ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- לימודי אמונה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
ההגיון מחייב שהדאגה על דברים גשמיים היא סכלות גדולה, ובלב כסילים תנוח. כי אם היא על העבר, הלוא מה שנעשה אין להשיב. ואם על ההוה, אם אפשר לתקן יתקן, ואם א"א לתקן מה בצע כי ידאג? ואם על העתיד, האם הוא יודע מה טמון לו בחיק העתיד? וכמאמר החכם: בן אדם אל תדאג על העבר כי הוא אין, ועל ההוה כי הוא הרף עין, ועל העתיד כי הוא עדיין, קוה אל ה' הממציא לך יש מאין (ראה ספר הברית ח"ב מאמר ב' פרק ב', ע"ש).
ויתכן שגם זה רמוז בדברי רבותינו הקדושים באומרם: אמר ליה שמואל לרב יהודה, שיננא, חטוף ואכול, חטוף ואשתי, דעלמא דאזלינן מניה לבי הלולא דמי (ערובין נ"ד ע"א). ורמזו בזה שני דברים:א. שההנאה הגשמית שהאדם יהנה מהעולם, תהיה בבחינת חטוף ואכול חטוף ושתי, דהיינו עראי.ב. שהעולם הזה עולם עובר הוא, כמו החופה שעוברת מהר, וכמ"ש במקום אחר האי עלמא אושפיזא וההוא עלמא ביתא (מו"ק ט' ע"ב).
והנה בעצם יש עוד שתי דאגות אחת שלילית, ואחת חיובית.
א. הדאגה השלילית והבלתי רצויה, היא הדאגה החומרית המופרזת לסיפוק צרכי הגוף. ואין הכונה בזה לזלזל לגמרי בבריאות הגוף, ולא לספק לו אפילו הצרכים ההכרחיים והחיוביים הדרושים לו, כי גם זה פשע ועון פלילי, וא"א לעבוד את ה' יתב"ש כראוי אם הגוף חלש וחולני, אלא הכונה היא רק שלא להגזים כל כך בפינוק הגוף החולף והבלה, וסיפוק כל תאותיו הגשמיות, עד כדי כך שרק בזה ישים כל מעייניו ובזבוז זמנו היקר, כי כידוע אין גבול למחלת התאוה, שרפואתה רק בריסונה.
ב. הדאגה החיובית והרצויה היא הדאגה הרוחנית לנשמה הנצחית, שלא לטמאה בתועבותיו, וכן לספק לה המזון הרוחני הדרוש לה. וזה מתבטא בהמנעות מעבירות, ועשיית המצות, בבחינת סור מרע ועשה טוב. ודבר ידוע הוא שהאדם מורכב משני חלקים מנוגדים בתכלית, והם גשם ורוח, חומר וצורה, וכל חלק רוצה למשוך השני לצדו, וזאת היא המלחמה הקשה והתמידית שעל האדם לנהל כל ימי חייו עלי אדמות. ורוב העולם אמנם נוטים לצד הגשמי, כי זה יותר נוח להם ומורגש אצלם, ורק השרידים יחידי סגולה נוטים לצד הרוחני. וברור הדבר שהאיכות עולה תמיד על הכמות.
כלל הדברים, על האיש הירא את ה' יתב"ש, ואמונתו חזקה ואיתנה, לשכנע את עצמו ע"י לימוד התורה וקיום מצוותיה, ומחשבות קדושות וטהורות, שלא להתפעל ולהתרגש מכל מיני פגעים המתרחשים בעולם, כי כולם חולפים ועוברים, ורק לדברים רוחניים לתועלת נשמתו הנצחית יש לדאוג באמת. וזאת היא דרכם של יראים ושלמים המחזיקים ביראתם ותומתם, עמילים בתורה וקיום מצוותיה הישרים, וכמ"ש הולך בתום ילך בטח.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
