ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ואתחנן
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אשר ישעיהו בן רבקה
"דרש רבי שמלאי: מפני מה נתאווה משה רבנו ליכנס לארץ ישראל? וכי לאכול מפריה הוא צריך או לשבוע מטובה הוא צריך?! אלא כך אמר משה: הרבה מצוות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בארץ ישראל. אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי" (סוטה יד, א). אך לא דעת הכל היא, לראות בארץ ישראל אך מקום בו ניתן לקיים את המצוות (אלה התלויות בארץ ואינן נוהגות אלא בה, ואלה הנוהגות גם בחוץ לארץ מטעם "הציבי לך ציונים"), ולא מקום שעצם החיים בו ספוגים קדושה והשראת שכינה.
המעיין בברכה שתיקנו לנו חז"ל על אכילת פירות משבעת המינים שנשתבחה בהן הארץ, יראה כי בדיוק על כך אנו מתפללים: "ובנה ירושלים עיר הקודש במהרה בימינו, והעלנו לתוכה, ושמחנו בבניינה". וכל זאת לשם מה? "ונאכל מפריה ונשבע מטובה". ואכן הטור (אורח חיים, סימן רח) ביקש להשמיט ביטויים אלו של רעבתנות מתוך הברכה, כי ראוי יותר לחשוק בארץ הקודש כדי לקיים את המצוות התלויות בה. אך הב"ח בא ליישב את המנהג ואמר כי קדושתה של הארץ גנוזה היא בתוך הפירות הגדלים בה. וכל האוכל מפירותיה של ארץ הקודש, את קדושתה הוא מכניס אל תוך גופו. ודבריו גנוזים כבר בדברי נבואת ירמיהו (פרק ב): "ואביא אתכם אל ארץ הכרמל לאכול מפריה ומטובה". ואכן מנהג ישראל, הבא "ברוח ה' אשר על האומה בכללה", הוא לברך את הברכה במלואה, ולבקש שנזכה "לאכול מפריה ולשבוע מטובה" של ארץ הקודש. אך בחינה אחת יש למי שזוכה לכך, ובה ייבדק אם עסוק הוא בזללנות לשמה או במפגש עמוק עם קדושתה של הארץ. בחינה זו היא סופה של הבקשה: "ונברכך עליה בקדושה ובטהרה" (עיין בית יוסף שם). וכבר אמרו חסידים: "יש מי שמברך כדי לאכול; ויש מי שאוכל כדי לברך...".
זכור ושמור
שני טעמים לה למצוות השביתה ביום השבת: הטעם האחד נאמר בעשרת הדברות שבפרשת יתרו – זיכרון למעשה בראשית. "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ, וביום השביעי שבת וינפש". הטעם השני מבואר בעשרת הדברות שבפרשתנו - זכר ליציאת מצרים. "וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויוציאך ה' אלוקיך משם; על כן ציווך ה' אלוקיך לעשות את יום השבת". מהו טעמה העיקרי של השבת?
לדעת הרמב"ם, אכן הטעם העיקרי לשביתה בשבת הוא: זכר ליציאת מצרים, כדי שנזכור את יציאתם של אבותינו מעבודת מצרים לחירות ולמנוחה. הטעם הראשון - זכר למעשה בראשית - לא בא להסביר את השביתה ממלאכה אלא את החובה לכבד את היום. ואכן דברי הרמב"ם מדוייקים היטב בלשון הפסוקים.
זכירת מעשה בראשית קשורה למצוות "זכור את יום השבת", שהיא המצוה לעשות "קידוש" בכניסתה של השבת; ואילו זכירת יציאתנו מצרים קשורה למצוות "שמור את יום השבת", שהיא הציווי להישמר מעשיית מלאכה. יתירה מזאת. על מעשה בראשית נאמר "על כן ברך ה' את יום השבת", ביחס אליו יתברך; ואילו על יציאת מצרים נאמר "על כן ציווך ה' אלוקיך לעשות את יום השבת", ביחס לעם ישראל. לכן יציאת מצרים מחייבת אותנו לשבות, ומעשה בראשית מחייב אותנו לקדש ולכבד את מעשה ה'.
על דברי הרמב"ם ניתן להוסיף עוד נופך משלנו. שני תכנים יש בעשייה בימות החול: עבודה ומלאכה. "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך". העבודה היא טירחה ומאמץ. המלאכה, לעומתה, היא יצירה. כנגד זהי ישנם שני תכנים גם לשבת: שביתה ומנוחה. המנוחה היא מן היגיעה שבעבודה. השביתה, לעומתה, היא מן היצירה. שני תכנים אלו עומדים אל מול שני טעמיה של השבת. השבת של מעשה בראשית איננה שביתה מטירחה ומאמץ. הקב"ה לא נאלץ לעבוד קשה ו"להזיע" כדי לברוא את העולם. שבת בראשית היתה שביתה מן היצירה. עבודת בני ישראל במצרים היתה עבודה של טירחה ומאמץ. יציאת מצרים היתה מנוחה מן העבודה. בפרשת יתרו נצטווינו לשבות ממלאכה. בפרשתנו נצטווינו לנוח מן העבודה. עפ"י ההלכה, מה שנאסר בשבת הוא בעיקר מלאכה של יצירה. הטירחה היתירה לא נאסרה אלא מדברי סופרים. על כן טעמה העיקרי של השבת אכן הוא: זכר למעשה בראשית.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









