ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם שפירא זצל
קודם להזכרת שלוש עשרה מידות הרחמים, אנו אומרים "וזכור לנו היום ברית שלוש עשרה", ולכאורה אין מובן על איזו ברית אנו מתפללים. אלא הכוונה היא לברית המוזכרת לאחר תפילתו של משה רבנו "כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל" (שמות לד, כז). בנוסף לברית התורה, נכרתה עם ישראל בנתינת הלוחות השניות גם ברית של תשובה, ועם ישראל הובטח שי"ג המידות אינן חוזרות ריקם.
עם נתינת התורה בפעם השנייה, התגלתה גם ההנהגה של שלוש עשרה מידות הרחמים, שעליהם העולם מתקיים. אע"פ שהתשובה והתורה קדמו לבריאת העולם, כפי שאומרת הגמרא בפסחים (נד, א) "שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם, ואלו הן: תורה ותשובה וכו'", אך קודם הברית הם היו כוחות נפרדים, התורה ניתנה לקיים את העולם, והתשובה ניתנה לשמור על קיומו של העולם. ואילו בשעת נתינת הלוחות השניות, נכרתו ברית על התשובה וברית על התורה, ונקבע שהתורה והתשובה חד הם. אותו אופן הלימוד של התורה, קיים גם לגבי התשובה, שני הדברים הללו הינם מאוחדים. יש צורך לדעת שמושגי התשובה הינם חלק מן התורה, ואף חלק עיקרי ממנה, ולכן צריך ללמוד את ענייני התשובה והאמונה בעמקות ובהבנה כשם שלומדים את שאר חלקי התורה, ולא רק באופן שיכנסו ללב המאמין.
חידוש נוסף מכוח הברית הינו החשיבות לראות את האחדות הקיימת בין התורה והתשובה, המצריך לראות כיצד שניהם באים כאחד. ישנו קשר בל ינתק בין התשובה לתורה. התורה, ורק התורה, היא מקור התשובה. כך כותב גם הרב זצ"ל ב'אורות התשובה', בפרק העוסק ב"הכרחיות התשובה והתורה זו לזו" (י, א): "תשובה שלמה באמת, צריכה היא להסתכלות עליונה, להתעלות ליקר העולם המלא אמת וקדש, וזה אי אפשר כי אם על ידי עסק מעמקי התורה, והחכמה האלהית ברזי עולם. אמנם צריכים לזה לנקיון גופני, לטהרה מדותית, בתור עוזרים, שלא יעיבו ענני התאוה את הזוהר השכלי, אבל ראשית לכל ההופעות מוכרחת לבא התורה...".
התורה היא הבסיס לכל ענייני התשובה. את ברכת 'השיבנו' אנו פותחים באמרנו: "השיבנו אבינו לתורתך", ורק לאחר מכן אנו מבקשים: "והחזירנו בתשובה שלמה לפניך", שכן רק מתוך התורה ניתן להגיע לתשובה. ועוד קודם לכן תיקנו אנשי כנסת הגדולה את ברכת הדעת, וכפי שאומרת הגמרא במגילה (יז, ב): "ומה ראו לומר תשובה אחר בינה? דכתיב: 'ולבבו יבין ושב ורפא לו'", שכן רק מתוך הדעת ניתן להגיע לתורה, וממילא לתשובה. כך הייתה תקנתם של חז"ל, ויסוד לדבר ניתן למצוא במדרש (במדבר רבה פ"ב, ט), המובא גם בפירושו של הרמב"ן לתורה (במדבר ב, ב): "סידר הקב"ה הדגלים למשה. א"ל הקב"ה: משה, מזרח שממנו אור יוצא לעולם, יהיה כנגדו יהודה שהוא בעל מלוכה, שנא': 'והחונים קדמה מזרחה דגל מחנה יהודה וגו'', ועליו שבט יששכר שהוא בעל תורה... ודרום, טללי ברכה וגשמי ברכה יוצאין ממנו לעולם, יהיה כנגדו שבט ראובן, שהוא בעל תשובה... 'ושנים יסעו', שהתשובה שניה היא לתורה". דברי המדרש הם חלק מסתרי תורה, אך מכל מקום ניתן ללמוד מהם "שהתשובה שניה היא לתורה", ולכן בדגל הראשון נסעו לומדי התורה, ורק לאחריהם נסע השבט נושא דגל התשובה. וגם לכך, המקור הוא בנתינת הלוחות השניות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
