ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
מה זה דרך ארץ – מידות טובות – ענוה, טוב לב, ישרות, עין טובה, לב טוב.
המידות הללו חייבות להיות קודמות לתורה. אם אין באדם ישרות כל העיסוק שלו בתורה מתקבל באופן לא נכון ולא אמיתי - התורה מסתלפת. אם אין לאדם ענווה וההתבטלות כלפי התורה, הוא רואה את התורה ומפרש אותה כמו שנוח לו - זו לא תורה.
אמרו חכמים: יערוף כמטר לקחי תיזל כטל אמרתי, התורה יורדת כמו מטר כמו טל .המטר והטל יכולים לרדת על צמחים טובים, על עצים טובים, ואז גדלים פרות טובים. אך המטר יכול לרדת גם על עצים שיש בהם רעל, ואז גדלים פרות מורעלים, הם יכולים לרדת על קוצים ואז קוצים ודרדרים מתרבים. כך גם התורה היא מרוממת את האדם ומעלה אותו ,אך כשהבסיס של האופי הוא לא מתוקן אז התורה הופכת לסם המוות .
דרך ארץ זה לא רק מידות טובות אלא גם התנהגות נימוסית. אכילה בצורה תרבותית ומעודנת, הליכה בצורה נאה, דיבור בנחת. חכמים אמרו שת"ח שיש רבב על בגדו, כלומר לבושו מלוכלך וכתמים על בגדו - הוא חייב מיתה. מי שמייצג את התורה והוא מרושל ולא נקי, כאילו פוגם בתורה ויש בזה גדר של חילול השם. שימו לב, הוא לא עושה רע לאחרים, אבל הופעתו מזולזלת ומכוערת, ועליו נאמר שהוא פוגם בכבוד התורה.
חכמים אמרו שמי שרוצה להיות חסיד יעסוק במילי דנזיקין או במילי דאבות או במילי דברכות. העיסוק בברכות זה פשוט, שמי שיברך לפני כל אכילה או מצווה, הוא יתכוון יותר לכל מה שהוא עושה, וזה יהפוך אותו לחסיד. ומי שילמד פרקי אבות, שיש בזה לימוד של מידות טובות, גם כן מובן שהלימוד הזה יעשה אותו לחסיד מכיוון שהוא יקנה מידות נכונות וטובות. אך דברי ניזיקין – כיצד זה מביא אותו לחסידות ? אלא הכוונה ימנע נזק מחבריו. כשהוא רואה דבר שיכול להזיק לאחר והוא מונע את הנזק מהשני, הוא גורם שחברו לא יינזק. לדוגמא אם הולך ברחוב ורואה מכשול ,קרש, קליפה,חוט תיל , קוצים וכו' הוא לוקח אותם ומסלק מרשות הרבים ועל ידי כך העוברים והשבים לא ינזקו..
בעצם כשאדם עושה טובה לאחרים זו לא בדיוק מידת חסידות – כי בדרך כלל חברו ישיב לו טובה. חז"ל אומרים שמתנה זה כמו מכר- כי כשאדם נותן מתנה לשני, השני רואה את עצמו מחוייב להחזיר לו מתנה. אבל אם אדם מסלק נזק מהשני, ההוא לא חייב לו שום דבר, הוא לא עשה דבר ממשי רק מנע ממנו נזק. זה בגדר של מבריח ארי מנכסי חברו – רואה ארי שיכול לפגוע בצאן של חברו, ומבריח אותו, הוא עשה לו טובה גדולה, אבל חברו לא חייב לו שום דבר. וזאת מידת חסידות.
אנשים על פי רוב יש להם נטייה לחסידות מסוג מסויים – חסידות מול הפרט. אבל מניעת נזקים ברשות הרבים , שזה לא משהו פרטי, אנשים לא נוטים לראות בזה חסידות. אדם לא יעיז לזרוק לכלוך ופסולת לתוך הרשות של חברו, אבל לרשות הרבים אדם זורק ולא מרגיש שהוא עשה משהו לא טוב. בעצם לפי דעת חכמים הוא עשה מעשה הרבה יותר גרוע. כשאדם פוגע ברשות היחיד הוא פוגע באדם אחד בלבד, אבל כשהוא הוא מזיק ברשות הרבים הוא פוגע בהרבה אנשים. כשאדם פוגע ברבים הוא לא יכול לתקן את זה כי הוא לא יכול למצוא את כול הרבים ולבקש מהם סליחה. חשוב וראוי שאדם יהיה ער לראות שרשות הרבים תהיה נקייה ומטופחת, ויבין שזוהי חסידות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
