ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- מצוות האמונה ומהותה
הגדרה זו טעונה הסבר: מה זה רגש? מה זה שכל? מה זה נשמה?
מהות האמונה, המתבטאת בשכל וברגש
לאדם יש הרגשה - שהיא בלב, ויש מחשבה - שהיא בראש. אבל אמונה אינה הרגשה סתמית של האדם שהוא מאמין, ואינה גם הבנה בשכל, שאדם מבין את האמונה.
האמונה היא הנשמה בעצמה, היא כח רוחני פנימי יותר עמוק ויותר חזק מרגש ושכל. הנשמה (=האמונה) אמנם מפעילה את השכל והרגש, אך היא קיימת עוד לפניהם.
מה פירוש "הנשמה קיימת לפני הרגש והשכל"? רעיון זה קיים בעוד כוחות באדם, למשל ביחס לרגש. אם אני נותן יד לחבר שלי ולוחץ את ידו, אז לפי הלחיצה החבר מרגיש את ההרגשה שאני מבטא כלפיו, גם אם לא דיברתי בכלל. כך גם כשאני מרגיש שאני שמח, איך ידעו אחרים את ההרגשות שלי? רק ידי כך שאני אתן לזה ביטוי חיצוני. המעשים והדיבורים החיצוניים אינם הרגש בעצמו, כמובן, אלא רק ביטויים שלו. דוגמא נוספת היא הכח השכלי: אפשר לבטא את השכל בדיבורים, בכתיבה ובמעשים, אך אלו אינם השכל בעצמו. גם אם השכל לא בא לידי ביטוי הוא תמיד קיים, אלא שהוא מוסתר - יכול להיות שיש אדם אחד חכם מאוד, אבל אף אחד לא רואה זאת, כי זה לא בא לידי ביטוי.
בדומה לרגש ולשכל, שאי אפשר לגלות את עצמותם, כך גם הנשמה: את עצמותה של הנשמה אי אפשר לגלות, אך היא מתבטאת בכוחותיו של האדם: ברגש ובשכל. רק את הרגש והשכל אנו מכירים ומרגישים, אך הנשמה היא כל כך פנימית ועמוקה עד שאנו לא מכירים אותה באופן ישיר. דרך השכל והרגש אנו יודעים מה מצב הנשמה ומה רצונה, אך לא הם השורש של האדם, אלא כח יותר פנימי שנמצא באדם, והוא הנשמה.
כיון ששכל ורגש הם רק כלי ביטוי של הנשמה, אנו לא מכירים את עצמינו, את נשמתינו, באופן של מאה אחוז, כי כלים וגילויים אינם יכולים לתת את הביטוי השלם לעצם הדבר. כשם שאם יש לאדם שמחה שהוא לא יודע איך לבטא אותה, אז גם אם הוא ירקוד וישיר - השמחה שיש לו היא יותר ממעשים אלו, וכן כשיש לאדם רעיונות גבוהים רוחניים, קורה לפעמים שהוא אינו יכול לבטא ולבאר את רעיונותיו, אין לו מילים מתאימות. יש מחשבות גבוהות שהם קיימות, אך לא יכולות לבוא לידי ביטוי במציאות בצורה מספיקה. אלו רק דוגמאות, אך עוד יותר מזה כשמדובר בנשמה. הרגש והשכל לא יכולים לבטא ולהביע את מצבה ורצונה של הנשמה באופן שלם, כי הרגש לא יכול להרגיש, והשכל לא יכל להבין את מה שיש בנשמה.
שכל ורגש - אמצעי להגיע לאמונה, אך אינם האמונה עצמה
השכל והרגש אינם רק ביטוי של האמונה, הם גם יכולים להוות דרך להגיע אליה. יש אנשים שחונכו מגיל צעיר לאמונה, אך כשאדם אינו מאמין הוא צריך להגיע לאמונה דרך כוחותיו החיצוניים יותר. אפשר לשכנע דרך השכל ולהסביר לו כמה שהתורה זה נכון, כמה שהאמונה היא נכונה, או שמראים לאדם חיים יהודיים והוא נמשך לזה ברגש עד שהוא הופך להיות מאמין. אחרי שלב זה, אדם הופך להיות מאמין והוא מבוסס באמונה, ואז גם אם ההוכחות האלו יתבררו כלא נכונות אחר כך זה לא ישפיע עליו. גם אם יהיו קושיות על האמונה לא יווצרו אצלו ספקות, כי כאמור האמונה היא למעלה מהשכל וההגיון, והאדם המאמין לא מתבסס על הוכחות, אלא ביסוס האמונה הוא עמוק בתוך האדם עצמו, בעצם הנשמה.
