כתוב בתורה שלנו "לא תשא את שם ה’ אלוקיך לשוא כי לא ינקה ה’ את אשר ישא שמו לשוא". אז אם ברכתי בחיי ברכות לבטלה, האם זה אומר שאין על כך כפרה, שאי אפשר לתקן? ראיתי בספר חיי אדם, שמביא בפתיחה מעשה נורא מאדם שהגיע לעולם האמת ושם קיבלו אותו מלאכים והביאו לו ספר תורה, אך אז באו מלאכים שחורים ולקחן ממנו הספר ואת השאר אני לא זוכר.על כל פנים היתה לו בושה גדולה, וכל אלו המלאכים השחורים היו מברכות לבטלה! מה זה בעצם צריך להגיד לי?

יש מחלוקת ראשונים האם מי שמברך ברכה לבטלה עובר על לא תשא שם אלוקיך לשוא. בכל אופן, גם לדעות שיש בכך איסור אני מניח שרוב הברכות לבטלה היו שלא במזיד אלא בשוגג. לכן התשובה העיקרית היא ללמוד הלכות ברכות. דווקא באיסור חילול ה' הענין של המזיד והחילול שנעשה בפועל הוא עיקר החומרא. אם כן, אם הדברים נאמרו בינך לבין עצמך יש בכך פחות חומרא. בכל מקרה אתה בן אהוב בפני המקום והקב"ה מקבל כלי שבור [הכוונה מי שבא בענווה לעשות תשובה]