ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- עניינו של יום
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
הקושי שלנו לחגוג את יום העצמאות השנה שונה הוא לטעמי מול שלושת הציבורים העיקריים המהווים את העם היושב בציון.
מול החילוניים
אם יש לנו קושי לחגוג את יום העצמאות הרי שהוא בעיקר לעיני ובאוזני החילוניים שבעינינו אי-דתם ואי-מוסריותם היא שבגינה הגענו למצב זה. איננו מוכנים שהם יפרשו את חגיגתנו והודאתנו לד' על ניסיו שהיו, שהווים ושיהיו, כהזדהות עם מנגנוני הממשלה הרעים. בורותם (לצערנו) בכל דבר יהודי מתבטאת הרי גם פה. הם לא יודעים שחגיגתנו ביום העצמאות היא לא על הנשיא, לא הממשלה, לא על שאר העומדים בראשה. אנו פשוט מודים לקב"ה שגאלנו מגלות נוראה בת שנות אלפיים בה נטחנו באור השמש בכל מקום, בלי יכולת להתגונן, מ-12 מיליון יהודים בימי בית שני נותרנו אותו מספר כעבור 2000 שנה אחרי שרוב עמנו נשחט בכל דור ודור (היסטוריונים חוקרי סין גילו כי היו בימי הבית השני רק מיליון סינים). אם ידעו החילוניים המגרשים שאנו מודים לד' שאפילו הם המגרשים לא יכולים לקלקל לנו מתנה אלקית נפלאה זו שבזכותה רבתה התורה בישראל לממדים שלא ידעה מאז חתימת התלמוד הירושלמי, לא היינו מתחבטים. ממילא נאמר את ההלל התוספת הודאה מיוחדת דוקא השנה.
שונה הדבר לטעמי כלפי החרדים וכלפי עצמנו.
מול החרדים
מי שעד כה לא השכילו ולא ידעו להודות לד' על ניסיו, אל יטיפו לנו מוסר כעת: "אמרנו לכם", כי אין קשר בין אי-חגיגתם את יום העצמאות לבין התחבטותנו ועצבותנו. אנו מודים לד' תמיד. וגם עכשיו. ולהם נאמר: המדינה היא קודש. הממשלה בזויה טמאה ורשעה. גם אתם שמנמקים את אי-חגיגתכם בכך שהממשלה מנוהלת בידי חוטאים עויינים לתורה אומרים בעצם שאם המדינה היתה מנוהלת בידי יראי-אלקים אנשי אמת ושונאי בצע, הייתם מבינים על מה יש להודות לד'. אבל טלו קורה מבין עיניכם. הממשלה הרעה הזו שעולה כעת להחריב את חבלי יהודה ושומרון, היא-היא אתם. אתם הממשלה עצמה. אתם חלק ממנה ומחזיקים אותה. איך תקראו לנו כעת לא לחגוג את יום העצמאות בגלל שהמדינה מנוהלת ע"י עויינים לתורה, כשאתם העויינים עצמם המחריבים את חבלי הארץ ומביאים לליל-בדולח שלישי.
עוד נאמר למפלגות החרדיות שמצטרפות כעת לממשלת החורבן, ויש לחזור על כך בלי הרף: היד החותמת (על ההסכם הקואליציוני) תיקצץ!: כמו שאמרו הגאון ר' יוסף ענגל, הגאון ר' מאיר אריק והגאון ר' מנדל שטיינברג אחרי הצהרת בלפור כלפי מי שרצה לחתום על ויתור על ההצהרה; הגאון ר' מנחם זמבה אחרי הצעת החלוקה שבעקבות פרעות ה'תרצ"ו (36') והגאון ר' יעקב משה חרל"פ בהצעת החלוקה בשנת ה'תש"ז (47') וגדולי הדור הזה לפני הסכם אוסלו. יש לקרוא: אל תחתמו על קווי היסוד של ממשלת הגירוש והחורבן. דמכם בראשכם על מעשיכם.
ביחס אלינו עצמנו
לגבי עצמנו, אלו שזכו לדעת להודות לד' על ניסיו , צריך לומר את הדברים הבאים:
אמר פעם רב גאון וגדול אחד מהציבור הליטאי באמריקה בבואו להסביר את 3 האבסורדים הנצחיים, מדוע אין הבחור ישיבה הליטאי הטיפוסי לומד תנ"ך, איננו דובר בלשון-הקודש ואיננו בהכרח מתגורר בארץ הקודש:
"הנוצרים לקחנו לנו את התנ"ך. המשכילים לקחנו לנו את העברית. ה"צִיּוֹיְנִיִּים" לקחו לנו את ארץ ישראל".
ואנו נאמר בתריה: אנו לומדים תנ"ך ולא ניתן לנוצרים הרשעים רוצחי עמנו לשדוד אותו מאתנו. אנו דוברים בלשון-הקודש ומפתחים אותה ולא ניתן למשכילים שאבד עליהן כבר הקלח לגזול מעמנו את לשון-הקודש. ה"ציויינים" החילוניים לא היוו אף פעם בעינינו מכשול להגשים את משאת כל הדורות להתיישב בארצנו. אדרבה, אתם החרדים שגרים בחו"ל מנעתם מאיתנו להיות כח ועוצמה להשתלט באופן תורני על ארצנו ובהצבעתכם הרגליים הבאתם במו ידכם את השלטון החילוני על המדינה. וכמו שלא תפקירו ולא נפקיר גם אנחנו את התלמוד, את לימוד הש"ס והפוסקים גם אם יילמדו ע"י האקדמיה, כך לא ניתן אנחנו כעת לשמאלנים, לחילוניים שאין להם המשך (בילודת ילדים) לחמוס מידינו את מדינתנו האהובה שניתנה לנו ע"י בורא עולם ושנבנתה בשלבים בידי גדולינו-מאורותינו תלמידי הגר"א, תלמידי הבעש"ט, תלמידי החת"ס, ואנשי העליה הראשונה שהיתה 99% אורתודוכסית
אנו זוכרים את מעשי ד'. אנו מודים לו ויודעים שגם כעת ברגעים נוראים אלו, לא היינו מוכנים לחזור ליום אחד לפני קומה של המדינה הזו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.











