ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
וברש"י: וילך חרנה - יצא ללכת לחרן. דייק בלשונו, יצא ללכת אבל לא הלך מיד כי נטמן בבית מדרשן שלשם ועבר י"ד שנה ואח"כ הלך לחרן. ובזה אפשר גם להסביר את כפילות הלשון: "ויצא - וילך" כי היציאה מבאר שבע היתה מידית ואילו ההליכה לחרן היתה באיחור.
כי שתי מטרות עמדו לפני יעקב. לקיים מצות אביו - ללכת לחרן על מנת לשאת אשה, ולקיים מצות אמו - לצאת מבאר שבע, כדי להפר מחשבתו של עשו הזומם להורגו.
ולכאורה היה צריך להקפיד על קיום השליחות שהטיל עליו אביו ללכת לחרן מיד, כי מצות כבוד האב קודמת למצות כבוד האם ומה שגם שמצותו של האב באה בגין הצעתה של האם. למה א"כ לא דאג יעקב למלא את השליחות שהטיל עליו האב.
ומסביר בעל נחל קדומים בשם גאון אחד, על פי מאמר חז"ל (קדושין, כ"ט) ללמוד תורה ולישא אשה, מה קודם? ומסיק בגמרא, לבני בבל לימוד תורה קדם ולבני ישראל לשאת אשה. ומפרש ר"ת: בני בבל שהם עניים - ילמדו תורה קודם ובני ארץ ישראל שהם עשירים - ישאו נשים תחילה.
ולפי זה, בצאתו מבאר שבע, שהיה בידו הון רב, יצא ללכת לחרן, כי אז החיוב לישא אשה, כפי ציווי האב, היה קודם, אולם אחר נשדד על ידי אליפז ונשאר בעירום ובחוסר כל, אז נשתנה הדין. ועליו להקדים ללמוד תורה, ואין ציווי האב יכול לבטל זאת, על כן שינה דרכו והלך למדרשו של שם ועבר ולמד שם י"ד שנה, כמנין השנים שעבד עבור האשה.
(התשמ"ו)
ב'
כבודו מלא עולם ולית אתר דפנוי מיניה ואעפ"כ, יש והתחומים קבועים: "השמים - שמים לה', והארץ - נתן לבני אדם" ומכאן יש מי שאומר: מעולם לא ירדה שכינה למטה ומעולם לא עלה משה למרום והנאמר: "ומשה עלה אל האלקים - למטה מעשרה טפחים", "וירד ה' על הר סיני - למעלה מעשרה טפחים" (סוכהה'.). ואנו, המתרשמים ביותר מחלומו של יעקב: "והנה סולם מוצב ארצה", ומסביר בצורה הגיונית ביותר הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, מן השמים הציבו את הסולם ארצה ובצורה ש"ראשו מגיע השמימה", האין כאן רמז והזמנה ליעקב לעלות השמימה!?
"כי בא החלום ברב ענין" (קהלת ה) ורמז ל"רב הענין" הביטוי החוזר "והנה" "והנה - בין והנה אחד למשנהו היו דברים "ברב ענין" שלנו הם לא גלויים, אבל החולם ודאי ראה אותם בחלומו: "והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו" - לראות את מראהו הגופני של הדמות הרוחנית החקוקה בכסא הכבוד. האם לא היה בזה יותר מרמז שיעלה הוא ויראה, באותה המדה שהיה דמות להיראות!?
"ויצא יעקב מבאר שבע" - פנה זיוה ופנה הדרה, נסתלקה מבאר שבע דמות דיוקנו של החקוק בכסא הכבוד, "וילך חרנה" - שאינה ראויה לזיו והדר זה, "ויחלום" מן השמים עכבוהו ע"י סולם מוצב ארצה" להשאיר את הזיו וההדר במקום שממנו בא לו, במקום חיקוקו, עד שובו ארצה מקום הראוי לזיו והדר.
(התש"ס)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.












