ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב שמואל אליהו
התורה מציינת את הטעם שבגללו זכה פנחס לכהונה:
"וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵא-לֹקָיו וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".(במדבר כה, יג).
הקנאה שקינא פנחס במסירות נפש לשם שמים - כיפרה על כלל ישראל מלבד זאת היא זיכתה אותו לברית כהונת עולם.
יש שואלים מדוע התורה כותבת'ויכפר' בלשון עתיד , היה מן הראוי לכתוב 'וכיפר על בני ישראל'? וניתן להשיב על פי דברי חז"ל שאמרו "פנחס הוא אליהו". כשם שפנחס כיפר על בני ישראל במדבר, כך אליהו הנביא מכפר על בני ישראל לדורות בכל יום ויום על ידי שמעלה לשמים את מעשיהם ואת זכויותיהם. וזה נעשה על ידי הברית מילה שגם מי שנראה חלילה כאילו הוא רחוק מתורה ומצוות, כשעושה ברית מילה מתברר שהנשמה שלו היא קודש קודשים. שהוא שייך לברית של עם ישראל שקיימת מאז אברהם ועד ימינו.
בקללות שותפים המואבים, למה לצרור את המדיינים?
בגמרא (בבא קמא דף לח/א) "ויאמר ה' אלי אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה" וכי מה עלה על דעתו של משה לעשות מלחמה שלא ברשות? אלא נשא משה קל וחומר בעצמו, אמר ומה מדינים שלא באו אלא לעזור את מואב אמרה תורה: "צרור את המדינים והכיתם אותם". מואבים עצמן לא כל שכן? אמר לו הקדוש ברוך הוא: לא כשעלתה על דעתך עלתה על דעתי. שתי פרידות טובות יש לי להוציא מהן, רות המואביה ונעמה העמונית".
אם נשים לב נראה שבפרשת בלק נמצאים בעיקר את שרי מואב, המדיינים כמעט שלא מוזכרים בפרשת בלק. חמש עשרה פעמים מוזכרים המואבים בסיפור הקללות, בכל הדרך עם האתון. כל הקרבנות שבלק ובלעם מקריבים הם רק עם המואבים. למה? כי שרי מדיין פרשו כששמעו מבלעם שאומר כי הוא צריך את האישור של אלוקים. באותו רגע הם הבינו שזה אבוד מבחינתם. הם יודעים שאלוקים אוהב את עם ישראל. ברור להם שאין סיכוי שאלוקים יסכים לקללות של בלעם. מאותה שעה נמצאים עם בלעם רק שרי מואב. מתי חוזרים המדיינים? ברגע שבלעם מייעץ לבלק את העצה להחטיא את ישראל עם עריות, באותה שעה חוזרים המדיינים וקופצים על העגלה.
איך היתוש מנצח את הפיל?
הגמרא במסכת שבת (עז:) אומרת שיש חמש יצורים ענקיים וחזקים שכמעט אין יצור שיכול להתמודד איתם. ביניהם מונה הגמרא את הפיל, האריה והלוויתן. כל בעל חיים אחר שיעמוד מול היצורים החזקים הללו סופו לברוח או להמחץ, חוץ מיצורים בקטנים שיכולים על כל אחד מהם. היתוש יכול להפיל אימתו על הפיל. הכלבית כל לוייתן. והמפגיע על האריה. מסבירים המפרשים כיצד יכול יתוש להכניע פיל גדול? כיצד יכול יצור קטן להכניע לווייתן ששוקל מאות טונות של בשר שרירים ועצמות? התשובה היא שהוא מפעיל את הכוחות של הלווייתן מול עצמו. כשהלווייתן מפעיל את כוחו ומעלה את גופו על היבשה – אין מי שיכול להפעיל כל כך הרבה כוחות להוריד אותו והוא מת שם מהתייבשות. למה הלווייתן עולה על היבשה? כי מישהו שיבש לו את המנגנונים, מישהו גרם לו לעלות ליבשה ולמות. כך עושה היתוש לפיל. הוא מסתובב סביבו ומציק לו במקומות היותר רגישים, הפיל יוצא מדעתו מרוב כעס ועצבים, הוא משתולל ביער, נתקל עם כל כוחותיו בעץ ענק ונופל מוכה ושדוד.
