ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שער לדין
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- יסודות בדיני ממונות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רבקה בת צילה
על פי ההלכה, דברים שונים נקנים באמצעות קנינים שונים. המשנה בקידושין (כו.) אומרת שמטלטלים נקנים במשיכה, בהגבהה או במסירה, ואילו קרקעות נקנות בכסף, בשטר או בקניין חזקה. עוד קניינים הנזכרים בגמרא ובפוסקים הם קניין סודר וקניין סיטומתא. אנו לא נסקור את דיניהם של כל הקניינים השונים, אלא רק את מקצם, מתוך מטרה לעמוד בעיקר על ההיבטים עקרוניים בדיני הקניינים.
מהותו של מעשה הקניין
האחרונים נחלקו בשאלה, מדוע נדרש מעשה קניין. שיטה אחת היא שיטת הרב שלמה קלוגר (שו"ת טוב טעם ודעת מהד"ק סי' קסא): "דעיקר הקנין הוי הגמר בלב להקנות... וכל מעשה הקנין אינו רק לברר מה שגומר בדעתו. אבל אם ידעינן דגמר ומקני בלב שלם - לא בעינן מעשה".
כיוון שלאחר הקניין הקונה והמקנה אינם יכולים לחזור בהם, ברור, שחלק משמעותי מהקניין הוא 'גמירות הדעת', דהיינו, החלטה סופית ומוחלטת לבצע את מעשה הקניין. לדעת הרב קלוגר, כל מעשי הקניין השונים רק מביעים את גמירות הדעת של הצדדים. הסיבה שבמושאי קניין שונים עושים מעשי קניין שונים היא שלגבי כל סוג של דברים הנקנים, יש דרך מקובלת להביע את גמירות הדעת לקנותם. בדרכו של הרב קלוגר הולכים אחרונים רבים - מהרי"ט (קידושין יד: ד"ה והא דכתבו התוספות), ר' יוסף אנגל (בית האוצר חלק ב דף יט:) ועוד.
הרב אשר וייס (מנחת אשר, בבא בתרא סי' לב) מתנגד לשיטה זו, ומשום שהוא סבור, שאין לומר על מעשי קניין שהתורה מגדירה אותם, שהם רק סימן בעלמא על כוונת המקנה, ואינם עושים את פעולת ההקנאה. כראיה לדבר הוא מציין, שבדיני הקניינים יש פרטים רבים, ולא סביר שאדם שעשה קניין הגבהה והגביה רק טפח במקום שלושה טפחים, יש בזה הבדל משמעותי בכוונתו. לכן סבור הרב וייס, שבמקומות מסוימים חז"ל קובעים שישנה אומדנא ברורה שאדם מתכוון להקנות, ובמקומות אלו גמירות הדעת ברורה כל כך, שאין צורך במעשה קניין נוסף. אולם, בדרך כלל, אין ידיעה ברורה על כוונת המקנה להקנות, ולכן במקומות אלו, מעשה הקניין נחוץ כדי לבצע את עצם פעולת הקניין.
קניין מופשט
באופן עקרוני, ההלכה מגבילה את היכולת לבצע קניין לקניין של חפצים מוחשיים. אדם אינו יכול להקנות את הזכות לאכול או ללכת, וכן אינו יכול להקנות חפץ שאינו בבעלותו בזמן עשיית הקניין. מסיבה זו, אדם אינו יכול לקנות את יבול החיטה העתידי בשדה מסוים, למשל. השלכה נוספת של חסרון זה קשורה לשאלה, האם יש מושג של 'קנין רוחני' בהלכה.
ישנן מספר שיטות, מדוע אי אפשר להקנות חפצים מופשטים. ניתן לומר, שבניגוד לחפץ מוחשי, שאותו הקונה יכול להחזיק בידו ולהכניס לרשותו, וממילא גמירות הדעת שלו בקנייתו גבוהה, הרי שבקניית חפץ מופשט, חסרה גמירות דעת. לשיטה זו, במקום שבו מקובל לקנות חפצים מופשטים, יהיה לקניין זה תוקף על פי ההלכה. אולם, ישנה אפשרות שנייה, והיא, שאין בהלכה אפשורת לייחס בעלות לחפץ שאינו מוחשי, וממילא אי אפשר להקנות חפץ שכזה.
בקצות החושן (סי' רא סק"א) הביא את דברי המרדכי (שבת סי' תעג), הכותב שגם במקום שנהגו להקנות דבר שלא בא לעולם, אין הקניין מועיל. לעומת זאת, המהרש"ל (סי' לו-לז) כותב שקניין סיטומתא, דהיינו מעשה שנהוג שהוא משמש קניין, מועיל להקנות זיכיון לגבות מס או לייצר מוצר מסוים, שהם בגדר דבר שלא בא לעולם, בצירוף העובדה שלמעשה כזה יש תוקף על פי חוק המדינה באותו מקום.
שיטה נוספת מציג הרב שלמה דיכובסקי (פד"ר כרך י עמ' 278 ואילך). לדעתו, ביסודו של דבר צודק קצות החושן, הסבור שאין בהלכה בעלות על חפץ שאינו מוחשי, אלא שיש להבין את הדעות הסוברות שקניין סיטומתא מועיל לדבר שלא בא לעולם, שעל פיהן סיטומתא אינה רק דרך לבטא גמירות דעת, אלא היא הכרה במנהג הסוחרים כבעל תוקף הלכתי. דהיינו שהיסוד של סיטומתא הוא 'מנהג מבטל הלכה'.
קניית זכויות
הרמב"ם (הלכות מכירה פרק כג הלכות א-ב) מציג את קנין 'גוף לפירות': " הלכה א. מקנה אדם הגוף לפירותיו בין במכר בין
במתנה בין במתנת שכיב מרע, ואין זה מקנה דבר שלא בא לעולם שהרי הגוף מצוי ומקנה לפירות, הא למה זה דומה לשוכר
בית או שדה לחבירו שלא הקנה לו הגוף אלא הנאת הגוף. הלכה ב. כיצד, כגון שמכר או שנתן שדה לפירותיה בין לזמן קצוב
בין כל ימי חייו של מוכר או של לוקח. והוא הדין למוכר ולנותן אילן לפירותיו, או רחל לגיזתה, או בהמה ושפחה לולדותיהם, או עבד למעשה ידיו, בכל - ממכרו או מתנותיו קיימין".
הקונה 'גוף לפירות' בעצם מקבל זכות להשתמש בחפץ, אלא שזכות זו אינה זכות אישית, אלא היא בעלות חלקית על החפץ. הקונה רשאי לנצל את החפץ כדי להפיק ממנו רווחים, אולם הוא אינו רשאי למכור את גוף החפץ או לשנותו. כדוגמא לקניין זה נשתמש בקניין שדה לפירות - הקונה רשאי לעבוד בשדה על מנת להוציא פירות ולמכור אותם, אולם הוא אינו רשאי לבנות בשדה, משום שכך הוא פוגע ב'גוף' השדה.
בגליונות הבאים נעמוד על כמה מן הפרטים בהלכות קניינים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








