ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- איך מחנכים, משמעת ואהבה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אשר ז"ל בן שלום הי"ד
יש לנו ילדים בריאים ב"ה, עם הרבה מרץ. לפעמים הילדים מתקוטטים ביניהם על משחקים או בגלל סיבות אחרות, עד כדי הכאות, בעיטות וכד'. אנחנו מתערבים ומפרידים ביניהם, אבל זו תופעה שחוזרת על עצמה. שמענו שיש שיטה האומרת שלא להתערב במריבות, אבל נראה לנו שזו דרך ליברלית, ולא מתאימה לתורה, כי זו דרך ללא גבולות, נשמח לשמוע את דעתך.
תשובה:
ילדים זו שמחה, ילדים זו ברכה. צריך להשקיע הרבה מחשבה ומעשה, מתוך סבלנות גדולה כדי להצליח לנווט את העוצמות של הילדים למקומות טובים. חשיבה של ילדים איננה זהה לחשיבה של מבוגרים. כאשר ילדים מתקוטטים, אנו המבוגרים צריכים לנתח נכון את מעשיהם, ועל פי זה להחליט כיצד לנהוג. בדרך כלל, הורים מתערבים במריבות בין ילדיהם, ברמות שונות של התערבות: יש הורים המסתפקים בהפרדה פיזית, יצירת חיץ בין הניצים, ומקוים שבכך תיפסק ה"מלחמה". יש המרחיבים את ההתערבות ושואלים את הילדים על מה ולמה המריבה, ומנסים לעשות סדר, מי צודק ומי לא וכו'. הנה אתם כותבים, שכך הנכם נוהגים, אך זה לא מונע את חזרת המריבות. שאלו את עצמכם: מדוע אנו באמת נזעקים להפריד בין הניצים? לכאורה התשובה ברורה: אם לא נפריד ביניהם הם עלולים להמשיך ולהמשיך במריבות. ועוד יותר, מי יודע עד היכן הם יגיעו. שמא יגרום אחד לשני נזק בלתי הפיך ח"ו. הסברא נותנת שחובת ההורים היא לעשות סדר בבית. אבל אם ננתח מחשבה זו, נראה שמאחריה מסתתרת הרגשה של חוסר אמון בילדים. אנו כמבוגרים, יודעים את הגבולות, יודעים מה מותר ומה אסור. אבל ילד, אינו יודע, וגם אם יראה את אחיו חלילה זועק נואשות, לא יחדל מלהכותו. מחשבה זו, טעונה בירור. מפני שנקודת המוצא שלנו חייבת להיות, שהילדים מאוד אוהבים איש את רעהו, ובודאי אינם רוצים לגרום סבל או נזק. אפשר לראות זאת בעינינו, כאשר אחד האחים נופל או מקבל מכה, בבית או בגן הציבורי, מיד נזעקים האחים האחרים לעזור לו מתוך דאגה ואהבה רבה. אם כן, מדוע בבית הם עצמם מכים זה את זה? התשובה היא, שהם מרוויחים מכך רווח גדול, והוא, הסחיפה של ההורים למעגל ההתערבות. באמת, זו המטרה שלהם, לזכות בתשומת לב של ההורים, שהיא עבורם מטרה חשובה, גם אם הם משיגים אותה באופן שלילי.
לכן, הדרך הנכונה היא, בראש ובראשונה, להחזיר לעצמנו את האמון בילדינו. לדעת בבירור שהם אוהבים ודואגים איש לרעהו. אם נראה לנו שהם מקנאים אחד בשני, זוהי מחשבה שאנו נוטעים בהם, ומאיתנו הם לומדים לקנא, כי רק המבוגרים נופלים באמת בפח הקנאה. הילדים ביסודם, אינם חולים במחלה זו, אלא אם אנו מדביקים אותם בכך. לאחר שהחזרנו את האמון בילדים, אנו יכולים לומר להם, לפני מריבות, אחרי מריבות וגם תוך כדי: ילדים יקרים, יש לנו אמון מלא בכם, שאתם יודעים מצוין לפתור את הבעיות ביניכם בלי מכות וצעקות. כאשר מחדירים לילדים את התובנה שהם טובים, והם יכולים ליטול אחריות על ההתנהלות שביניהם, אנו יכולים בשלווה גמורה להסיר מעלינו את האחריות עליהם, להעביר אליהם את האחריות, ולצאת מהתמונה.
כמובן, יש מקרים קיצוניים של מריבות שבהם יש סכנה, אם חלילה אח אחד מחזיק במספריים או בסכין, ובלא שירצה יכול הוא לפגוע באחיו. כאן, נקודתית, אנו כהורים מצווים לסלק את הסכנה. אבל במריבות שגרתיות, היו אמיצים, העבירו את האחריות לילדיכם, אל תתערבו ואל תנסו להפריד ביניהם, רק אמרו להם שאתם סומכים עליהם. במשך תקופה שכך תנהגו, יחדלו המריבות כמעט לחלוטין.
חינוך ילדים (67)
הרב אליקים לבנון
36 - מהו מוסד חינוכי טוב?
37 - מריבות בין הילדים
38 - הילד מנבל את פיו
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
