ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
מצות לא תעשה שלא לאבד שום דבר קדוש ולא למחוק שום שם משמות הקדושים, שנאמר: "לא תעשון כן לה' אלוקיכם" (דברים י"ב)
למות (ולחיות) על תפילין
באווירת חג נינוחה ישבו תלמידי החכמים בסוכתו של הגאון מטשעבין, ועסקו בדברי תורה, נושאי השיחה עברו מסוגיא אחת לחברתה במהירות רבה. הרבנים היו מגדולי רבניה של ירושלים, בקיאים וחריפים כאחד, כשמעליהם אופף בגדלותו הגאון בעל הבית, שהכל היטו אוזנם לשמוע מה מחדש הוא בכל נושא. סוגיות רבות הועלו שם באותו יום, כשבכללם סוגיות שעל הסדר היום התורני.
אחד הרבנים הזכיר את השאלה שבבתי המדרש היו עסוקים בה באותם הימים - המדובר היה ביהודי, שחלה במחלת הצרעת הנוראה, והיה מאושפז בבידוד חמור באחד מבתי החולים בעיר. מחלתו הייתה כה חמורה, עד שכל דבר שבה במגע עימו היה צריך להישרף, שכן אחוזי הסיכון להידבקות במחלה היו גבוהים ביותר.
הדיון הסוער בעולם התורה היה בדבר השאלה האם מותר להביא ליהודי החולה תפילין להניחם, או שמא אין להביא לו, שכן לאחר ריפויו יהיה צורך לשרוף את התפילין על מנת שלא ידביקו איש. דעת רבים מהפוסקים הייתה כי כעת יש מצוה על היהודי וחובתו לקיימה, ואין לחשבן חשבונות עתידיים על כך שיהיה צורך בשריפת התפילין, שכן בכך יפסיד היהודי את המצוה והחובה המוטלת עליו. מאידך היו שסברו כי היות ושריפת התפילין הינה איסור, האדם החולה נחשב אנוס הפטור מהמצוה. במהלך הדיון הזכיר אחד הנוכחים את תשובתו של בעל ה'חזון נחום' שהיה אחיו של הרב, והביע תימה על כך שבספרו החמיר כל כך בעניין ואסר בזמנו, במקרה דומה, להביא תפילין לחולה. הרב מטשעבין הרצין ואמר כי אצל אחיו קדושת התפילין לא היה עניין של חומרא, אלא דבר שחייו היו תלויים בו. הרב הבחין בפניהם השואלות של הנוכחים והחל לספר: בזמן המלחמה אחי הקדוש נאלץ לברוח מעירו מאימת הנאצים ימ"ש. בין חפציו המועטים שלקח עימו, נטל כמובן את זוג התפילין שלו. במהלך הבריחה השיגו אותם קבוצה של חיילים, שערכו חיפוש בכליהם. הארורים הבחינו בתפילין של אחי וברשעות נוראה, ביודעם עד כמה התפילין יקרות ליהודים, השליכו אותם לקרקע. רבי נחום זינק מיד אחרי התפילין להרימם, ותוך שהוא מתייפח בבכי נטלם ונישקם. הרשעים לא הרפו, הם נטלו את התפילין מידו בכח, ושבו וזרקו אותם על הקרקע, תוך אזהרה שאם יעז שוב להרימם הרי יירו בו במקום. רבי נחום שסירב להיפרד מהתפילין הקדושות לא זז ממקומו, עד שהארורים הרימו כלפיו את נשקם והכריחו אותו לעזוב את המקום.
רבי נחום, חיוור ושבור, צעד לעיר הסמוכה, וכשנכנס לבית הראשון שמצא בקושי הצליח לבטא בפיו את אשר אירע לתפילין הקדושות, עד שמרוב צער התמוטט ונפטר במקום.
"כפי שאתם מבינים תשובתו של אחי הקדוש בעניין קדושת התפילין לא הייתה חומרא יתרה, אלא קדושתן הייתה אצלו חמורה כל כך, עד שהיו אצלו עניין של חיים".
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
106 - חלב שנשפך - בוכים או לא בוכים?!
107 - למות (ולחיות) על תפילין
108 - תקיעה בסערה
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
