ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- ענינו של יום
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם שפירא זצ"ל
"אמר רבן שמעון בן גמליאל לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים שבהן בנות ירושלם יוצאות בכלי לבן שאולין שלא לבייש את מי שאין לו ... ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים ומה היו אומרות בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך אל תתן עיניך בנוי ... וכן הוא אומר (שיר השירים ג') צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו ביום חתונתו זו מתן תורה וביום שמחת לבו זה בנין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו אמן" (פרק ד משנה ח).
הרבה קולמוסין נשתברו בניסיון להסביר מה ליום הכיפורים ולמחולות של שידוכים. ננסה השבוע להתייחס לשאלה זו, גם מתוך ניסיון להעיר ולהאיר בכמה סוגיות העומדות על הפרק בימים אלה.
כלי הלבן של בנות ישראל היוצאות במחולות מתקשרים אל בגדי הלבן של הכהן הגדול בכניסתו לפני ולפנים בעבודת יום הכיפורים. אל קודש הקדשים נכנסים אך ורק בבגדי לבן ולא בבגדי זהב, לא רק בגלל חטא העגל והעיקרון שאין קטגור נעשה סנגור. הכניסה בענווה לקדש הקדשים היא גם כדי שלא לבייש את מי שאין לו. האדם, חשוב ככל שיהיה, בהתייצבו לפני קונו - אדון הכל, אפילו הוא כהן גדול הלבוש בחוץ בגדי זהב העולים אלף מנה, הוא בבחינת "מי שאין לו".
אם הכלות לובשות הלבן, עוסקות בבנין שלם - בנין עדי עד, באופן פרטי, הרי שהכהן הגדול - לבוש הלבן, נכנס לפני ולפנים כנציג של עם ישראל, כנציג כנסת ישראל המתייחדת עם קונה - קודשא בריך הוא.
אותו קשר מיוחד בא לידי ביטוי גם במצבם של הכרובים, שעמדו על הארון בקודש הקדשים. עליהם נאמר "אמר רב קטינא בשעה שהיו ישראל עולין לרגל מגלין להן את הפרכת ומראין להן את הכרובים שהן מעורין זה בזה ואומרים להן ראו חבתכם לפני המקום כחבת זכר ונקבה" (ילקוט שמעוני תורה פרשת במדבר רמז תרצד).
המשנה בתענית והמדרש יוצרים הקבלה דו צדדית בין שמחת הבנין האישית של חתן וכלה "יום שמחת לבו" לשמחת בנין בית המקדש הכללית.
כל חתונה יהודית היא בבחינת בנין מקדש קטן פרטי של שני לבבות, ההשוואה לבנין המקדש מלמדת אותנו כי גם הבניין הפרטי חייב להיות מיוסד על ענווה וביטול האני. לא "מוצא אני" שהמשכו ידוע כי אם "מצא אשה מצא טוב". גם הבניין הפרטי צריך להיות בנוי על יסודות הקדושה והטהרה כפי שמקפידים עליהם בכניסה לפני ולפנים ביום הכיפורים. נעיר רק כי עם כל ההתקדשות וההיטהרות של יום הכיפורים, חכמים ידעו עד כמה גדול כוחו של יצרא דעריות ולכן נקבעה קריאה בתורה בפרשת העריות דווקא ביום קדוש זה. אם כל הקשר בין איש ואשה מבוסס רק על "יצר" הקשר עם ה"יוצר" מאבד משמעות.
לאחרונה מרצדות כמה וכמה תוכניות על המרקעים העוסקות בתחום זה. המרחק בינן לבין המשנה בתענית ועבודת יום הכיפורים גדול מהמרחק שבין מזרח ממערב.
אחת התוכניות עוסקת לא בבנות ישראל היוצאות ביום הכיפורים בכלי לבן ומכריזות "בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך ...", אלא בחיים ב"ביצה", בבוץ הרוחני, שהם תוצאה של דחיית גיל הנישואין, תופעה שיש לה השלכות רוחניות קשות ביותר. כל מי שבנין בית בישראל קשור אצלו לרוחניות ולבנין מקדש מעט, חייב לעשות הכל כדי שבני ובנות ישראל יבנו בתים בגיל העשרים לחייהם.
השניה היא תופעה מכוערת, המסמלת את ניצחון "הרייטינג" על הערכים בצורה חריפה ביותר. לצערנו היא סימפטום, לאובדן דרך כללי, אשר גם הוא תוצאה של השתלטות בעלי ההון - בעלי "בגדי הזהב" על "רשות הרבים" הישראלית. התגברותה של ה"מציצנות" היא בבחינת הכרזה כי אין רשות היחיד, אין מקדש מעט פרטי, בו חיים בקדושה ובטהרה, יש רק "עגל זהב" ואין בגדי לבן. הימים של תוכניות הריאליטי הם ימים שעליהם נאמר "לא היו ימים עצובים ורעים לישראל כימים אלה".
הבה נזכיר זאת, ונזכור זאת לא רק בין יום הזכרון ליום הכיפורים,
אלא נקוה כי החברה הישראלית תשתחרר בקרוב מכבלי הקשר המשחית בין "הון לשלטון"
ותזכה לכונן במדינת היהודית, חברה הבנויה על בגדי לבן החורטת על דגלה
את העיקרון של ישראל ביישנים והנזהרים שלא לבייש את מי שאין לו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.










