ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ברכות
- ברכת החמה
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- אסטרונומיה וזמנים בהלכה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מסעוד בן רזלה
הרואה חמה בתקופתה והוא מן כ"ח שנה לכ"ח שנה, והתקופה בתחלת ליל ד' וכשרואה אותה ביום בבוקר מברך בא"י אמ"ה עושה מעשה בראשית, מפני שאז היא עומדת בנקודה שהיתה עומדת בתחלת התלותה ברקיע במעשה בראשית, וזמן הברכה בשם ומלכות הוא עד שלש שעות זמניות, ואם עברו ג' שעות זמניות יברך בלי שם ומלכות עד חצות היום וכמ"ש הגאון ח"ס ז"ל א"ח סי' נ"ו, ואע"ג דיש דס"ל לברך בשם ומלכות עד חצי היום הא קי"ל סב"ל, ויזהר לברך במקום שרואה גלגל החמה ולא סגי ברואה אור זריחתה בלבד וכמ"ש מחב"ר רכ"ט סק"ד, ברכה זו מצוה לברך אותה בקיבוץ עם משום ברוב עם הדרת מלך וכמ,ש האחרונים ז"ל, ואם היה ענן לא יברך עד שיעבור הענן, ואם לא עבר הענן מעליה יברך בלי שם ומלכות ואע"ג דאיכא רבים דס"ל דיברך בשם ומלכות סב"ל ועיין ח"ס שם ובנו הגאון כ"ס א"ח סי' ל"ד, והנשים נסתפק בהם הגאון ח"ס אם יברכו או לאו, ועיין להגאון בנו כ"ס שם ולכך יבואו הנשים ויעמדו אצל האנשים, וכשיברך החזן לבדו בקו"ר יכוין להוציאם י"ח והנשים יכונו ג"כ לצאת י"ח בשמיעתם הברכה, וכן יכוין החזן על הסומין והם ג"כ יתכונו לצאת, והא דאין מברכים שהחיינו על מצוה זו כתב הגאון כ"ס טעם לזה עיי"ש.
קודם הברכה יעמדו הקהל והחזן במקום אחד על הגג, ותחלה יאמרו מזמור השמים מספרים כולו בניגון, ואח"כ מזמור הללו את ה' מן השמים, ואח"כ פסוקים אלו כי שמש ומגן ה' אלהים חן וכבוד יתן ה' לא ימנע טוב להולכים בתמים: ייראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים: הודינו לך אלהים הודינו וקרוב שמך ספרו נפלאותיך: וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה: ויצאתם ופשתם כעגלי מרבק: והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים ביום חבוש ה' את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא: וכן הוא אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו:
ואח"כ יאמרו פרשת יום רביעי ויאמר אלהים יהי מאורות ברקיע השמים וכו' עד ויהי ערב ויהי בוקר יום רביעי ואח"כ יאמרו: ליקבה"ו וכו' הנה אנחנו באים להודות לה' על מעשה בראשית אשר עשה, ולברך בשמו הברכה אשר תקנו חכמים זכרונם לברכה ביום זה על החמה בתקופתה שעומדת ברקיע בתחלת המחזור כ"ח שנה שלה כמו תחלת עמידתה ביום רביעי בששת ימי בראשית, כדי לעשות נחת רוח ליוצרינו ולעשות רצון בוראינו לתקן שורש מצות הברכה הזאת במקום עליון, ויעלה לפניך כאלו כווננו במצוה הזאת כל הכונות הראויות לכוין ויהי נועם ה' אלהינו וכו' ואח"כ יאמרו כל הקהל הברכה בקול אחד בשמחה וששון, והחזן יאמר אחריהם הברכה לבדו לעצמו וירים קולו ויכוין להוציא י"ח לסומים ונשים השומעין קולו: אח"כ יאמרו מזמור הודו לה' כי טוב כל"ח כולו עד הודו לאל השמים בניגון יפה, ואח"כ אל אדון על כל המעשים ברוך ומבורך וכו' עד וחיות הקודש, אח"כ עלינו לשבח לאדון הכל וכו' עד יהיה ה' אחד ושמו אחד, ואח"כ פיוט אדון עולם אשר מלך וכו':
