ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
התורה כדרכה, מחברת בין שתי פרשיות באמצעות שימוש בביטויים שווים. בפרשת הבריאה אנו מוצאים את ההכרזה: "וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה" (בראשית ב, ב) ובפרשתנו, בתוך הפסוקים העוסקים במן "ויִּשְׁבְּתוּ הָעָם בַּיּוֹם הַשְּׁבִעִי" (שמות טז, ל).
בשבת שאנו מציינים אותה כ'זכר למעשה בראשית', קבעו חכמים וכך נפסק הלכה למעשה, צריך לבצוע על הפת תוך לקיחת לחם משנה (עיינו שו"ע אורח חיים סימן קסז סעיף טו, סימן רעד סעיף ג, סימן רפט סעיף א). ביטוי זה לקוח גם הוא מפרשתנו "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה" (שם טז, כב) וכך הופכת השבת גם ל'זכר ליציאת מצרים' (ולכן גם בחגים צריך 'לחם משנה'). ננסה להסביר מדוע פרשת המן היא כל כך חשובה ומשמעותית לדורות.
הקשר הראשוני בין פרשת השבת, נבואת משה ופרשת המן נוצר כאשר משה רבינו נתן לעם ישראל את השבת כבר במצרים, וכך מפורש במדרש: "ד"א 'וירא בסבלותם' ראה שאין להם מנוחה, הלך ואמר לפרעה מי שיש לו עבד אם אינו נח יום אחד בשבוע הוא מת, ואלו עבדיך אם אין אתה מניח להם יום אחד בשבוע הם מתים, אמר לו לך ועשה להן כמו שתאמר, הלך משה ותקן להם את יום השבת לנוח" (שמות רבה (וילנא) פרשה א סימן כח). גם אחרי הסכמת פרעה עלתה על הפרק השאלה: כיצד ידע משה איזה יום הוא היום השביעי מאז יציאת מצרים? והתשובה היא שהקב"ה נתן לו מידע זה באמצעות נבואתו. ועדיין היה על הכל סימן שאלה! רק אחרי שהמן הפסיק לרדת ביום השביעי, התברר ש'משה אמת ותורתו אמת'. לכן נתקנה הלשון בתפילת השבת: "ישמח משה במתנת חלקו כי עבד נאמן קראת לו". מרגע זה גם התברר כי השבת היא זכר למעשה בראשית וגם זכר ליציאת מצרים.
עיקרון נוסף קשור בטבורו לירידת המן במשך ששה ימים, ביום השישי כלֶחֶם מִשְׁנֶה ובשבת לא ירד מן. כ'זכר למעשה בראשית', השבת מלמדת אותנו שאף על פי שיש ששה ימי מעשה, בהם האדם עובד לפרנסתו (ערך חשוב שיש להדגיש), השביתה בשבת באה ללמדנו כי ששת ימי המעשה מכינים ליום השבת, שמוקדש לרוחניות וכי הוא היום העיקרי בשבוע. לכן, גם במדבר, שבו לא היה צורך בעיסוק בפרנסה כדי להתקיים, היה צורך בשבת שנקבעה לדורות, כדי שכל יהודי ישים בחייו דגש על ההתעלות הרוחנית (שהיא הזכות) ולא רק על סיפוק צרכיו הגשמיים (שהוא ההכרח). כך גם השבת כ'זכר ליציאת מצרים', מלמדת אותנו כי מטרת השחרור מעולו של פרעה ומהעבודה הקשה לא הייתה לדאוג לרווחה סוציאלית (שגם היא חשובה), אלא להבטיח את המטרה העיקרית - עבודת השם, ואין לך בן חורין אלא מי שעובד את הקב"ה.
הפרשיה מסתיימת בהכרזה כפולה: "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָכְלוּ אֶת הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד בֹּאָם אֶל אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת אֶת הַמָּן אָכְלוּ עַד בֹּאָם אֶל קְצֵה אֶרֶץ כְּנָעַן" (שם טז, לה). בארץ ישראל אין מן. בארץ ישראל גם העבודה בשדה (והיום העבודה בשדה מקבלת משמעות הרבה יותר רחבה) להוצאת פירותיה הקדושים (חת"ס) היא חלק בלתי נפרד מעבודת השם. כך גם היציאה למלחמת מצווה מיד צר הבא על עם ישראל, היא חלק בלתי נפרד מעבודת הבורא.
השבת היא התזכורת לכך שהיא יסוד ושורש האמונה במשה נותן התורה, ובמשימות הרוחניות שכתובות בה.
השבת היא זכר לבריאת העולם שנברא כדי להתכונן לשבת.
השבת היא זכר ליציאת מצרים שמלמדת אותנו שהחומר הוא זה שצריך לשמש להכנה לרוח.
בארץ ישראל גם החומר הוא קודש.
פרשת המן מחברת את כל הערכים הללו וקושרת את ירידתו למצוות השבת,
לפרשת הבריאה וליציאת מצרים.
(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











