ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
הַבַּיִת הַשֵּׁנִי לֹא הוּכַן לַהֲשָׁבַת אוֹתָהּ הָאֵיתָנוּת שֶׁל הָאֻמָּה, בִּמְלֹא-הַמּוּבָן. לֹא כּחַ צִבּוּרִי יִשְׂרְאֵלִי הוֹפִיעַ עָלָיו, כִּי-אִם כּחַ שֶׁל יְחִידִים. "הַנִּבְדָּלִים מִטֻּמְאַת עַמֵּי הָאֲרָצוֹת", שֶׁעַל יָדָם נָתַן ד' נִיר לְיִשְׂרָאֵל לַעֲמד לְגוֹרָלוֹ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. (אורות, עמ' קי)
הרב מבדיל בין תקופת בית ראשון לתקופת בית שני: תקופת בית המקדש הראשון אופיינה בגילוי מיוחד של עם ישראל במישור הציבורי. בתקופה זו עם ישראל היה עצמאי. בימי דוד ושלמה- ממלכה אחת. אחר כך התפצלה הממלכה למלכות יהודה ולמלכות ישראל. באותם ימים עם ישראל חי בארץ ישראל, מרכז החיים היה סביב בית המקדש והיו בתוכנו נביאים. לעומת זאת, בתקופת בית שני מעלות אלו לא חזרו לקדמותן. בתקופה זו הופיע הכוח המיוחד של היחידים בישראל, שבמסירות נפש עילאית עלו לארץ ישראל כדי להקים את בית המקדש השני, למרות שרוב עם ישראל נשאר אז בגלות. ימים רבים לא היה שלטון יהודי עצמאי בארץ. אך מאידך, תקופה זו נתנה לעם ישראל את הכוח להתקיים לאורך ימי הגלות הארוכים ללא מערכות לאומיות, ללא ארץ, ללא שלטון, ללא מקדש וללא נבואה.
"נָתַן לָהּ כּחַ רַב וְהֵכִין לָהּ כַּלְכָּלָה רַבָּה, שֶׁתּוּכַל לָשֵׂאת אִתָּהּ גַּם בִּימֵי גָּלוּתָהּ וּנְדוֹדָהּ. גַּם הִכְשִׁיר לָהּ אֶת הַדֶּרֶךְ, כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לָבוֹא בְּהַדְרָגָה, עַל-יְדֵי מַהֲלָךְ מְסֻבָּךְ וּמְסוֹבָב, אֶל הַמַּטָּרָה הָעֶלְיוֹנָה"(שם).
הכוח שקיבלה האומה מתקופת בית שני הכשיר את דרכה לגאולה האחרונה.
בתקופת בית שני עם ישראל משפיע על אומות העולם יותר מאשר בתקופת בית ראשון. הרב מסביר (גנזי הראי"ה א, ימי הפורים) שנבואת חגי (ב,ט) "גדול יהיה כבוד הבית האחרון" מכוונת לתקון של אומות העולם; בתקופת בית שני עם ישראל לא הגיע למעלה גבוהה כזו שיוכל לדחות את השפעת אומות העולם עליו אבל הוא היה יכול להשפיע עליהם. תקופת בית שני מתחילה בימי הפורים, שבהם אסתר ניתנה בידי ערל (אחשורוש) , וגם בסוף המגילה היא נשארת אצלו. לעומת זאת, דריווש, בנה של אסתר (על פי מסורת חז"ל- אסתר רבה ח, ג) מאשר את בנין הבית השני, ובית זה מאיר לעולם כולו.
במגילת אסתר (ח,יז) נאמר "ורבים מעמי הארץ מתיהדים". מעניין הדבר כי דווקא בתקופה זו בה נמצאת האומה בגלות ובמצב מושפל, רבים מאומות העולם רואים את כוחותיה המיוחדים ורוצים להצטרף אליה.