ואח"כ יאמרו בקשה זו יהר"מ ה' או"א כמו שהחייתנו וקיימתנו והגעתנו לזמן הזה לברך בו ברכת החמה לשמך, כן תחיינו ותקיימנו ותזכינו בתקופת החמה אשר תהיינה בשנים הבאים עלינו לחיים טובים ולשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתיך ותזכינו לראות פני משיחיך ויתקיים בימינו מקרא שכתוב והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים, ביום חבוש ה' את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא ויהי נועם וכו' יהיו לרצון וכו', ואח"כ רבי חנניא בן עקשיא אומר רצה הקב"ה לזכות את ישראל וכו' ואח"כ קדיש על ישראל:
ואנכי הצעיר המחבר אזכיר חסדי השי"ת אשר זכני בחסדו בשנה זו שנת התרנ"ז ביום חמשה לחודש ניסן ברביעי בשבת קודש בקיבוץ קקהל רב שעלינו על הגג של בית הכנסת הגדולה ועשינו בעזה"י כאשר כתבנו למעלה, וגם נשים רבים נקבצו שם וברכתי אני בקו"ר וכוונתי להוציא י"ח לנשים ולסומין כאשר ביארנו לעיל בס"ד, ואחר כל הסדר הנז' אמרו הקהל קדיש על ישראל, ועמדתי ודרשתי בעזה"י בענין המצוה דבר בעתו מה טוב, השי"ת יזכינו ברחמיו וחסדיו לברך ברכת החמה בירושלים תוב"ב, אשר תזדמן בשנת תפר"ה ליצירה בחודש ניסן שבו תפרה ותרבה הישועה והברכה והטובה לנו, ולכל ישראל ולארץ הקדושה, יראו עינינו וישמח לבנו בביאת הגואל משיח צדקינו במהרה בימינו אכי"ר:
מהלכות הברכה
א. זמן הברכה- כשרואים כל גוף השמש מעל האופן (4 דקות אחרי הנץ), וכשיש הרים יש לחכות שיראה כל השמש- וזמנה עד סוף 3 שעות ובשעת הצורך עד הצהריים.
ב. נוהגים לברך בצבור, בתוספת שירות ותשבחות משום ברוב עם הדרת מלך". אבל יחיד יכול גם לברך אותה. נוהגים להתפלל מוקדם (ותיקין) ולברך אותה בגמר התפילה.
ג. סומא אינו מברך, מי שהוא אבל מברך, ילדים מברכים, נשים פטורות אבל י"א שיכולות לברך.
ד. מברכים בשם ובמלכות: ברוך... עושה מעשה בראשית- ואין מברכים שהחינו.
הברכה במנהגי ישראל
עקב נדירותה של הברכה, נהגו בקהילות שונות לברכה ברוב עם. כך הוא מנהג יהדות אשכנז בארץ ישראל: בערב מכריזים להשכים בבוקר לתפילת הותיקין ולברכת החמה, ושמשים מעוררים את הקהל להשכמה. מיד אחר התפילה בלחש, קודם חזרת הש"ץ, יוצאים למקומות שרואים משם את החמה כדי לברך את הברכה.
נהוג שכאשר ברכת החמה חלה בערב חג הפסח, י"ד בניסן (וכן יהיה השנה ה'תשס"ט בעז"ה), מקהילים את הציבור לאמירת הברכה (היות ובציבור עדיף מביחיד), אך לא עושים עצרות גדולות לעניין, היות שהזמן עד לביעור החמץ הינו קצר ודחוק, והציבור עלול להיכשל באיסור חמץ.
כאשר חלה ברכת החמה ביום טוב (כמו למשל בשנת ה'תתפ"א), שאמורה לחול ברכת החמה ביום השביעי של חג הפסח) - מברכים גם ביום טוב, ואף אז ראוי לעשות זאת ברוב עם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