עצת בלעם הרשע להפעיל את ישראל מול עצמם
כדי להבין את המדיינים צריך לזכור שכל הסיפור של בלק מתחיל בישראל שמנצחים את סיחון מלך האמורי ועוג מלך הבשן. כשבלק רואה שישראל הם עם חזק, מנצח את שני הענקיים החזקים הללו. הוא מבין שצריך משהו יותר חזק משרירים. הוא קורא לבלעם שיקלל. כשמסתבר לבלק ובלעם שבני ישראל יותר חזקים מצור. "כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב" מה אפשר עוד לעשות? להפעיל את ישראל מול עצמם.
ידע בלעם ברשעתו את הכלל שאומר: "כל הגדול מחברו, יצרו גדול ממנו". אמר בלעם: נפעיל את היצר הגדול שלהם לטובתנו. אם הם כל כך חזקים וגדולים, ננצל את כל היצר החזק של ישראל כנגד עצמם. נחטיא אותם ביצר הרע שהוא גדול כפי מידתם וננצח. ממש כמו שעושה היתוש לפיל. כמו שהכלבית גורמת ללווייתן. אם יודעים איך לעשות זאת, כל הכוח של עם ישראל יפעל מולו ולא מול מואב ומדיין.
המטרה של המדייניות – להחטיא את משה בעצמו
איך עושים זאת? איך גורמים לעם לפעול מול עצמו? בנות מואב ניסו להחטיא אבל לא ידעו איך לעשות את זה – הן לא מגיעות לתוצאות המקוות. זה לא שהן לא נקיות מאשמה, אבל עיקר החטא הוא של המדיינים. הם ידעו איך להפעיל את ישראל מול עצמם. איך עושים זאת? דרך המנהיגים. כשמחטיאים את המנהיגים של ישראל – עם ישראל עובד נגד עצמו. (לצערינו אנחנו מכירים את זה מהחיים שלנו עכשיו).
כך ציווה צור את ביתו כזבי: "אל תשמעי אלא לגדול שבהם". (סנהדרין פב:) לכי ישר למשה. כשהיא הגיעה למחנה ישראל פגשה את זמרי – ראש בית אב בשבט שמעון. "בא זמרי אצל כזבי אמר לה: השמעי לי! אמרה לו: איני נשמעת אלא לגדול שבכם, כמשה רבך!". לבסוף היא נשמעת לזמרי, כנראה מתוך מטרה להגיע לאהל של משה. בפועל גורר אותה זמרי לאוהל של משה. "וַיַּקְרֵב אֶל אֶחָיו אֶת הַמִּדְיָנִית לְעֵינֵי משֶׁה וּלְעֵינֵי כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". כששומעים מה אמר צור לכזבי מבינים שהתוכנית של הארורה הזאת הייתה להגיע למשה בכבודו ובעצמו. להחטיא את משה. אם לא לפחות את המנהיגים האחרים. ולמה? כי כשראשי עם ישראל נתונים לעריות ולכל מיני תאוות אחרות של כסף, מניות, שוחד והנאות אחרות, הם יקבלו החלטות שגויות, בסופו של דבר עם ישראל יפעל מול עצמו. אחר כך יבואו בני מואב ומדיין לאסוף את השלל.
להכות את הנוכלים
מדיין הוא עם קטן ביותר, אולי עשירית מעם ישראל. אבל הם הרבה יותר מסוכנים מהמואבים. התורה קוראת להם "נוכלים". הם הצליחו לגרום לעם ישראל להזיק לעצמו מה שאחרים לא יכולים להזיק לו. לכן ציוותה תורה להכות אותם: "צָרוֹר אֶת הַמִּדְיָנִים וְהִכִּיתֶם אוֹתָם: כִּי צֹרֲרִים הֵם לָכֶם בְּנִכְלֵיהֶם אֲשֶׁר נִכְּלוּ לָכֶם עַל דְּבַר פְּעוֹר וְעַל דְּבַר כָּזְבִּי בַת נְשִׂיא מִדְיָן אֲחֹתָם הַמֻּכָּה בְיוֹם הַמַּגֵּפָה עַל דְּבַר פְּעוֹר".