חז"ל לימדונו (במסכת שבת פח, א) כי בימי הפורים קבל עם ישראל את התורה ברצון - "הדר קיבלוה בימי אחשורוש", אחרי שבמעמד הר סיני קיבלו את התורה בכפייה - "כפה עליהם הר כגיגית". קבלת התורה בכפייה באה ללמד אותנו שקבלת התורה הכרחית לעולם ואינה תלויה בבחירתם של בני אדם. אין עולם ללא תורה, והתורה חייבת להתקבל על ידי ישראל (מהר"ל מפראג, אור חדש). קבלת התורה מרצון בימי הפורים מאפשרת גם לאומות העולם הרוצים להתייהד - להצטרף לעם ישראל. לכן אמרו חז"ל: "ליהודים הייתה אורה זו תורה" (מגילה טז, ב). האור של התורה האיר על ישראל והגיע אפילו לאומות העולם (הרב, שם).
כידוע, נבנה בית שני על ידי הרישיון שנתן כורש מלך פרס. מרן הרב זצ"ל בהספדו על הלורד בלפור כותב:
"וכן היה הדבר בכורש. ההצהרה שלו נצחית היתה, היא באה מדבר ה' ועל כן הוא נקרא בגללה גם בשם משיח, 'כה אמר ה' למשיחו לכורש'. אבל כאשר החמיץ, כאשר פעלו עליו האינטריגות לצאת מכשרותו, אז היה גוי ככל הגויים... והפעולה של האמרה המשיחית לא חדלה להמשך גם אחרי שנתחמץ, וסוף כל סוף היתה לנו על ידה תקופה, שגם היא מזהרת ומופיעה לנו לעולם, תקופת הבית השני. וכמו אז כן גם עתה, התוכן ההצהרתי כפי מה שנשאר בתומתו של המנוח לורד בלפור, שעמד למעלה ממדרגתו של כורש ולא נתחמץ, הוא יקום לעד"(מאמרי הראי"ה א, עמ' רנא).
כורש חזר בו מהצהרתו, וכלשון חז"ל "החמיץ". אבל הצהרתו הייתה הבסיס לכל תקופת הבית השני במשך למעלה מארבע מאות שנה. גם "הצהרת בלפור" שלא "החמיץ" היא הבסיס לתחיית ישראל בארצו בתקופתנו. (אמנם,השלטון הבריטי "החמיץ" וניסה לחבל בשיבת ציון, אבל ב"ה לא עלה בידו!)
"הֶאָרָתָם שֶׁל שְׁנֵי הַבָּתִּים, הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן וְהַבַּיִת הַשֵּׁנִי גַּם יַחַד, פּוֹגֶשֶׁת כָּעֵת אֶת הַשִּׁיבָה לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. ....מֵהַתְּקוּפָה הַקַּדְמוֹנִית יִזְרַח בָּהּ הָעז- וְהָעָצְמָה הָאֱלֹהִית, מֵהַמְאֻחֶרֶת – הַבִּסּוּם הַפְּרָטִי וְעִבּוּד הַסִּגְנוֹן הַמְפרָט, וְהַחַיִּים הַבָּאִים בְּעַצְמָם בִּמְקוֹם גִּדּוּלָם יוֹסִיפוּ עוֹד קִנְיָנִים חֲדָשִׁים וּמִתְרַחֲבִים" (אורות עמ' קטז).
ימי בית שלישי יחברו את ההארות של ימי בית ראשון ושני גם יחד, ועוד יוסיפו הארה רחבה חדשה.
ימי הפורים חלים תמיד כחודש ימים לפני חג המצות, ללמדנו על הקשר בין גאולת הפורים לגאולת הפסח, "מסמך גאולה לגאולה" (מגילה ו, ב). מתוך ימי הפורים שהם הבסיס לימי בית שני בהם התגלה הכח הפרטי של עם ישראל, ניתן לעלות לימי הפסח שהם גאולת ישראל הלאומית הכללית הראשונה, שדוגמתה תהיה גם הגאולה האחרונה, "בניסן נגאלו, ובניסן עתידים להיגאל" (ראש השנה יא, ח).
מתוך מגד אדר תשס"ט
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
