בהדלקת נרות חנוכה, האם ראוי לחכות לאיש/ה שמגיעים הביתה באיחור, או להדליק בלעדיהם?

שלום וברכה, אם הבעל מגיע הביתה באיחור, ראוי שיאמר הבעל לאשתו להדליק נרות חנוכה בתחילת זמן ההדלקה ושלא תחכה לו. אולם אם המשפחה מרגישה שיש חשיבות גדולה לחכות לבעל שיגיע באיחור, משום שזה יחזק משמעותית את הקישור למצווה וחביבות המצווה אצל הבעל או אצל שאר בני הבית, יחכו לבעל, ובתנאי שהוא יחזור לפני שכלה רגל מהשוק במקום שגרים. ובוודאי שאם הבעל יקפיד אם ידליקו בלעדיו, אזי יחכו לו. כל זה נכון גם לגבי מקרה הפוך שהאיש נמצא בבית בתחילת זמן ההדלקה והאשה מגיעה הביתה באיחור להדלקת הנרות. מקורות והרחבה: הרבה פוסקים כתבו שאם הבעל יגיע הביתה באיחור, האשה תדליק לפני שהבעל יגיע. כך כתבו ביחווה דעת (ח"ג, נא), והליכות שלמה (טז, ב), הגר"מ אליהו (מובא במקראי קודש פ"ט, הערה יא), הגרי"ש אלישיב (אשרי האיש ח"ג, עמ' רלג) ילקוט יוסף (תרעב, יא, עמ' רעג). אולם במנחת אשר מועדים (חנוכה, סימן י, אות ד) כתב שהמנהג הוא לחכות לבעל. וכתב שכך עדיף לעשות, משום שסוף זמן הדלקה הוא כאשר כלתה רגל מהשוק. בימינו השעה ש'כלתה רגל מהשוק' היא מאוחרת יותר מזמנם משום שיש כיום אור חשמל וסדרי החיים השתנו. הוסיף המנחת אשר שאם האשה תדליק בבית בזמן, הבעל לא יוכל לכוון שלא לצאת בהדלקתה ולהדליק אחר כך בעצמו, משום שאשתו כגופו. רק באכסנאי התירו לבעל לברך במקומו ולכוון שלא לצאת על ידי אשתו. על כן סיים המנחת אשר שהמנהג לחכות לבעל הוא מנהג נכון ויש בזה משום כבוד אב, והנח לבני ישראל אם לא נביאים הם בני נביאים הם. לגבי הנימוק הראשון שכתב המנחת אשר שזמן 'כלתה רגל מהשוק' בימינו התאחרה, יש לציין שזה לא מוסכם על כל הפוסקים. הגרי"ש אלישיב (הערות על מסכת שבת) ביאר שאכן דעת הריטב"א שזמן 'כלתה רגל מהשוק' משתנה לפי המקום והזמן, וכן מדויק בדעת הרמב"ם. אולם הוסיף שרוב הפוסקים סבורים שזמן חצי שעה לא משתנה לפי המקום והזמן. למעשה סבור הגרי"ש אלישב שאם לא הדליק בתחילת הזמן, בדיעבד ניתן להדליק עד שעה שכלתה רגל מהשוק בפועל בימינו, בצירוף סברות אחרות, וכך המנהג (ראה שבות יצחק פ"ד עמ' פג, ומ"ב דרשו תרעב, הע' 36). בספר חוט שני (עמ' שיז) כתב שלאחר חצי שעה מתחילת זמן ההדלקה אין להדליק בברכה. אולם כאמור אין המנהג כן. ראה גם בשו"ת אור לציון (ח"א, מה) שכתב שהרמב"ם לא סבור שזמן 'כלתה רגל מהשוק' משתנה לפי המקום והזמן כדעת הריטב"א ע"ש (שלא כדברי הגרי"ש אלישיב המובא לעיל שהבין בדעת הרמב"ם שסבור כריטב"א). לגבי הטעם השני שכתב המנחת אשר (שהבעל לא יוכל להדליק אם אשתו תדליק לפניו), לכאורה דבריו לא מתיישבים עם מה שכתב המ"ב (תרע"ה ס"ק ט) שאשה יכולה להדליק בברכה אם היא רוצה, למרות