ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- ענינו של יום
מספרים, שביום הכיפורים, בעת שה'אוהב ישראל' היה ניגש לפני התיבה, ומגיע בתפילת מוסף לסדר עבודת הכהן הגדול, היה משנה מעט בנוסח התפילה, ובמקום שכולם אומרים – "וכך היה אומר", היה ה'אוהב ישראל' מזכיר בסילודין – "וכך הייתי אומר...", כי זכר את הפעמים שעבד בעצמו את העבודה בזמן המקדש....
אנו (לפחות, רובינו) איננו זוכרים את גלגולינו הקודמים, וגם ככל הנראה לא זכינו לשמש ככהנים גדולים בבית המקדש. ובכל זאת, דומה שבתוך ליבנו עלינו לומר לעצמנו בשעת אמירת סדר העבודה – 'וכך הייתי אומר'.
וכאן תשאלו – מדוע ולמה?
מי שיתבונן בענייני יום הכיפורים, כפי שהם מוזכרים בתורה, יגלה בוודאי שמרכז עבודת היום היא עבודת הכהן הגדול במקדש. כל העם צם ושב בתשובה, אך הלב והמרכז הייתה עבודת הכהן הגדול. ואכן, בזמן שהמקדש קיים, העם כולו היה מרוכז בצפיה והתבוננות בכהן הגדול, וחש שעבודת העם היא רקע וליווי לעבודת הכהן. וכך אנו אומרים בתפילה – "והכהנים והעם, העומדים בעזרה, כשהיו שומעים...".
ולכאורה, דבר זה תמוה מאוד - הרי זוהי עבודתו של אדם אחד? אמנם, אדם גדול מאוד, אך אדם אחד. לכאורה, כפרתו של כל אחד תלויה בעיקר בעבודתו שלו, ולמה תלתה התורה את כפרת כולם בעבודתו של איש אחד?
התשובה היא, שמצד האמת, הכהן לא נכנס אל הקודש לבדו, אלא נכנס בשם כל ישראל, וכך למעשה כולנו נכנסים עימו. עלינו לעשות עבודה פנימית לחוש, שאנו בעצמנו הקטרנו קטורת בקודש פנימי, בבחינת 'וכך הייתי אומר'.
וכעין רעיון זה מצאנו בפירוש בעל הטורים לפרשת וארא (ז, ט). כידוע, בעקבות מעשה קרח, ציווה ה' שנשיאי השבטים יכניסו את מטותיהם לקודש פנימה, ומטה אהרון בתוך מטותם. ובבוקר, כשהוציאו את המטות, התברר שרק מטה אהרון פרח, ונודע שאהרון נבחר לקדוש ה'.
ויש להקשות – הרי המקדש נקרא בית יער הלבנון, לפי שהכל פרח שם, ואפילו הקורות המסותתות, שמהם נבנה המקדש, פרחו. וכיצד לא פרחו מטות השבטים? והתשובה לפי ביאור הטור, שכשהכניסו את המטות פנימה, בלע מטה אהרון את המטות האחרים, (כפי שבלע את מטות חרטומי מצריים), וכשהוציאום - חזר ופלטם, ולכן המטות האחרים לא פרחו.
לפי זה, היו בני ישראל יכולים להמשיך ולהתלונן כתלונת קורח, שבגלל אהרון הם לא זוכים להתעלות ולהתקדש, כי רק הוא נכנס פנימה, וכפי שהמטה שלו בלע את מטותם. אלא, שהתשובה היא, שכולם פרחו, כשהם היו בתוך מטה אהרון. וכך, כשאדם מרגיש שאהרון נכנס לקודש הקודשים, כשכל יהודי שרוי כביכול בתוך ליבו של אהרון, הוא זוכה לכפרה והתעלות.
ונראה, שהעובדה שכולם מתרכזים סביב עבודת האיש האחד, מורה לנו את הדרך לתיקון החטאים. הרבה פעמים, האדם חוטא, כי הוא לא מרוכז. אם האדם היה מתרכז וחש שה' כאן משגיח עליו, והוא מצוי בקודש הקודשים שלו, הוא לא היה חוטא.
בא יום כיפור, ומלמד אותנו – תתרכז! גם כשאתה עומד רחוק, תרגיש בקודש הקודשים! תחוש שה' משגיח עליך כל הזמן, וממילא לא תחטא. וכפי שהרמ"א פותח את אורח חיים – שיוויתי ה' לנגדי תמיד, תחוש שה' משגיח על כל תנועותיך, ולא תחטא!
שנזכה עוד השנה לראות את הכהן הגדול בעבודתו! ותמיד נחוש שה' עימנו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
