ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- נצבים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
הדברים האחרונים שמשה אומר לבני ישראל אחרי יותר מארבעים שנה של מנהיגות אינם מיועדים רק לאוזני שומעיו באותה עת אלא גם לאוזני כל דורות היהודים שיבואו אחר-כך, כפי שהוא בעצמו אומר. משה מזכיר לכולם שיש ברית נצחית בין הקב"ה לעם ישראל. הקב"ה לא ירשה לעם היהודי להתחמק מהמחויבות שלו ומקיום הברית שכרת.
הרבה דברים מוזרים יקרו לעם ישראל במאות שנות קיומו. יהיו אירועים שדעת האדם לא תצליח לעכל. דעת האלקים ומעשיו נשארים חידה ונשגבים ממשפט ומהבנת אדם, כמובן. לפיכך משה מזהיר אותנו ש"הנסתרות לד' אלוקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת". לא משנה כמה ינסה העם היהודי להתחמק מקיום חלקו בברית, הוא תמיד ייתפס ויצטרך להתמודד עם ההשלכות. משה מזהיר את בני ישראל שבסופו של דבר הם יצטרכו לשלם את המחיר על נטישת הברית. הוא מזהיר אותם שלא להתחכם מדי בעניין זה.
הזמנים משתנים, הטכנולוגיה משתפרת, יש תגליות חדשות בעולמו של הקב"ה, אבל הברית של הקב"ה עם העם היהודי בעינה עומדת. ההבנה והקבלה של האמת הזאת היא הדרך היחידה שלנו להתמודד עם ההיסטוריה היהודית ועם כל הסוגיות של החיים היהודיים בעבר, בהווה ובעתיד.
המילה "ניצבים" כשלעצמה חשובה בהעברת המסר שהזכרנו בצורה ברורה ונכונה. "ניצבים" פירושו לא רק נוכחים ונמצאים אלא גם עומדים ומעוררי כבוד. משה חושש שבני ישראל ירגישו שאינם ראויים וחזקים מספיק להתמודד עם הקשיים שיתלוו לקיום הברית, ולכן הוא מזכיר להם את כוחם ואת יכולותיהם. משה יודע שהיעדר ביטחון עצמי באופן אוטומטי יביא לכישלון בהשגת המטרה של הברית. כשאדם אומר לעצמו "אני לא יכול לעשות את זה", אלה דברי נבואה של כישלון ואסון שיגשימו את עצמם. משה מזכיר לבני ישראל שהם "ניצבים" - חזקים, מוכשרים, עמידים ומסוגלים להתמודד עם משברים ובעיות. משה פונה לדימוי העצמי שלהם ולחוסנם הפנימי.
אין ספק שגישה כזאת נחוצה ונכונה בימים שלפני ראש-השנה ויום הכיפורים. אדם לא יכול לפנות לקב"ה כשהוא מרגיש חסר כישורים, חלש-אופי ונטול חזון. זה יהיה כמו לבקש מהבנק להזרים עוד מזומנים לעסקה כושלת.
כשאנחנו עומדים לפני הבורא בימי הדין הבאים עלינו לטובה עלינו, לעשות זאת בגב כפוף אך בלב איתן. אנחנו יכולים וצריכים לומר: "תמשיך להשקיע בי, במשפחתי ובצאצאיי. אנחנו לא ננטוש את הברית ולא נאכזב אותך".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