שבעלה הדליק (ועיין במנחת שלמה ח"ב סי' נח, חלק א, אות ג שביאר דברי המ"ב). מכל מקום למנהג הספרדים שרק אחד מדליק בבית, הבעל לא יוכל להדליק אחר כך אם אשתו תדליק לפניו. בשני מקרים אין מחלוקת: א. נראה שלכל הדעות אם הבעל יקפיד אם ידליקו בלעדיו - יש לחכות לו (כך כתבו בהליכות שלמה שם, והגר"מ אליהו במקראי קודש שם). וכן להיפך אם האשה מאחרת להגיע והיא תקפיד אם לא יחכו לה – יש לחכות לה. וכבר המליצו על זה את דברי הגמרא במסכת שבת: נר חנוכה ונר שבת - נר שבת עדיף משום שלום ביתו. ב. לכל הדעות אם הבעל יגיע לאחר שכלתה הרגל מהשוק במקומם, ידליקו בזמן לפני שהבעל יגיע. אלא אם כן הם נוהגים להדליק בפנים, ואז הם יכולים להדליק כל הלילה אם יש מי שרואה את הנר, ולכן הם יכולים לחכות לבעל עד שעה מאוחרת (ראה שו"ע ורמ"א, תרעב, ב). ישנן כמה דעות מתי יש לשער ש'כלתה רגל מהשוק' בזמננו (בהנחה שהזמן משתנה לפי המקום והזמן). יש אומרים שבשעה שבע וחצי כבר כלתה רגל מהשוק (תשובות והנהגות ח"א סי' שצ, והג"ר יעקב אריאל שליט"א). יש אומרים בין השעה תשע לעשר (הגר"ש ישראלי כמובא במקרא קודש לרב הררי ד, ב). יש אומרים שבערים גדולות שעת 'כלתה רגל מהשוק' יכולה להיות עד חצות הלילה או אפילו כל הלילה (משנה הלכות ח"ד, עט). ראה במקראי קודש (שם) ובפסקי תשובות (תרכב, אות ד). נראה שהדעות השונות נחלקו מהי הגדרת 'כלתה רגל מהשוק'. האם מדובר שכלה לגמרי רגל מהשוק ואין אפילו מעט אנשים שמסתובבים בחוץ, או אפילו כאשר כלה רגל רוב האנשים, ואין הרבה אנשים המסתובבים בחוץ. בספר תשובות והנהגות (ח"א סי' שצ) כתב שגדר 'כלתה רגל מהשוק' לא קשורה לכך שאנשים מסתובבים בחוץ. אלא חז"ל תיקנו זמן חצי שעה משתשקע החמה שזה הזמן שאנשים סוגרים את החנויות, ואז בעלי החנויות יוכלו לראות נרות חנוכה. לאחר שכולם סגרו את החנויות וראו נרות חנוכה נגמר סוף זמן הדלקת נרות חנוכה. לפי ההסבר שלו כתב התשובות והנהגות שמכיוון שאנשים בזמננו סוגרים את החנויות באזור השעה שבע, על כן בשעה שבע וחצי כבר כלתה רגל מהשוק. אף שאנשים מסתובבים בחוץ עדיין, לא איכפת לנו בזה מכיוון שכולם כבר ראו נרות חנוכה. דבריו מחודשים. בפשטות הכוונה של חז"ל הוא שניתן להדליק כל עוד אנשים (רבים או מעטים) נמצאים בחוץ, ואפילו כאשר כולם כבר ראו נרות חנוכה. אגב, מה שכתב שחנויות פתוחות רק עד שבע, כמובן שהכל תלוי לפי המקום והזמן. יש לציין שלפעמים נכון לאחר את ההדלקה עבור אחד מבני הבית מסיבות חינוכיות. ראה בשו"ת משנה הלכות (חלק יא סימן תקלב) שהתיר לחכות לבת שתגיע הביתה מאוחר ולהדליק יחד איתה, וז"ל: "אם הבת לא תדליק ולא תראה הדלקת נרות תתרגל ככה שלא להדליק ולבטל המצות, כי ההרגל נעשה טבע שני כמאמר החכם". כל טוב!