב כתב הגאון כי לפני שנים רבות ערך גלות ברחבי המדינה ובין היתר לן לילה אחד בביתו של ר' יעקב. באותו ערב התקיימה חתונה בעיירה ובני הבית יצאו לחגוג בה, וגם בעלת הבית יצאה, תוך שהיא מבקשת מהאורח לשים לב לתינוקת הישנה בעריסה. לאחר שעה קלה התינוקת התעוררה, והגאון נאלץ לנסות ולהרדימה. הגאון נדנד את העריסה ושר לפעוטה שיר ערש. השיר, שהיה מקובל בזמנו כלל משפט בסגנון: "הרדמי פעוטה וכשתגדלי נמצא לך חתן ראוי". והנה כעת, כותב הגאון, שמעתי כי הפעוטה גדלה ושמעה הטוב יוצא למרחוק, והיות ואני חושש שמא היה משום נדר באמירתי כי אמצא לה חתן ראוי, לכן אני שולח בזאת את מחזיק המכתב שלדעתי הינו ראוי ביותר לשמש כחתן, במידה וימצא חן בעיני הנערה והוריה...
*
תלמידיו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל הופתעו לראות את רבם, שלא היה עשיר גדול, נותן לעני שפגשו סכום כסף נכבד ביותר לצדקה. עני זה נהג לשבת בקביעות בכניסה לישיבה, ולא הייתה נראית סיבה מיוחדת שדוקא היום הרב החליט לתת לו סכום כה נכבד לצדקה. אחד התלמידים שאל את הרב לפשר העניין, הרב ענה לו: "קודם שהגעתם עצר אותי העני בבקשה לצדקה, אולם ידעתי כי בכיסי ישנם פרוטות בודדות, אך היות ולא רציתי שהעני יצטער פייסתי אותו בדברים, התנצלתי כי ברשותי רק מספר פרוטות, ואמרתי לו כי אתן לו את הממון שבכיסי. אולם כשפשפשתי בכיסי נזכרתי כי קיבלתי קודם סכום כסף גדול, אולם מאחר שאמרתי לעני כי יקבל ממני את כל מה שבכיסי לא נותרה לי ברירה, אלא לעמוד בדיבורי ולתת לו את כל הסכום".
*
שַמָשו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל הופתע מאוד כשראה את רבו לובש את מעילו ומתכוון לצאת מהבית. הימים ימי חורף קשים ובחוץ השתוללה סופה עזה, שלג נערם לגובה והמשיך לרדת ללא הפסקה. "לאן הרב הולך במזג אויר סוער שכזה"? פנה אל רבו. הרב ענה לו בשאלה: "האם שכחת כי יום חמישי היום ואני צריך לומר שיעור כללי בישיבה"? התלמיד המסור ניסה בכל כוחו למנוע מרבו לצאת לשיעור: "הרי התלמידים יבינו כי הרב חייב לשמור על בריאותו וכי לא יכל לבוא, הדרך ארוכה והרב עלול חלילה לחלות". הרב הודה לתלמיד על דאגתו, אולם התעקש לצאת החוצה וללכת לישיבתו, ישיבת 'עץ חיים' בירושלים.
הקור היה מקפיא, השלג על הכביש נערם לגובה רב, והרב ותלמידו בקושי הצליחו ללכת. הרוח העזה אף לא אפשרה פתיחת מטריה כהגנה מהשלג הכבד שירד ללא הפסקה. הרב הישיש מעד מספר פעמים בשלג אולם למרות זאת לא נענה להפצרות תלמידו לחזור הביתה. כשהגיעו לישיבה נדהמו התלמידים לראות את רבם הנערץ, פוסע בכבדות אל עבר מקומו. מיד ניגשו אליו, הורידו מעליו את מעילו הספוג במים, והושיבו אותו ליד התנור. כשהתיישב ביקש הרב מאחד התלמידים שיביא את הדף אותו תלה יום קודם ובו מראה המקומות, המקורות, לשיעור אותו הוא מתעד להעביר היום. משהביא התלמיד את הדף הראה הרב לתלמידיו את הדף ואמר: "שימו לב, בשורה בה כתבתי 'השיעור יתקיים מחר בנושא...' נשמטה לי המילה 'בעז"ה' אותה אני כותב בדרך כלל. מבחינתי, לכתוב בעזרת ה' זה כמו לומר 'בלי נדר', והיות ולא כתבתי זאת השבוע חששתי שמא יש במה שכתבתי משום נדר, ולכן כל כך התאמצתי לבוא ולמסור את השיעור".
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
66 - "לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדיו"
67 - "איש כי ידור נדר... לא יחל דברו"
68 - "ולא תתחתן בם"
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