הרחבת האמונה בעזרת השכל והרגש
הרמב"ם בספר המצוות כותב: "מצוה ראשונה אשר הוא הציווי אשר ציונו בהאמנת האלוקות שנאמין שיש שם שהוא עילה לכל הנמצאים".
במשנה תורה בספר המדע הוא כותב: "יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון".
מדוע הרמב"ם כותב בספר המצוות "להאמין" ובמשנה תורה "לידע"?
כדי להבין את משמעות שני המושגים 'להאמין' ו 'לידע', נתייחס לשאלה שלכאורה יש לשאול: אם אדם לא מאמין אין מי שיצווה אותו. אך אם הוא כבר מאמין אין מה לצוות, כי הוא כבר מאמין! אלא שורש האמונה זה להאמין, אך 'לידע' - פירושו להרחיב את הכרת ה', להרחיב את האמונה. צריך להתבונן ולהרחיב את ההתבוננות שה' הוא מנהיג לכל העולם כולו, הוא ברא את הכל והוא מנהל את הכל, ובהמשך מתרחבים עוד - מה זה 'הכל'? עד היכן זה מתפשט? המושגים שלנו מצומצמים מכדי להבין שיש עוד המון כוכבים מעבר לכוכבים שאנו רואים, ושאנו יודעים עליהם. אנו בכלל לא יודעים עד איפה מתפשט הגודל של הבריאה.
וכן צריך להעמיק בהכרה שהקב"ה מקיף את כל הבריאה, ומנהל הכל, ואת כל מאורעותיו של האדם בכל רגע ורגע הקב"ה רואה, והקב"ה מנהיג את כל המציאות ואת ישראל עמו. להעמיק בכל העניינים הללו, להתבונן בזה ולעסוק בדרכי התבוננות בהנהגת הקב"ה את העולם. ככל שהאדם לומד יותר את המציאות, האמונה שלו מתרחבת ומתפשטת.
האמונה יכולה להתגלות אצל האדם בשלושה תחומים
כאמור, הנשמה היא הרבה יותר עליונה מהרגש והשכל, אך ברור שככל שאדם יגדיל את כוחות הרגש והשכל שלו - כך גם הנשמה תוכל להתגלות בצורה הרחבה שאפשר. אפשר לגלות את האמונה דרך שלשה תחומים:
1. התבוננות בטבע - אדם יוצא אל הטבע ומתפעל מהטבע ומפלאיו, ורואה דרכו את ריבונו של עולם יוצר כל. אדם בעל רגש פתוח מרגיש התרוממות ותחושת הודייה לה', כי הטבע מרחיב את האמונה.
2. הופעת האמונה מתוך לימוד התורה, המלמדת אותו את האמונה, בכך שרואים כמה התורה היא נכונה ונפלאה.
3. ויכול להיות מצב פנימי של אמונה מתוך האדם עצמו, מתוך תוכו יש התפרצות של אמונה. זה קרה לאברהם אבינו, שנאמר עליו ששתי הכליות שלו שפעו תורה מתוך הנשמה שלו, הוא קיים את כל התורה מתוך הפנימיות שלו.
האמונה צריכה להתגלות בשלושת התחומים הללו, בהתבוננות כוללת על העולם על הבריאה. להבין מהי מטרת העולם? לעולם יש מטרה אחת. כשם שלאדם הפרטי יש מטרה, היא חיצונית אליו והוא צריך לשאוף אליה, כך לעולם כולו יש מטרה חוץ ממנו גבוה ממנו, הכלל כולו שואף למשהו שלמעלה ממנו, העולם כולו שואף אל ד'.
אסטרונאוטים שנמצאים בחלל מסתכלים מלמעלה על העולם, ורואים שהעולם הוא מציאות אחת, וכל הפרטים הם חלק מתוכנית אחת. אם העולם כולו אחד - יש לו מטרה כוללת אחת והיא האמונה ברבש"ע.
