ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- משפט עברי
- משפט עברי או אזרחי?
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
Vienna, Austria
כסלו, תש"ן
שאלה
יהודי (ראובן) עשה בתמימות עסק, עם יהודי אחר (שמעון), שמעון רימה את שלטונות המס, בלי ידיעתו של ראובן. כעת מבקשים מראובן עדות, אצל הערכאות. אם ראובן יגיד אמת, אז הוא יכול להזיק לשמעון. אבל, אם הוא ישקר הוא אולי יעזור לשמעון, אבל מזיק לעצמו. האם מותר לו להעיד נגד שמעון, או זה נקרא מסירה. והאם הוא חייב להגיד לשמעון שהוא יעשה זאת?
תשובה
בנדון שלנו יש לדון מצד שני איסורים:
1. אסור למסור ישראל ביד עכו"ם, בין בגופו ובין בממונו וכו' 1. אך כתב הרמ"א 2 מי שרוצה לברוח, ולא לשלם לעכו"ם מה שחייב, ואחר גילה הדבר, אין לו דין מוסר, שהרי לא הפסידו, רק שהוצרך לשלם מה שחייב". ואף שאסר הרמ"א לכתחילה, משום משיב אבידה לעכו"ם, שאני נדון דידן שנתבע להעיד 3 , ולא שמוסרו מיוזמתו. ואפילו בכה"ג כתב "באר הגולה" שם: "כבר פשט התיקון והמנהג שמנהיגי הקהילה עומדים על המשמר, שלא לעשות שקר ועוולה לאומות. ומכריזין ונותנים רשות לפרסם ולגלות להם, על האנשים אשר לוקחים בהקפה או לווים בהלוואה ואין דעתם לשלם וכו'".
2. אסור ליהודי יחיד להעיד אפילו אמת לפני ערכאות, כנגד יהודי אחר, במקום שדיני העכו"ם להוציא ממון ע"פ עד אחד, אא"כ יש חילול השם בדבר אם לא יעיד לו. וכגון; שייחדו העכו"ם להיות עד בדבר 4 . ולזה נראה לדמות נדון דידן, שהתביעה מהערכאות שיעיד, היא משום שהוא שותף שלו בעסק ודומה ל"ייחדו", והווי חילול השם אם לא יעיד 5. עוד יש לומר טעם נוסף להתיר, שהרי תביעה מהשלטון בענייני מיסים, יש בה "דינא דמלכותא דינא" 6 ורשאי להעיד בה, אפילו ביחיד 7 8 9.
__________________________________________________
^ 1 שו"ע חו"מ, סימן שפ"ח, סעיף ט'.
^ 2 שם סעיף י"ב.
^ 3 כן נראה לדייק ממש"כ הרמ"א בסימן כ"ח, סעיף ד': "וכ"ש שב' עדים יכולים להעיד שהרי גם בדין ישראל יתחייב על פיהם". וע"כ מפני שנתבע להעיד דלא יסתרו דבריו למש"כ בסימן שפ"ח.
^ 4 שו"ע חו"מ, סימן כ"ח, סעיף ג'.
^ 5 ועיין ש"ך, סימן כ"ח, ס"ק ז'.
^ 6 שו"ע חו"מ, סימן שס"ט, סעיף ח'.
^ 7 ע"פ תשובת הרשב"א, הובא בב"י חו"מ, סוף סימן שפ"ח, שכתב שם: "ונענש בדיני המלכות אפילו ע"פ קרובים", עי"ש.
^ 8 אמנם יש להעיר בזה, שהרמ"א בסימן שס"ט, סעיף ו' כתב שמבריח מן המכס הווי הפקעת הלוואתו דשרי, וא"כ היה אסור להעיד ע"פ מש"כ הש"ך, סימן כ"ח, ס"ק ו'. ומ"מ משום שיש בזה משום חילול השם וכמש"כ, צריך להעיד.
^ 9 הערה: העובדה שאם יעיד שקר, עשוי להפסיד ע"י זה, אינה שיקול כלל, דאסור לאדם להציל עצמו בממון חבירו. (ועיין בעניין זה בריש סימן שפ"ח).
^ 2 שם סעיף י"ב.
^ 3 כן נראה לדייק ממש"כ הרמ"א בסימן כ"ח, סעיף ד': "וכ"ש שב' עדים יכולים להעיד שהרי גם בדין ישראל יתחייב על פיהם". וע"כ מפני שנתבע להעיד דלא יסתרו דבריו למש"כ בסימן שפ"ח.
^ 4 שו"ע חו"מ, סימן כ"ח, סעיף ג'.
^ 5 ועיין ש"ך, סימן כ"ח, ס"ק ז'.
^ 6 שו"ע חו"מ, סימן שס"ט, סעיף ח'.
^ 7 ע"פ תשובת הרשב"א, הובא בב"י חו"מ, סוף סימן שפ"ח, שכתב שם: "ונענש בדיני המלכות אפילו ע"פ קרובים", עי"ש.
^ 8 אמנם יש להעיר בזה, שהרמ"א בסימן שס"ט, סעיף ו' כתב שמבריח מן המכס הווי הפקעת הלוואתו דשרי, וא"כ היה אסור להעיד ע"פ מש"כ הש"ך, סימן כ"ח, ס"ק ו'. ומ"מ משום שיש בזה משום חילול השם וכמש"כ, צריך להעיד.
^ 9 הערה: העובדה שאם יעיד שקר, עשוי להפסיד ע"י זה, אינה שיקול כלל, דאסור לאדם להציל עצמו בממון חבירו. (ועיין בעניין זה בריש סימן שפ"ח).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
