ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
"כי קרוב הוא" כפשוטו אנו מסבירים אף על פי שזו הדרך הקרובה, לא הוליכם ה' בדרך זו והוליכם דרך המדבר. ברם לאור דברי חכמים מתבארים המלים "כי קרוב הוא" מפני שזו דרך קרובה והם עשוים להכנס לארץ יותר מדי מהר. וכך מצאנו בדברי חז"ל: אמר הקב"ה אם אני מכניסם לארץ מיד , זה פונה לכרמו וזה פונה לפרדסו ותורה מה תהא עליה!? - הריני מוליכם במדבר ארבעים שנה עד שתהא התורה נבללת בגופם ואני מכניסם לארץ.
הויע אומר: מטרת ההליכה במדבר - שהתורה תהא נבללת בגופם. מהו המושג "נבללת"? טבעי הוא שהגוף דורש מזון, לאף אחד לא צריך להזכיר שהוא צריך לאכול או לשתות. האדם שנברא בצלם ומבחינה רוחנית יש בטו מותר מן הבהמה זקוק למזון רוחני. והיה זה טבעי אילו היה האדם מרגיש רעב למזון רוחני, דבר שלצערינו במציאות איננו כך. ביחס לעתיד מצאנו בדברי הנביא: "והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ה'" (עמוס ח'). זהו אולי כונת חכמים "שתהא התורה נבללת" - שהרעב לתורה יהא טבעי כמו הרעב למזון גופני. ואולי משום כך כלל הקב"ה את צרכינו במדבר ארבעים שנה בלחם מן השמים שנבלל בגוף, להחדיר בנו את הרעב למזון רוחני.
(התשמ"ח)
ב'
"בראותם מלחמה" - זו מלחמת עמלק (מכילתא). למעשה היתה זאת רק דחיה, כי במסע העשירי(!) בהיותם ברפידים בא עמלק ונלחם עם ישראל. ומה אם כן הרווח של ההסבה דרך ים סוף, הן אז עמדו בפני מלחמה עם מצרים, ומשה הרגיע אותם "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון,, דבר זה הן אפשר היה לעשות במלחמת עמלק, ה' ילחם להם והם יחרישו?
ברם מדרך המלחמה שהיתה עם עמלק ברפידים אנו מבינים שהיתה זאת חובה אישית על ישראל להלחם ועל כן אמר משה ליהושע - "בחר לך אנשים וצא להלחם בעמלק" כי זו צריכה להיות מלחמה טבעית ולא ניסית. ובזה תרץ מרן הרב חרל"פ את דברי החינוך שכתב שנשים חייבות במלחמת שבעת העמים ופטורות ממלחמת עמלק. כי מלחמת שבעת העמים היה גם נס "ושלחתי את הצרעה לפניך" ולא רק מלחמה טבעית ע"כ בזה גם הנשים חייבות אבל מלחמת עמלק היתה רק בדרך טבעית, בזה נשים פטורות דלאו בנות כבוש ומלחמה הן.
ונראה לנו לאמר: כל המלחמות, החל מהצורך להלחם עם מצרים ועד כבוש הארץ, היתה לצורכי ישראל, ועל כן "ה' ילחם לכם", בדרך זו או אחרת. מלחמתו של עמלק היתה כביכול כלפי מעלה, לערער את האמונה בה', ולפגוע בכבודו. על כן מלחמה זו חובה היא על ישראל על כבוד המקום וביסוס האמונה בו.
(התשנ"ו)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
