ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- נצבים
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
בימים אלה, לקראת ראש השנה - "יום הרת עולם" ואחר כך לקראת הקריאה המחודשת בספר בראשית - "פרשת הבריאה", מתחיל הניסוי שנערך במאיץ החלקיקים הענק שנבנה בשוויץ על יד ז'נבה. מדינת ישראל מיוצגת שם בכבוד על ידי ארבעים ממדעניה. הניסיון לשחזר את המפץ הגדול או לנסות לאתר חלקיקים שהמדענים משערים את קיומם כחלק מתהליך היווצרות היקום, מעורר את הדמיון והסקרנות של כל אינטלקטואל. אומנם מדובר על תהליך ארוך שנים אבל התקשורת כמנהגה הפכה אותו לדרמתי.
בין פרשת נצבים לפרשת בראשית נקרא גם בפרשת האזינו, שם קורא לנו בורא עולם:
"זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ: בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם בְּהַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: כִּי חֵלֶק יְקֹוָק עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ: יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן יְסֹבְבֶנְהוּ יְבוֹנְנֵהוּ יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ. (דברים ל"ב ז-י).
לכאורה קריאה זו מזמינה אותנו לחקור את ההיסטוריה של היקום מראשיתה.
מאז שהמדע המודרני ניסה להסביר בשיטות מדעיות את התפתחות היקום, הזמנה מסוג זה עוררה תסיסה, מחלוקת ואף אוירה שמדע ואמונה אינם יכולים לדור בכפיפה אחת.
הקריאה הפשוטה בפרקי הבריאה של התחלת ספר בראשית ובעיקר בפרק הראשון המתאר בריאה בששה ימים, לא הסתדרה לכאורה עם תאוריות מדעיות המבוססות על תהליכי התפתחות ארוכים. המסורת המקובלת על הכל (עיינו בדברי הכוזרי בנושא) בדבר מנין השנים לבריאת העולם לא התאימה בשום פנים ואופן להסברים המדעיים שתמכו בהליכים שמשכם מיליארדי שנים.
דווקא התאוריה המכונה "המפץ הגדול", זוכה לתמיכה של אנשי אמונה, שהרי היא מתאימה לאותו רגע מופלא כשבורא עולם ציוה "ויהי אור". מדענים שומרי מצוות "קפצו על המציאה" וניסו להסביר באריכות מדוע התאוריה הזו, שהיא הכי עכשוית מתאימה למסורת של עם ישראל. עם כל הכבוד וההערכה לעבודותיהם המלומדות, שנקראות בשקיקה ובהשתוממות עוצרת נשימה בידי כל חובב מדע. כדאי להדגיש שתי נקודות חשובות.
א. גם אם נראה לנו כי תאורית "המפץ הגדול" בדבר נקודת ההתחלה של היקום היא בבחינת "סוף הדרך" מבחינה מדעית, כבר היו דברים מעולם. הסברים מדעיים מבוססים קרסו יום בהיר אחד כשגאון תורן (לעתים קרובות יהודי) העלה רעיונות חדשים עמוקים עוד יותר ומופשטים שהתאימו ביותר למדידות ולניסוים המדעיים. תובנות חדשות שפתרו דברים אשר נשארו על פי התאוריה הישנה בגדר "אי ודאות".
ב. כל התיאוריות המדעיות בתחום זה, עוסקות אך ורק בנושא אחד. כיצד התפתח התהליך שהביא בסופו של דבר למציאות שהיקום קיים כפי שהוא כיום? אף תיאוריה מדעית, מעצם הגדרתה ככזו, איננה עוסקת בשאלה האם יש בורא לעולם. בודאי שהמדע איננו עוסק בשאלת ה"יחוד" ובנושא ההשגחה הכללית והפרטית.
על כן, כל סתירה בין תורה ומדע לא תתכן. האמונה כי יש בורא עולם יחיד שמשגיח על בריותיו ונתן לעמו תורה אין לה קשר עם תאוריות מדעיות שעוסקות בתהליכי התפתחות שלאחר הבריאה.
עיון מחודש בפסוקים שקראו לעיל לעסוק בנושא מוכיח כי גם התורה איננה שולחת אותנו לחפש חלקיקים בראשיתיים. זה ענינו של המדע. בורא עולם שולח אותנו ללמוד את תולדות עמנו מימי יציאת מצרים והיווצרות עם ישראל שקיבל תורה מיד אחרי היציאה וקיבל את ארץ ישראל ארבעים שנה מאוחר יותר. רוב רובם הגדול של פסוקי התורה איננו עוסק בבריאת העולם אלא נסוב סביב יציאת מצרים. כדברי הכוזרי. "יציאת מצרים" שבמהלכה התיצב העם לפני בוראו וזכה להתגלות כללית, לה היה שותף כל יהודי פרטי, היא הבסיס לאמונה הישראלית.
הבה נאחל למדענים שיגיעו להישגים אשר יעזרו לקדם את האנושות מבחינה מדעית
ונאחל לרבנים להגיע להישגים שיעזרו לקדם את האנושות מבחינה רוחנית ואמונית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
