- הלכה
- קריאת התורה
שאלה
שלום וברכה,
בראש חודש לא היה בבית הכנסת כהן והגבאי העלה לוי במקום כהן (ולא אמר יעמוד במקום כהן) ואח"כ שלושה ישראל. האם יש דיעה כזו בהלכה? אם כבר קרא את שמו של הלוי האם מותר להעיר? האם יצאנו מדין קריאת התורה בראש חודש באופן שעלה לוי ואח"כ ישראל?
ישר כח ותזכו למצוות
תשובה
שלום.
כשאין כהן בבית הכנסת, להרבה מהדעות יכול לוי לעלות במקום הכהן, ויש נוהגים שלא יעלה לוי כלל. ומנהג האשכנזים שיכול לוי לעלות במקום הכהן.
העיקר, מנהג או דיון בבית הכנסת אסור שיביא לידי מחלוקת שהיא חמורה מאוד ובפרט בבית הכנסת, מקדש מעט, ובמיוחד בפני ספר התורה.
וכך כתב המשנה ברורה סימן קנא סעיף קטן ב:
"יש ליזהר בבית הכנסת ובבית המדרש מעון דבורים אסורים כגון לשון הרע ורכילות ומחלוקת וקטטות כי מלבד שהם עונות חמורים מאד עוד יגדל העון יותר במקום קדוש כי הוא מזלזל בכבוד השכינה ואינו דומה החוטא בינו לבין עצמו לחוטא בפלטין של מלך לפני המלך...ובעוונותינו הרבים באין מזה כמה פעמים לידי חרפות וגידופין והלבנת פנים ברבים וגם פעמים רבות בפני הספר תורה שזה ג"כ עון חמור בפני עצמו"
מקורות:
שנינו בגיטין דף נט עמוד ב
"אמר אביי, נקטינן: אין שם כהן - נתפרדה חבילה". נחלקו הראשונים בבאור 'נתפרדה החבילה', האם הכוונה שכיון שאין כהן כבר אין מילה של הלוי על הישראל, אולם הלוי יכול לעלות ראשון, או שהכוונה שאיבד הלוי לגמרי את זכותו הנובעת ממעמדו כשני לכהן, ולכן יעלו רק ישראלים.
פסק השו"ע סימן קלה סעיף ו:
אם אין כהן בבהכ"נ, קורא ישראל במקום כהן, ולא יעלה אחריו לוי. הגה: אבל ראשון יוכל לעלות;
ברמ"א מפורש שעולה לוי, ובלשון השו"ע דנו האחרונים האם כוונתו שיעלו דווקא ישראלים או כוונתו שיכולים ישראלים לעלות כמו הלווים ואין עדיפות לזה על זה. רבים מהאחרונים הבינו שהשו"ע סובר כרמ"א, וחלקם חשש לדעה שהשו"ע סובר שלוי לא יעלה.
[עיין כף החיים קלה מ; יביע אומר ו כד]
