ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- עקב
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
לפיכך התורה מדגישה לא פעם, ובמיוחד בסדרת הפרשיות הזאת, שאנחנו עסוקים כעת בתפקיד החשוב שממלא המן בגיבוש העם היהודי ואופיו בתחום האמונה והרוח. המן הוא מזון של מלאכים, של השמים עצמם. הוא לא משאיר משקע בגוף האדם ומתאים את טעמו לרצונם של אלה שאוכלים אותו. הוא מספק הזנה גופנית אבל אין הוא לחם או כל מזון אנושי אחר. הוא מזון של הרוח, של תקווה וערגה ושל השאיפה לאלקיות. הוא לימד את בני ישראל שתלות באלקים היא המציאות של הקיום האנושי ושבסופו של דבר כל אחד צריך לאכול את מזון משמים כדי לחיות חיים משמעותיים באמת.
המן אינו יכול להישאר למחרת היום. הוא יורד טרי בכל יום חוץ מיום השבת, שבה המזון לנשמה איננו נחוץ, מפני שהיום עצמו רוחני. המן שירד בכל יום שימש תזכורת יומית ומתמדת לכך שהקשר בין הבורא לברואיו קבוע ומתמיד. אדם באמת לא יכול לחיות על הלחם לבדו.
כשבני ישראל נכנסו סוף סוף לארץ-ישראל והתיישבו בה, הפסיק המן לרדת. אז היה צורך בלחם אמיתי כדי להתקיים כאומה וכיחידים. התברר שאז, כמו היום, זה אחד המבחנים הגדולים בחיים היהודיים שלנו כיחידים וכאומה - איך אנחנו שומרים על מידה של רוחניות בתוך כל המאמץ להשיג לחם כדי לחיות? הקדשת זמן ללימוד תורה, קיום מצוות ומתן עדיפות לערכים יהודיים באמת בחיים - כל אלה עוזרים לנו להשיב לשאלה קשה זו.
השבתות והחגים מספקים לנו מפלט מהמרדף אחר הלחם לבדו ומאפשרים לנו למקד מחדש את תשומת הלב ביחסים שבין הבורא לברואיו. לא לחינם התעקשו חז"ל שלא להניח לדיבור ואפילו למחשבות שלנו בשבת וביום טוב לעסוק בלחם, בעבודה ובמאבקי היומיום. במקום זה, אנחנו אמורים להתייחס למזון של השבת כאילו היה מן שירד מן השמים. התבלין הסודי באוכל של השבת, לפי התלמוד, הוא השבת עצמה. הקיום הרוחני האמיתי הוא היכולת שלנו לחיות לפחות יום אחד בשבוע על דבר ד', כביכול, ולא על הלחם מעשה ידי האדם.
ההיסטוריה, הקיום והייעוד של העם היהודי במשך אלפי שנים הם ההוכחה לכך שדברי התורה "לא על הלחם לבדו יחיה האדם" אמיתיים ונכונים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.














