ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- עניינו של יום
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
הקושי שלנו לחגוג את יום העצמאות השנה שונה הוא לטעמי מול שלושת הציבורים העיקריים המהווים את העם היושב בציון.
מול החילוניים
אם יש לנו קושי לחגוג את יום העצמאות הרי שהוא בעיקר לעיני ובאוזני החילוניים שבעינינו אי-דתם ואי-מוסריותם היא שבגינה הגענו למצב זה. איננו מוכנים שהם יפרשו את חגיגתנו והודאתנו לד' על ניסיו שהיו, שהווים ושיהיו, כהזדהות עם מנגנוני הממשלה הרעים. בורותם (לצערנו) בכל דבר יהודי מתבטאת הרי גם פה. הם לא יודעים שחגיגתנו ביום העצמאות היא לא על הנשיא, לא הממשלה, לא על שאר העומדים בראשה. אנו פשוט מודים לקב"ה שגאלנו מגלות נוראה בת שנות אלפיים בה נטחנו באור השמש בכל מקום, בלי יכולת להתגונן, מ-12 מיליון יהודים בימי בית שני נותרנו אותו מספר כעבור 2000 שנה אחרי שרוב עמנו נשחט בכל דור ודור (היסטוריונים חוקרי סין גילו כי היו בימי הבית השני רק מיליון סינים). אם ידעו החילוניים המגרשים שאנו מודים לד' שאפילו הם המגרשים לא יכולים לקלקל לנו מתנה אלקית נפלאה זו שבזכותה רבתה התורה בישראל לממדים שלא ידעה מאז חתימת התלמוד הירושלמי, לא היינו מתחבטים. ממילא נאמר את ההלל התוספת הודאה מיוחדת דוקא השנה.
שונה הדבר לטעמי כלפי החרדים וכלפי עצמנו.
מול החרדים
מי שעד כה לא השכילו ולא ידעו להודות לד' על ניסיו, אל יטיפו לנו מוסר כעת: "אמרנו לכם", כי אין קשר בין אי-חגיגתם את יום העצמאות לבין התחבטותנו ועצבותנו. אנו מודים לד' תמיד. וגם עכשיו. ולהם נאמר: המדינה היא קודש. הממשלה בזויה טמאה ורשעה. גם אתם שמנמקים את אי-חגיגתכם בכך שהממשלה מנוהלת בידי חוטאים עויינים לתורה אומרים בעצם שאם המדינה היתה מנוהלת בידי יראי-אלקים אנשי אמת ושונאי בצע, הייתם מבינים על מה יש להודות לד'. אבל טלו קורה מבין עיניכם. הממשלה הרעה הזו שעולה כעת להחריב את חבלי יהודה ושומרון, היא-היא אתם. אתם הממשלה עצמה. אתם חלק ממנה ומחזיקים אותה. איך תקראו לנו כעת לא לחגוג את יום העצמאות בגלל שהמדינה מנוהלת ע"י עויינים לתורה, כשאתם העויינים עצמם המחריבים את חבלי הארץ ומביאים לליל-בדולח שלישי.
עוד נאמר למפלגות החרדיות שמצטרפות כעת לממשלת החורבן, ויש לחזור על כך בלי הרף: היד החותמת (על ההסכם הקואליציוני) תיקצץ!: כמו שאמרו הגאון ר' יוסף ענגל, הגאון ר' מאיר אריק והגאון ר' מנדל שטיינברג אחרי הצהרת בלפור כלפי מי שרצה לחתום על ויתור על ההצהרה; הגאון ר' מנחם זמבה אחרי הצעת החלוקה שבעקבות פרעות ה'תרצ"ו (36') והגאון ר' יעקב משה חרל"פ בהצעת החלוקה בשנת ה'תש"ז (47') וגדולי הדור הזה לפני הסכם אוסלו. יש לקרוא: אל תחתמו על קווי היסוד של ממשלת הגירוש והחורבן. דמכם בראשכם על מעשיכם.
ביחס אלינו עצמנו
לגבי עצמנו, אלו שזכו לדעת להודות לד' על ניסיו , צריך לומר את הדברים הבאים:
אמר פעם רב גאון וגדול אחד מהציבור הליטאי באמריקה בבואו להסביר את 3 האבסורדים הנצחיים, מדוע אין הבחור ישיבה הליטאי הטיפוסי לומד תנ"ך, איננו דובר בלשון-הקודש ואיננו בהכרח מתגורר בארץ הקודש:
"הנוצרים לקחנו לנו את התנ"ך. המשכילים לקחנו לנו את העברית. ה"צִיּוֹיְנִיִּים" לקחו לנו את ארץ ישראל".
ואנו נאמר בתריה: אנו לומדים תנ"ך ולא ניתן לנוצרים הרשעים רוצחי עמנו לשדוד אותו מאתנו. אנו דוברים בלשון-הקודש ומפתחים אותה ולא ניתן למשכילים שאבד עליהן כבר הקלח לגזול מעמנו את לשון-הקודש. ה"ציויינים" החילוניים לא היוו אף פעם בעינינו מכשול להגשים את משאת כל הדורות להתיישב בארצנו. אדרבה, אתם החרדים שגרים בחו"ל מנעתם מאיתנו להיות כח ועוצמה להשתלט באופן תורני על ארצנו ובהצבעתכם הרגליים הבאתם במו ידכם את השלטון החילוני על המדינה. וכמו שלא תפקירו ולא נפקיר גם אנחנו את התלמוד, את לימוד הש"ס והפוסקים גם אם יילמדו ע"י האקדמיה, כך לא ניתן אנחנו כעת לשמאלנים, לחילוניים שאין להם המשך (בילודת ילדים) לחמוס מידינו את מדינתנו האהובה שניתנה לנו ע"י בורא עולם ושנבנתה בשלבים בידי גדולינו-מאורותינו תלמידי הגר"א, תלמידי הבעש"ט, תלמידי החת"ס, ואנשי העליה הראשונה שהיתה 99% אורתודוכסית
אנו זוכרים את מעשי ד'. אנו מודים לו ויודעים שגם כעת ברגעים נוראים אלו, לא היינו מוכנים לחזור ליום אחד לפני קומה של המדינה הזו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
