ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אורות התשובה
- אורות התשובה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
הרב אומר שהתשובה היא תופעה מציאותית עמוקה ורחבה, המקיפה את ההויה כולה. התשובה קדמה לעולם, "בטרם הרים יולדו... תשב אנוש עד דכא, ותאמר שובו בני אדם". מאז בריאתו של עולם, העולם נמצא בתהליך ארוך ומתמיד של תשובה, והוא מתקדם והולך למגמת שלמותו באחרית הימים. תהליך התשובה אינו מתחיל בבחירתו של האדם, אלא כמו שהקב"ה מחיה את העולם ומחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית, כן הקב"ה מטיב את העולם ומשיב אותו אליו. כשם שהקב"ה מאיר את אור השמש, כך גם הוא מאיר לעולם את שמש התשובה. "טוב וישר ד' על כן יורה חטאים בדרך". רבש"ע הוא טוב לא רק בזה שהוא מטיב לבריות, אלא בעיקר בזה שהוא עושה אותם טובים יותר. רבש"ע ישר, והוא מיישר את הבריות ומורה להם את הדרך הישרה.
פרשת התשובה בתורה מלמדת אותנו שהתשובה מובטחת, אך היא גם מצוה. אף על פי שיש בחירה חופשית, והכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, מובטחים אנו שאור התשובה יאיר בעולם בכל שלמותו. על זה נאמר, הכל צפוי והרשות נתונה. כלומר, יש תכנית אלוקית והיא מוכרחת להתקיים, ויחד עם זה, יש לאדם בחירה חופשית. אף אם אין אנו מבינים כיצד מתישבים שני הדברים, העובדות אינן משתנות. יש סדר אלוקי לעולם ויש בחירה חופשית לאדם.
מתוך נקודת מוצא זו, שהתשובה היא תופעה מציאותית יסודית בעולם, עומד הרב ומאיר באורות התשובה את מראה של התשובה מצדדיה השונים. כיצד היא מופיעה בעולם, באדם, בכלל ובפרט.
אורות התשובה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א (16)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
1 - הקדמה לאורות התשובה
2 - מבט על אורות התשובה
3 - התשובה כאחריות אישית
טען עוד
שמו של הספר "אורות התשובה" מעיד על יחודו. כל העוסקים בתשובה מדברים על התשובה כדבר של דיעבד. אם אדם נכשל בחטא, עליו לשוב בתשובה. לכתחילה מוטב שאדם לא יכשל, ולא יצטרך לשוב. כשם שאין לשאוף לקיים את מצוות עשה של השבת הגזילה, כך אין לשאוף לתשובה בכלל, אלא לשאוף שלא לחטוא. הרמב"ם פותח את הל' תשובה כך: "כל מצוות שבתורה, בין עשה בין לא תעשה, אם עבר אדם על אחת מהן, בין בזדון, בין בשגגה, כשיעשה תשובה וישוב מחטאו, חייב להתוודות". כלומר, אם חטא עליו לשוב. אולם, הרב מדבר על אורות התשובה, ואור זה דבר של לכתחילה. ביסודו של עולם מונחת שאיפה להתקרב אל ד', לשוב אליו, להשתלם, להתקדם אל הטוב השלם, אל רבש"ע. במבט זה, גם מי שלא חטא, יכול להיות בעל תשובה. כל עליה ממדרגה למדרגה היא תהליך של תשובה. כל התפתחות רוחנית, כל השתלמות, זו תשובה אל ד'.
מכיוון שהתשובה היא המגמה האלוקית, הממלאת את הבריאה, כאשר היא מתגלה באדם, משמעותה גדולה עד מאוד. אז מתגלה באדם התוכן הפנימי ביותר שלו, ושל העולם כולו. מתגלה הנקודה האלוקית שבתוכו, וכל התעוררות של תשובה פועלת על העולם כולו, ומוחלין לו ולעולם כולו. לעומת זה, אם ח"ו אדם נכשל בעבירה, כשלון הוא בטוי לכוחות הנמוכים שבתוכו. אפילו אם נכשל אדם במזיד, הכשלון הוא דבר חיצוני, שטחי, שאינו מבטא את המהות האמיתית שלו, ועל כן אמרו "גדולה מידה טובה ממידת פורענות פי חמש מאות". למעשה טוב יש משמעות עליונה והוא עולה בערכו לפחות פי חמש מאות, מהמשמעות שיש למעשה עבירה.
במבט זה, התעוררות תשובה מחיה את הנפש ומאירה אותה, והשב בתשובה מיד נעשה מאושר ושמח ומנוחם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
