ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא ברכפלד
בפרשה שלנו, כשאנו מתבוננים בדמותו של פנחס, אנו רואים שלפעמים יכול אפילו אדם בודד ליטול יוזמה ולעשות מעשה, ולהיות פותר את הבעיות ב"מבצע יחיד". ודאי צריך הכל להיעשות בגדרי ההלכה. מה שאין התורה מתירה לנו, אין אנו רשאים לעשותו, ואין המטרה מקדשת את האמצעים . רק התורה לבדה קובעת מה מותר לעשות, אפילו כאשר באים לעשות את הדבר שכולם מחכים לו - לגאול את עם ישראל. אולם בכל אופן, אנו רואים שיש לפעמים מצבים, בהם אדם בודד יכול לעשות מהפך גדול במעשה חד פעמי.
מתי נוצרת סיטואציה כזאת? במקרה של פנחס מדובר במצב מאד ייחודי. מתחיל להופיע הנגף בעם ישראל, זאת לאחר שנשיא שבט שמעון מעודד במעשהו תהליך התפרקות לאומית, על ידי לקיחת נשים מדייניות: "ויקרב אל אחיו את המדיינית לעיני משה לעיני כל עדת ישראל והמה בוכים". מתואר כאן מצב של אדם, הבא במצח נחושה להתגרות בכל הציבור. מול עזותו עומדים נבוכים ונדהמים גם מנהיגי הציבור וגם כל הקהל, ואינם יודעים כיצד להגיב. לכך מכוון התיאור: "והמה בוכים". כולם ביקשו פתרון - מה לעשות?!
כאשר נוצר חלל מנהיגותי בולט, במקרה כזה יתכן מצב, בו היחיד הבריא בנפשו, והפועל בטהרת הלב ובתוך גדריה של תורה - ייתן מענה לצורך לאומי. אמנם, או אז על היחיד לחוש בודאות, את אותה בקשה סמויה, כמעט גלויה, הקוראת לו לדגל: "קום ועשה מעשה, אנו לא ידענו מה נעשה, הצל את כבוד העדה, כבוד ישראל שנתחלל!".
אמנם לא כאז כן עתה. כאשר המבוכה היא מבוכה רוחנית, של אובדן דרך כללית, כאן לא יועילו מבצעי בזק, מבצעי ראוה של יחידים. כאן נחוץ חריש עמוק, איטי ויסודי בכדי לחולל מהפך. כל עוד ישנו ויכוח בעם בין זרמים רוחניים, לא תועיל כל פעולת בזק של יחיד. כאן אנו נדרשים להמשיך לנהל מלחמת תרבות בכליה הרגילים. ומלחמת תרבות אין נלחמים במבצעי בזק, אלא בעבודה מאומצת יום יומית, להוכיח את צדקת דרכנו.
אנו מתפללים ליום שבו יתקיים בנו: "הנה ימים באים …והשלחתי רעב בארץ… לשמוע את דברי ה'!" ישנו כאן תיאור מצב של מבוכה והתיאשות מכל הדרכים וכל השיטות של תיקון עולם, שאין בהם אמונה. באותה עת, כל מי שלמד אפילו מעט בישיבה, ייקרֵא לעזוב את כל עיסוקיו, להתפנות להסביר למיליוני יהודים בארץ ובעולם - אמונה מהי.
הננו נמצאים כבר בתהליך של התעוררות לצימאון רוחני זה. הלוואי ונזכה גם אנו להיות מאלו, היודעים להרוות צמאונו של עמנו. לשם כך אנו צריכים להכין עצמנו, ולעסוק רבות בבירורי אמונה. זמן הנעורים הוא זמן מיוחד, מסוגל ומתאים לבירורים אלו. על כן, אחי הצעירים, הָכינו עצמכם לבאות, לא ירחק היום ותִקראו לדגל!
עתה, לאחר כשנה של מאבק מתיש עם הערבים, הולכת ומתחזקת הודאות, שכל הנסיונות להציע פתרונות רחוקים מאמונה - הולכים ומתנפצים! הולך ומתברר, כי מי שאין עולמו מחובר עם שם ה', כהנהגה הלאומית שלנו, אפילו פתרונות לדברים היותר אלמנטריים של חיינו, כמו שאלת הביטחון האישי, לא יצלחו. עדיין לא נשמעת מקרבם הקריאה הברורה: "הרמנו ידיים - בואו, נסו אָתם!" איננו יודעים להעריך, כיצד ישפיע משבר זה על שאר תחומי חיינו. אולם יתכן שמשבר חריף זה יוליד מאיסה בכל מקסמי השוא. עוד עתיד עם ישראל לגלות, כי הדבר היחיד היכול להקים אותו מעפרו, זוהי השיבה אל עצמו, השיבה אל אמונתו. ולוואי ונדע אנו להרוות את עם ישראל באמונה גדולה בעת גאולתו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
