ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- ענינו של יום
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם שפירא זצ"ל
"אמר רבן שמעון בן גמליאל לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים שבהן בנות ירושלם יוצאות בכלי לבן שאולין שלא לבייש את מי שאין לו ... ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים ומה היו אומרות בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך אל תתן עיניך בנוי ... וכן הוא אומר (שיר השירים ג') צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו ביום חתונתו זו מתן תורה וביום שמחת לבו זה בנין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו אמן" (פרק ד משנה ח).
הרבה קולמוסין נשתברו בניסיון להסביר מה ליום הכיפורים ולמחולות של שידוכים. ננסה השבוע להתייחס לשאלה זו, גם מתוך ניסיון להעיר ולהאיר בכמה סוגיות העומדות על הפרק בימים אלה.
כלי הלבן של בנות ישראל היוצאות במחולות מתקשרים אל בגדי הלבן של הכהן הגדול בכניסתו לפני ולפנים בעבודת יום הכיפורים. אל קודש הקדשים נכנסים אך ורק בבגדי לבן ולא בבגדי זהב, לא רק בגלל חטא העגל והעיקרון שאין קטגור נעשה סנגור. הכניסה בענווה לקדש הקדשים היא גם כדי שלא לבייש את מי שאין לו. האדם, חשוב ככל שיהיה, בהתייצבו לפני קונו - אדון הכל, אפילו הוא כהן גדול הלבוש בחוץ בגדי זהב העולים אלף מנה, הוא בבחינת "מי שאין לו".
אם הכלות לובשות הלבן, עוסקות בבנין שלם - בנין עדי עד, באופן פרטי, הרי שהכהן הגדול - לבוש הלבן, נכנס לפני ולפנים כנציג של עם ישראל, כנציג כנסת ישראל המתייחדת עם קונה - קודשא בריך הוא.
אותו קשר מיוחד בא לידי ביטוי גם במצבם של הכרובים, שעמדו על הארון בקודש הקדשים. עליהם נאמר "אמר רב קטינא בשעה שהיו ישראל עולין לרגל מגלין להן את הפרכת ומראין להן את הכרובים שהן מעורין זה בזה ואומרים להן ראו חבתכם לפני המקום כחבת זכר ונקבה" (ילקוט שמעוני תורה פרשת במדבר רמז תרצד).
המשנה בתענית והמדרש יוצרים הקבלה דו צדדית בין שמחת הבנין האישית של חתן וכלה "יום שמחת לבו" לשמחת בנין בית המקדש הכללית.
כל חתונה יהודית היא בבחינת בנין מקדש קטן פרטי של שני לבבות, ההשוואה לבנין המקדש מלמדת אותנו כי גם הבניין הפרטי חייב להיות מיוסד על ענווה וביטול האני. לא "מוצא אני" שהמשכו ידוע כי אם "מצא אשה מצא טוב". גם הבניין הפרטי צריך להיות בנוי על יסודות הקדושה והטהרה כפי שמקפידים עליהם בכניסה לפני ולפנים ביום הכיפורים. נעיר רק כי עם כל ההתקדשות וההיטהרות של יום הכיפורים, חכמים ידעו עד כמה גדול כוחו של יצרא דעריות ולכן נקבעה קריאה בתורה בפרשת העריות דווקא ביום קדוש זה. אם כל הקשר בין איש ואשה מבוסס רק על "יצר" הקשר עם ה"יוצר" מאבד משמעות.
לאחרונה מרצדות כמה וכמה תוכניות על המרקעים העוסקות בתחום זה. המרחק בינן לבין המשנה בתענית ועבודת יום הכיפורים גדול מהמרחק שבין מזרח ממערב.
אחת התוכניות עוסקת לא בבנות ישראל היוצאות ביום הכיפורים בכלי לבן ומכריזות "בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך ...", אלא בחיים ב"ביצה", בבוץ הרוחני, שהם תוצאה של דחיית גיל הנישואין, תופעה שיש לה השלכות רוחניות קשות ביותר. כל מי שבנין בית בישראל קשור אצלו לרוחניות ולבנין מקדש מעט, חייב לעשות הכל כדי שבני ובנות ישראל יבנו בתים בגיל העשרים לחייהם.
השניה היא תופעה מכוערת, המסמלת את ניצחון "הרייטינג" על הערכים בצורה חריפה ביותר. לצערנו היא סימפטום, לאובדן דרך כללי, אשר גם הוא תוצאה של השתלטות בעלי ההון - בעלי "בגדי הזהב" על "רשות הרבים" הישראלית. התגברותה של ה"מציצנות" היא בבחינת הכרזה כי אין רשות היחיד, אין מקדש מעט פרטי, בו חיים בקדושה ובטהרה, יש רק "עגל זהב" ואין בגדי לבן. הימים של תוכניות הריאליטי הם ימים שעליהם נאמר "לא היו ימים עצובים ורעים לישראל כימים אלה".
הבה נזכיר זאת, ונזכור זאת לא רק בין יום הזכרון ליום הכיפורים,
אלא נקוה כי החברה הישראלית תשתחרר בקרוב מכבלי הקשר המשחית בין "הון לשלטון"
ותזכה לכונן במדינת היהודית, חברה הבנויה על בגדי לבן החורטת על דגלה
את העיקרון של ישראל ביישנים והנזהרים שלא לבייש את מי שאין לו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
