ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
והנה כל אחד יודע את רעת המחלוקת כי רבה היא, ושום תועלת וטובה לא תצמח ממנה לעולם, ואעפ"כ נסחב האדם לתוך הזרם העכור של המחלוקת אם נדמה לו בצדק או לא בצדק שחבירו פגע בכבודו או בממונו. ולו היה מתאפק ועוצר במילים, בלי ספק היה מוצא פתרון לכל הדברים הנראים בעיניו קשים כגידים וכבדים מנטל החול ומסובכים כפקעת צמר. וכמאמר החכם: אם הדבור הכסף שתיקה זהב. ושמעתי רמז נאה בזה, כי האותיות של כס"ף, הולכות ועולות במספרן, ואותיות של זה"ב הולכות ויורדות במספרן, לומר אם בשעת מריבה משיב על דברי חבירו בגסות ובכעס, גם חבירו משיב לו עוד יותר, וכך נמשכת המריבה והשלהבת עולה עד לב השמים ואין מכבה, אבל אם הוא מתאפק ומשיב לו בענוה וברוח שקטה, גם חבירו נרגע, והמריבה תפסק, וכאמרם ז"ל מלה בסלע משתוקא בתרי (מגילה י"ח ע"א). וכן דרשו רז"ל עה"פ תולה ארץ על בלימה, אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שבולם פיו בשעת מריבה (חולין פ"ט ע"א). ורצונם ז"ל להורות, שהמריבה הורסת ומחריבה את העולם, וזה שמתגבר על רגשותיו ובולם פיו בשעת מריבה, מקיים העולם.
והן בעון, רבים טועים ונפתים לעצת היצה"ר המסית ומדיח אותם, להחזיק במחלוקת אעפ"י שאינה נוגעת להם ולא פוגעת בהם, באמור להם שזו מחלוקת לשם שמים. ולו חכמו ישכילו שזאת עצת היצה"ר המוליכם שולל להפסידם שני עולמות העוה"ז והעוה"ב. כי מדברי רבותינו הקדושים אנו למדים שלא קיימת במציאות מחלוקת לשם שמים פרט לאחת והיא בדברי תורה, בין שני חכמים לבד, שזה אוסר וזה מתיר, זה מכשיר וזה מטריף, וחוץ מזה אין שום מחלוקת אחרת כלל ועיקר שהיא לשם שמים, וזה אומרם ז"ל איזו היא מחלוקת שהיא לש"ש זו מחלוקת הלל ושמאי, ושאינה לש"ש זו מחלוקת קרח וכל עדתו (אבות פ"ה י"ח). ורצונם ז"ל לומר שרק דוגמת מחלוקת של הלל ושמאי ששניהם כונתם לש"ש, היא הנקראת מחלוקת לש"ש, אבל מחלוקת אחרת כזו של קרח ועדתו, אעפ"י שאמרו כי כל העדה כולם קדושים וכו', אינה לש"ש, וההוכחה לכך, שנענשו בעונש קשה וגם טפם ניספו אתם רח"ל. ושמעתי מהרב אליהו כץ נ"י (רב העיר באר שבע) ששמע מהגרי"צ דושנסקי זצ"ל, שפירש הפסוק ממרים הייתם עם ה' (דברים ט' כ"ד ל"ב כ"ז), שהיה צריך לומר ממרים הייתם לה', אלא שבא לרמוז שיותר גרוע הוא אם מערבים השי"ת בהמרה שלהם שאומרים שהיא לש"ש, ודברי פי חכם חן. כל הרעיון הנ"ל, כללו אותו רז"ל במשפט קצר, באמרם סמא דכולא, משתוקא (מגילה י"ח ע"א).
כלל הדברים, על האדם לברוח מן המחלוקת בכל צורה שהיא, כבורח מן האש, וכ"ש שלא להחזיק בה. ויהיה מן הנעלבים ואינם עולבים, שעליהם נאמר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו (שבת פ"ח ע"ב). ויתגבר על רגשותיו לבל יבוא לידי כעס שהוא ענף מענפי הגאוה. וישתדל להיות שרוח הבריות ורוח המקום נוחה הימנו, ובזה ימצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם. יה"ר מלפני אבינו מלכנו יתב"ש, שנזכה במהרה בימינו להתגשמות יעוד הנביא באומרו וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך (ישעיה נ"ד י"ג), שהגם שיהיו למדנים וחכמים ישרור השלום אהבה וריעות ביניהם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