שורש האמונה קיים אצל כל אדם
כשקיים מצב שאדם שאינו מאמין - הרי זה כמו מצב של ערפל שמסתיר את המציאות הקיימת, מסתיר את השייכות של האדם לבורא.
האמונה היא הקשר של האדם עם הקב"ה: הנשמה שייכת לרבש"ע, היא רואה אותו כביכול, ואם האדם לא מאמין הרי זה מעיד שיש כאילו מחיצה שמפריעה לנשמה להתגלות ולהראות שהאדם שייך לרבש"ע. לפעמים המסך הזה עבה מאוד, ולפעמים דק מאוד.
המחיצה הזאת יכולה להווצר מחינוך לא נכון, כשאדם גדל בבית ללא אמונה וכל חינוכו היה ללא אמונה, או שמפריעים לו להאמין. בדרך כלל ילד באופן טבעי הוא מאמין, ואם לא יפריעו לו הוא יגדל כאדם מאמין. ברוסיה אומרים שחמישים שנה הם מחנכים לכפירה אבל לא הולך להם, לנוער יש נטיה לאמונה. באופן טבעי האדם חש קשר למקורו, כמו שיש כוח משיכה שכל פרט קטן נמשך אל הכלל כך הנשמה נמשכת אל מקורה, אל הקב"ה. לכל אדם מישראל יש נשמה שקשורה ודבוקה בקב"ה, וכשיש חינוך לא נכון אז מבלבלים את הילד וזה מפריע לאמונה. יש גם יצר באדם שנלחם באמונה, כמו שהיצר נלחם בכל דבר. אך לאחר שמחסומים אלו מסתלקים, האמונה הפנימית מתפרצת, ואין מי שיעצור בעדה.
כיון שהאמונה קיימת באדם ורק צריך לגלות אותה, עניין התשובה נהיה בטוח, מובטחים ישראל שיעשו תשובה. בסך הכל צריכים לעשות פתח במחסום שמפריד ומבדיל בין הנשמה הפנימית לבין ההתגלות בפועל במציאות שלנו. לא צריך לבסס את האמונה על דברים חיצוניים, לא צריך 'לקרב רחוקים'. אצל הגויים יש מושג של קרוב רחוקים, אך אצל היהודים כולם מקורבים, ורק צריך לתת לאמונה (=לנשמה) להתפרץ מתוך הפנימיות של האדם.
ברגע שנגלה את המפתח איך בדיוק פורצים את המחסום הזה שמפריע לאמונה שמונע בעד האמונה להתגלות, כשנדע איך בדיוק נוגעים בנקודה היהודית בכל לב של יהודי, העם ישוב בתשובה, וזה דבר בטוח. השאלה היא רק איך לפרוץ את המחסום הזה כמה שיותר מהר, צריך לתת לרצון הפנימי שבכל יהודי לרצון שנובע מתוך הנשמה להתפרץ החוצה, וכשיש רצון ואמונה אז אם רק עושים פתח או כמה חורים במחסום הכל מתפרץ מעצמו, ויהא תהליך עצום של התעוררות ושל תשובה. כל יהודי בכל דרגה שהוא נמצא יכול להוסיף עוד מצוה: כל מצוה, כל תפילה, כל ביטוי של דביקות מסלקים עוד מסך ומסך, ופורצים עוד חלון במחסום "עוונותיכם מבדילים בינכם ובין אלוקיכם". וצריך לעלות ממדרגה למדרגה ולהגיע לשיאים גדולים ללא הגבלה.
סיכום
בשיחה זו עסקנו במהות האמונה והיחס בינה לכוחותיו של האדם השכל והרגש. האמונה היא כח פנימי עמוק הקיים באדם, הקשר בינו לבין בוראו, הקיים בין אם ירצה ובין אם לא ירצה. כח זה מתבטא בשכל וברגש, ניתן להגיע אליו דרך השכל והרגש, וניתן גם לפתח את כוחות השכל והרגש עוד יותר ובכך לקלוט ולגלות את האמונה הפנימית בצורה גדולה יותר ויותר. אף אחד לא מגביל אותנו מלהאמין. ואם אנשי האמונה יהיו מאמינים עוד יותר גדולים זה יתפשט, והנחלה העליונה של האמונה תהיה נחלתם של כל ישראל, במהרה בימינו אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
