שלום לכבוד הרב אני נשואה שנתיים וחצי ואני מכסה את ראשי כיסוי מלא כשהתחתנתי היה לי חשוב לעשות את ההלכה בנושא כמו שצריך, אך אני מוצאת עצמי טרודה בכך יותר ויותר, איני שלמה עם הכיסוי ראש אני לא מתחברת ,ואני מרגישה שאם רע לי באמת עם המראה של כיסוי ראש מלא אולי כדאי להוריד לחצי. אני יודעת בדיוק מהי ההלכה אך אני מרגישה שזו פשוט לא אני, אודה לתגובתך בנושא.

כל עוד שהמצב לא גורם לך למידות מגונות או עבירות כתוצאה מאי ההתחברות לכיסוי הראש אין לך לזלזל בהלכה זו. זלזול בהלכה אחת יש לה השלכות רבות במיוחד בהלכה מעין זו שהיא ביטוי ליכולת הצבת תרבות אחרת, תרבות שאינה גויית תרבות שאינה מערבית. ילדינו, בנינו ובנותינו מזהים דרך מעשינו הקטנים מהי העמדה הנפשית שלנו בנוגע לקיום מצוות, למחוייבות להלכה, לחיים כפולים בהם אנו רק חצי יראי שמים וכד'. אנו כמבוגרים אולי מתרצים כל מיני תרוצים. אצל הנערים והנערות הדברים נקלטים אחרת. יש לנו אחריות גדולה להעמיד סוג חיים שבהם הקודש וההקפדה על ההלכה חביבה עלינו עד כדי כך שגם דברים שהם קשים לנו אנו עושים. אנו קודם כל עבדי ה' ולא עבדי החוויות וההרגשות שלנו. התורה לא מתכוונת לזלזל ביופי של האישה או לדכא את חייה בכל מיני הלכות. ההלכות נועדו לעזור לנו להיות במסגרת תומכת קדושה למידות טובות. קשה לי להעריך את הקושי שאת נמצאת בו, שהרי אני לא אישה, אולם אני מעריך שזה מאד קשה לך במיוחד שאת רואה שזו עבירה שרבים דשים בה ולא מקפידים וזה גם לפעמים אנשים שאנו מגדירים אותם יראי ה'. יש פרק בספר "מקימי" בו מתארת הסופרת את רגשותיה בפעולה של כיסוי הראש. אולי דברים אלו יחזקו אותך. בכל אופן, את צריכה לזכור שלפום צערא אגרא. כלומר, עיקר המבחן שלנו הוא לא בדברים שקלים לנו אלא בדברים שהם קשים לנו. חזקי ואמצי.