ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- ישראל והעמים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
העובדה הברורה הזאת הוצגה לעיני העולם כולו בליל הבדולח. בתי כנסת בערו עד היסוד, יהודים נרצחו, נעצרו ונשלחו למחנות ריכוז, חנויות ובתים של יהודים נהרסו והושחתו. כל הדברים האלה התרחשו בלילה השחור ההוא לפני 70 שנה, בליל ט"ז במרחשוון ה'תרצ"ט (נובמבר 1938). היה ברור לכל מי שהיה מוכן לראות, שהפיתרון הסופי עומד להפוך למציאות. ליל הבדולח היה קו פרשת המים אפילו בחורבן יהדות אירופה. השאלה היחידה אחרי ליל הבדולח הייתה אם אפשר לעשות משהו כדי להציל את יהדות אירופה מהאסון שהיטלר ועוזריו תכננו לעם היהודי. לדאבון הלב, התברר שהתשובה המעשית לשאלה זו של חיים ומוות הייתה חוסר ישע וכמעט כניעה.
ליל הבדולח היה צריך לפקוח את עיניו של העולם המערבי באשר למה שגרמניה מתכננת לו חודשים ספורים אחר-כך - מלחמת עולם שתשמיד עשרות מיליוני אנשים ותהרוס את אירופה לדורות רבים. חלק מהטרגדיה של ליל הבדולח הוא העובדה שהוא לא פעל כצלצול ההשכמה הנחוץ לאלה שעוד היו מסוגלים להתנגד לגרמניה. וכך הגיע החורבן.
המשטר הנאצי בגרמניה היה ביסודו של דבר אנטי-דתי ונגד-אלקים, כביכול. לא במקרה בתי הכנסת הושמדו וספרי התורה חוללו. העם היהודי ייצג ועדיין מייצג אמונה ומורא שמים. יהודים כפרטים, על אף שמיליונים מהם נטשו את מצוות היהדות ואפילו את האמונה, נלכדו ברשת של הדת והמסורת היהודיים, של התורה. היטלר אמר שהבעיה היהודית היא גנטית ולא בעיה של התנהגות יחידים. רוב היהודים בגרמניה היו מתבוללים וגרמנים גאים, שנתנו לגרמניות שלהם עדיפות על פני מוצאם היהודי. אך את היהדות לעולם אי אפשר להפריד מן התורה, וגם אם היו יהודים שלא הבינו זאת, הנאצים הבינו זאת יפה.
ליל הבדולח היה התקפה על היהדות, על התורה, על אלקים עצמו, כביכול. היהודים תמיד נרדפו לא על התנהגותם האישית או על חולשותיהם האנושיות אלא על אמונתם ומערכת הערכים שהם ייצגו. היהדות הייתה אנטי-תזה לכל הדברים שהנאציזם והברבריות דגלו בהם. משום כך, ליל הבדולח הוא סמל לראשיתה של מלחמה כוללת ביהדות, בעם היהודי, בתורה ובאלקי ישראל. אנחנו יכולים לומר על ליל הבדולח מה שאמר רבי חנניה בן תרדיון, הרוג המלכות הגדול מהתקופה הרומית, על ספר התורה שבו נעטף כשנשרף חיים "גווילין נשרפין, ואותיות פורחות". הספרים והגיליונות נשרפים, אך אותיות התורה ומילותיה ממשיכות לפרוח באוויר. בתי הכנסת וספרי התורה של היהודים בגרמניה הפכו לאפר והיהודים נהרגו, אך ערכי התורה ונשמות הנרצחים מוסיפים לרחף באוויר, מונעים מהעולם מנוחה ומעוררים את מצפונו.
ליל הבדולח תובע מאתנו לחזק את קשרינו עם התורה והיהדות ולעמוד איתנים בשם הערכים והחיים של היהודים בכל העולם ולהיחלץ להגנת המדינה היהודית. יהיה זה אסון בל יתואר אם היטלר יזכה אחרי מותו לניצחון על התורה ועל העם היהודי. האמירה "לעולם לא עוד" היא כשלעצמה רק משאלת לב לא מעשית. רק מעשים ומאמצים פעילים יוכלו להבטיח שבאמת תהיה כאן מציאות של "לעולם לא עוד".
על כל יהודי מוטלת אחריות כלפי עצמו וכלפי עתיד משפחתו וגם כלפי ההיסטוריה והייעוד של העם היהודי לחזק את החיבור שלו ליהדות ולעם היהודי. את האש של ליל הבדולח צריך להפוך לאש התורה והיהדות בנשמות העם היהודי. אש שורפת ואש גם מחממת. היא יכולה להחריב, אבל גם ליצור. הבחירה הזאת עדיין בידינו, וליל הבדולח ומאורעותיו ממקדים את תשומת לבנו בבחירה זאת. מי ייתן וזיכרון ליל הבדולח יצית בכולנו אש לעתיד יהודי טוב יותר.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.














