ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
מה זה דרך ארץ – מידות טובות – ענוה, טוב לב, ישרות, עין טובה, לב טוב.
המידות הללו חייבות להיות קודמות לתורה. אם אין באדם ישרות כל העיסוק שלו בתורה מתקבל באופן לא נכון ולא אמיתי - התורה מסתלפת. אם אין לאדם ענווה וההתבטלות כלפי התורה, הוא רואה את התורה ומפרש אותה כמו שנוח לו - זו לא תורה.
אמרו חכמים: יערוף כמטר לקחי תיזל כטל אמרתי, התורה יורדת כמו מטר כמו טל .המטר והטל יכולים לרדת על צמחים טובים, על עצים טובים, ואז גדלים פרות טובים. אך המטר יכול לרדת גם על עצים שיש בהם רעל, ואז גדלים פרות מורעלים, הם יכולים לרדת על קוצים ואז קוצים ודרדרים מתרבים. כך גם התורה היא מרוממת את האדם ומעלה אותו ,אך כשהבסיס של האופי הוא לא מתוקן אז התורה הופכת לסם המוות .
דרך ארץ זה לא רק מידות טובות אלא גם התנהגות נימוסית. אכילה בצורה תרבותית ומעודנת, הליכה בצורה נאה, דיבור בנחת. חכמים אמרו שת"ח שיש רבב על בגדו, כלומר לבושו מלוכלך וכתמים על בגדו - הוא חייב מיתה. מי שמייצג את התורה והוא מרושל ולא נקי, כאילו פוגם בתורה ויש בזה גדר של חילול השם. שימו לב, הוא לא עושה רע לאחרים, אבל הופעתו מזולזלת ומכוערת, ועליו נאמר שהוא פוגם בכבוד התורה.
חכמים אמרו שמי שרוצה להיות חסיד יעסוק במילי דנזיקין או במילי דאבות או במילי דברכות. העיסוק בברכות זה פשוט, שמי שיברך לפני כל אכילה או מצווה, הוא יתכוון יותר לכל מה שהוא עושה, וזה יהפוך אותו לחסיד. ומי שילמד פרקי אבות, שיש בזה לימוד של מידות טובות, גם כן מובן שהלימוד הזה יעשה אותו לחסיד מכיוון שהוא יקנה מידות נכונות וטובות. אך דברי ניזיקין – כיצד זה מביא אותו לחסידות ? אלא הכוונה ימנע נזק מחבריו. כשהוא רואה דבר שיכול להזיק לאחר והוא מונע את הנזק מהשני, הוא גורם שחברו לא יינזק. לדוגמא אם הולך ברחוב ורואה מכשול ,קרש, קליפה,חוט תיל , קוצים וכו' הוא לוקח אותם ומסלק מרשות הרבים ועל ידי כך העוברים והשבים לא ינזקו..
בעצם כשאדם עושה טובה לאחרים זו לא בדיוק מידת חסידות – כי בדרך כלל חברו ישיב לו טובה. חז"ל אומרים שמתנה זה כמו מכר- כי כשאדם נותן מתנה לשני, השני רואה את עצמו מחוייב להחזיר לו מתנה. אבל אם אדם מסלק נזק מהשני, ההוא לא חייב לו שום דבר, הוא לא עשה דבר ממשי רק מנע ממנו נזק. זה בגדר של מבריח ארי מנכסי חברו – רואה ארי שיכול לפגוע בצאן של חברו, ומבריח אותו, הוא עשה לו טובה גדולה, אבל חברו לא חייב לו שום דבר. וזאת מידת חסידות.
אנשים על פי רוב יש להם נטייה לחסידות מסוג מסויים – חסידות מול הפרט. אבל מניעת נזקים ברשות הרבים , שזה לא משהו פרטי, אנשים לא נוטים לראות בזה חסידות. אדם לא יעיז לזרוק לכלוך ופסולת לתוך הרשות של חברו, אבל לרשות הרבים אדם זורק ולא מרגיש שהוא עשה משהו לא טוב. בעצם לפי דעת חכמים הוא עשה מעשה הרבה יותר גרוע. כשאדם פוגע ברשות היחיד הוא פוגע באדם אחד בלבד, אבל כשהוא הוא מזיק ברשות הרבים הוא פוגע בהרבה אנשים. כשאדם פוגע ברבים הוא לא יכול לתקן את זה כי הוא לא יכול למצוא את כול הרבים ולבקש מהם סליחה. חשוב וראוי שאדם יהיה ער לראות שרשות הרבים תהיה נקייה ומטופחת, ויבין שזוהי חסידות.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.













