ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא ברכפלד
בפרשה שלנו, כשאנו מתבוננים בדמותו של פנחס, אנו רואים שלפעמים יכול אפילו אדם בודד ליטול יוזמה ולעשות מעשה, ולהיות פותר את הבעיות ב"מבצע יחיד". ודאי צריך הכל להיעשות בגדרי ההלכה. מה שאין התורה מתירה לנו, אין אנו רשאים לעשותו, ואין המטרה מקדשת את האמצעים . רק התורה לבדה קובעת מה מותר לעשות, אפילו כאשר באים לעשות את הדבר שכולם מחכים לו - לגאול את עם ישראל. אולם בכל אופן, אנו רואים שיש לפעמים מצבים, בהם אדם בודד יכול לעשות מהפך גדול במעשה חד פעמי.
מתי נוצרת סיטואציה כזאת? במקרה של פנחס מדובר במצב מאד ייחודי. מתחיל להופיע הנגף בעם ישראל, זאת לאחר שנשיא שבט שמעון מעודד במעשהו תהליך התפרקות לאומית, על ידי לקיחת נשים מדייניות: "ויקרב אל אחיו את המדיינית לעיני משה לעיני כל עדת ישראל והמה בוכים". מתואר כאן מצב של אדם, הבא במצח נחושה להתגרות בכל הציבור. מול עזותו עומדים נבוכים ונדהמים גם מנהיגי הציבור וגם כל הקהל, ואינם יודעים כיצד להגיב. לכך מכוון התיאור: "והמה בוכים". כולם ביקשו פתרון - מה לעשות?!
כאשר נוצר חלל מנהיגותי בולט, במקרה כזה יתכן מצב, בו היחיד הבריא בנפשו, והפועל בטהרת הלב ובתוך גדריה של תורה - ייתן מענה לצורך לאומי. אמנם, או אז על היחיד לחוש בודאות, את אותה בקשה סמויה, כמעט גלויה, הקוראת לו לדגל: "קום ועשה מעשה, אנו לא ידענו מה נעשה, הצל את כבוד העדה, כבוד ישראל שנתחלל!".
אמנם לא כאז כן עתה. כאשר המבוכה היא מבוכה רוחנית, של אובדן דרך כללית, כאן לא יועילו מבצעי בזק, מבצעי ראוה של יחידים. כאן נחוץ חריש עמוק, איטי ויסודי בכדי לחולל מהפך. כל עוד ישנו ויכוח בעם בין זרמים רוחניים, לא תועיל כל פעולת בזק של יחיד. כאן אנו נדרשים להמשיך לנהל מלחמת תרבות בכליה הרגילים. ומלחמת תרבות אין נלחמים במבצעי בזק, אלא בעבודה מאומצת יום יומית, להוכיח את צדקת דרכנו.
אנו מתפללים ליום שבו יתקיים בנו: "הנה ימים באים …והשלחתי רעב בארץ… לשמוע את דברי ה'!" ישנו כאן תיאור מצב של מבוכה והתיאשות מכל הדרכים וכל השיטות של תיקון עולם, שאין בהם אמונה. באותה עת, כל מי שלמד אפילו מעט בישיבה, ייקרֵא לעזוב את כל עיסוקיו, להתפנות להסביר למיליוני יהודים בארץ ובעולם - אמונה מהי.
הננו נמצאים כבר בתהליך של התעוררות לצימאון רוחני זה. הלוואי ונזכה גם אנו להיות מאלו, היודעים להרוות צמאונו של עמנו. לשם כך אנו צריכים להכין עצמנו, ולעסוק רבות בבירורי אמונה. זמן הנעורים הוא זמן מיוחד, מסוגל ומתאים לבירורים אלו. על כן, אחי הצעירים, הָכינו עצמכם לבאות, לא ירחק היום ותִקראו לדגל!
עתה, לאחר כשנה של מאבק מתיש עם הערבים, הולכת ומתחזקת הודאות, שכל הנסיונות להציע פתרונות רחוקים מאמונה - הולכים ומתנפצים! הולך ומתברר, כי מי שאין עולמו מחובר עם שם ה', כהנהגה הלאומית שלנו, אפילו פתרונות לדברים היותר אלמנטריים של חיינו, כמו שאלת הביטחון האישי, לא יצלחו. עדיין לא נשמעת מקרבם הקריאה הברורה: "הרמנו ידיים - בואו, נסו אָתם!" איננו יודעים להעריך, כיצד ישפיע משבר זה על שאר תחומי חיינו. אולם יתכן שמשבר חריף זה יוליד מאיסה בכל מקסמי השוא. עוד עתיד עם ישראל לגלות, כי הדבר היחיד היכול להקים אותו מעפרו, זוהי השיבה אל עצמו, השיבה אל אמונתו. ולוואי ונדע אנו להרוות את עם ישראל באמונה גדולה בעת גאולתו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
