ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אסתר בת רחל
מצות לא תעשה שלא לעשות עבודה זרה לעבדה, ואפילו לנכרי, שנאמר: "ואלהי מסכה לא תעשו לכם" (ויקרא י"ט).
סיפורה של מצוה
אדם נשוא פנים הלבוש בהידור מרשים כל כך, לא היה חזיון נפוץ בחנותו של רבי יצחק. אומנם עיסוקו של רבי יצחק במסחר ביהלומים הפגישו עם אנשים רמי דרג ובעלי ממון, אולם הלה היה נראה כי הוא בעל מדרגה כלכלית אחרת מכל מה שהורגל אליו עד היום.
העשיר המתין עד שרבי יצחק יתפנה משאר לקוחותיו, וביקש ממנו לסור עימו לצד החנות. תוך שהוא מסתיר את מעשיו, שלף האיש מכיסו מטפחת, פרש אותה והוציא מתוכה יהלום גדול מימדים מבהיק למרחוק. מפיו של רבי יצחק נפלטה קריאת התפעלות, אפילו סוחר ותיק כמותו, טרם ראה יהלום כה גדול ומרשים. רבי יצחק ידע בסתר ליבו כי מחירו של יהלום זה יהיה כה גבוה שאין לו שום סיכוי לרוכשו, וכי גם אם יצליח לרכוש את היהלום, לא יהיה מי שיקנה אותו ממנו בשל שוויו העצום. העשיר שהבין את הלך מחשבתו של רבי יצחק, אמר כי היות והוא מתעתד לעזוב את המדינה לכמה שנים בשל עניינים שונים, החליט למכור את כל רכושו ולהמירו למספר אבני חן ויהלומים. מועד צאתו מהמדינה הוקדם וכעת זקוק הוא בדחיפות לממון לצורך מסעו, לכן מוכן הוא למכור את היהלום במחיר הנמוך בהרבה משוויו האמיתי, "מחיר שגם אתה, מן הסתם, תוכל לעמוד בו", הפטיר. הסכום שנקב האיש היה עצום, אולם רבי יצחק, לאחר שבדק היטב את היהלום, הבין כי המחיר העצום אותו מבקש האיש הינו מחיר נמוך ביחס לשוויו האמיתי. לכן החליט רבי יצחק כי יתאמץ מאוד להשיג את הסכום הנדרש.
במהלך היממה הקרובה מכר רבי יצחק רכוש רב ולקח הלוואות רבות עד שהיה בידו את הסכום הנדרש. משהיה היהלום ברשותו החל לגשש אחר קונה אפשרי, קונה שמעמדו רם ורכושו רב דיו. לא עברו ימים רבים, ובדלת ביתו של רבי יצחק נקש שליח מכובד מטעם הכנסיה ברומא. מסתבר כי ברומא שמעו על היהלום הנדיר והחליטו לרוכשו ולפאר בו את אחד מהפסלים שם. רבי יצחק ששמע את הדברים נחרד. ברור היה לו כי לא יוכל בשום אופן להיות שותף בקישוט של עבודה זרה, אך ברור היה לו לא פחות כי אין שום אפשרות לסרב לכנסיה, שודאי תראה בדבר פגיעה במעמדה, דבר שעלול לגרור גזר דין מות. בלית ברירה הביע רבי יצחק את הסכמתו וכך יצא לדרך עם השליח. רבי יצחק ידע כי הסיכוי לביטול מכירת האבן לכנסיה הולך וקטן. ככל שהאוניה מתקרבת אל היעד, פוחתת האפשרות למצוא מוצא למצב אליו נקלע. בצר לו, החל רבי יצחק לפרט באוזני השליח את מעלותיו של היהלום. תיאוריו של רבי יצחק היו מלאים צבע, תיאורים חיים כל כך, שבקשתו של השליח לראות את האבן הייתה כל כך צפויה ומתבקשת. רבי יצחק נענה לבקשה בשמחה רבה. בזהירות רבה הוציא את הממחטה מכיסו ובזהירות רבה שלף ממנה את היהלום היקר. תוך אזהרה לשמור על היהלום, הוא הושיטו לשליח, ואז בתנועה חדה הנראית מקרית כל כך, הסיט רבי יצחק את ידיו ונתן ליהלום להתגלגל את מעבר למעקה, לים הפרוש לרווחה. משנפל היהלום, החל רבי יצחק לבכות ולקונן בקול מר על רכושו הרב שהפסיד, על השכר וכבוד שיכל לקבל מאת הכנסיה. השליח ההמום לא מצא מילים להרגיע את רבי יצחק, רחמיו על הרב היו כל כך גדולים, כיצד ברגע אחד איבד את כל עולמו, אך כל שנותר לו לעשות הוא ליטול את רבי יצחק לחדרו והניחו שם לנפשו. עם סגירת הדלת רבי יצחק הפסיק את בכיו המדומה והחל לשבח את הבורא על הזכות הגדולה שניתנה לו להינצל מעבירה. ועל כך אמרו רבים כי לא לחינם זכה רבי יצחק, בבן המאיר לדורי דורות לעם ישראל כיהלום, הלוא הוא רבי שלמה יצחקי - רש"י.
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
73 - "לא תעשה לך פסל"
74 - "ואלהי מסכה לא תעשו לכם"
75 - "לא תאבה לו"
טען עוד
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.