איך מכים אותם? באותה דרך! "וַיִּצְבְּאוּ עַל מִדְיָן כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה וַיַּהַרְגוּ כָּל זָכָר". מיד אחר כך כתוב: "וְאֶת מַלְכֵי מִדְיָן הָרְגוּ עַל חַלְלֵיהֶם אֶת אֱוִי וְאֶת רֶקֶם וְאֶת צוּר וְאֶת חוּר וְאֶת רֶבַע חֲמֵשֶׁת מַלְכֵי מִדְיָן וְאֵת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הָרְגוּ בֶּחָרֶב". יש שואלים: אם הם הרגו כל זכר בודאי שהרגו את ראשי מדיין? צריך לומר שהתורה מלמדת שהדגש במלחמה היה בראשים של מדיין. ישראל השיבה למדיין באותה מטבע. קודם ראשי המדיינים אחר כך כולם.
לכן משה רבינו עצמו שותף במלחמה הזו. הוא בעצמו צריך להיות חלק מעם ישראל בעת המלחמה הזו. "וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵּאמֹר: נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ". אתה לא יכול ללכת לעולמך לפני שאתה מסיים לנקום את הנקמה במדיין. למה. כי זאת הנקמה שלך!! אתה הייתה המטרה. הראשים של העם היו המטרה. אתה צריך להיות מאחרי המערכה.
מלחמת ישראל במדיין – ראש בראש
לכן המלחמה עם מדיין היא בסיוע "הציץ". זה שבדרך כלל נמצא על ראש הכהן הגדול. שכשיצאו בני ישראל למלחמה לקחו את "כלי הקדש וחצוצרות התרועה בידיהם". ומהם כלי הקודש? למה לא כתוב רק ארון הברית, כמו בכל מלחמה אחרת? כי כאן המלחמה היא ראש בראש . ולכן לקחו איתם גם את הציץ. "זה הארון והציץ, שהיה בלעם עמהם, והפריח מלכי מדין בכשפים והוא עצמו פורח עמהם. הראה להם את הציץ שהשם חקוק בו והם נופלים" (רש"י במדבר לא). באמצעות הציץ גם בדקו מי מבנות מדיין שייכת למחשבת הטומאה. "ולפני הציץ העבירום, והראויה להבעל פניה מוריקות".
למה דווקא באמצעות הציץ? כי הוא ממונה על מחשבת הטהרה. מהציץ לומדים על כך שצריך לשמור את המחשבות בטהרה בשעה שלובשים תפילין. בגמרא (שבת דף יב/א) "אמר רבה בר רב הונא חייב אדם למשמש בתפילין כל שעה ושעה קל וחומר מציץ. מה ציץ שאין בו אלא אזכרה אחת אמרה תורה והיה על מצחו תמיד שלא יסיח דעתו ממנו תפילין שיש בהן אזכרות הרבה על אחת כמה וכמה". לוחמי ישראל במדיין לא היו רבים, רק אלף למטה. אבל כולם כולם נבדקו על שמירת המחשבה. על שמירת העיניים. וכשהיה להם הרהור עבירה - מיד הם הביאו את כלי הזהב לכפרה.
ובגמרא (שבת דף סד/א) "ויקצוף משה על פקודי החיל". אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: אמר להן משה לישראל: שמא חזרתם לקלקולכם הראשון? אמרו לו: לא נפקד ממנו איש. אמר להן: אם כן כפרה למה? אמרו לו: אם מידי עבירה יצאנו, מידי הרהור לא יצאנו. מיד "ונקרב את קרבן ה'" תנא דבי רבי ישמעאל מפני מה הוצרכו ישראל שבאותו הדור כפרה? מפני שזנו עיניהם מן הערוה". הביאו כפרה "וַיָּבִאוּ אֹתוֹ אֶל אֹהֶל מוֹעֵד זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי ה'" ונתכפר להם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
