ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
מן הסתם יהיו שיתרעמו על הדברים, אבל הנני נשען על מספר נאמן, שתלמידי חכמים וחוקרים הסכימו כי דבריו נאמנים, הלא הוא הרב דב כץ זצ"ל מחבר סדרת הספרים 'תנועת המוסר'.
בתחילת דרכו והשפעתו של ר' ישראל, ההתמודדות עם ההשכלה בליטא היתה שולית. באותן השנים ביסס רבי ישראל את משנתו המוסרית והעמיד תלמידים הרבה בליטא (בווילנה ובקובנה). אולם עם השנים עמד רבי ישראל על הצורך להתמודד עם ההשכלה.
וכך בצעד מפתיע ביותר, בשנת תרי"ח, לפני כמאה וחמישים שנה, בהיותו כבן ארבעים ושמונה, העביר רבי ישראל את עיקר פעילותו לגרמניה, שהיתה אז המדינה המפותחת ביותר מבחינה מדעית ותרבותית. את הקשר עם תלמידיו בליטא היה מקיים על ידי מכתבים, שחלקם נדפסו בספר 'אור ישראל', ובביקורים שהיה עורך מעת לעת אצל תלמידיו ובני משפחתו בליטא ורוסיה.
פעילותו בגרמניה
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
238 - ר' ישראל סלנטר מול ההשכלה
239 - מוסר, תורה ומדע
240 - נשים בתפקידים ציבוריים
טען עוד
את כל חייו הקדיש רבי ישראל למען הכלל. לא היו לו דרישות פרטיות, ולא שאף להגיע להישגים אישיים. לכן היה מוכן לנדוד ממקום למקום, להתגורר בבתים שונים, כאשר כולו קודש למען כלל ישראל, לקרב לבבות לתורה ומוסר ולרומם את קרן ישראל.
פעילותו התפשטה על ערים שונות, ואף לפריז שבצרפת הגיע בהיותו כבן שבעים. ובכל מקום היה מעורר לתורה ומצוות. סטודנט צעיר שעזב את לטביה כדי ללמוד בפריז סיפר במכתב להוריו כי בהשפעתו הגדולה של רבי ישראל הסטודנטים היהודים החלו ללמוד גמרא, "עד שהם כבר לא מתביישים כעת ללכת בחוצות פריז עם גמרותיהם תחת בית שחים" (שם ע' 217.)
לימודי מדע
בהיותו בגרמניה עסק רבי ישראל רבות בלימוד חכמות שונות, פילוסופיה, רפואה ומשפט. בלימודים אלה נעזר כדי לברר שאלות הנוגעות להלכות התורה או לחכמת הנפש.
הוא הלך בזה בשיטת הגר"א, שקבע שכדי להבין בשלמות את התורה יש הכרח לדעת את החכמות החיצוניות, כי "כפי מה שיחסר לאדם ידיעות משארי החכמות - לעומת זה יחסרו לו מאה ידות בחכמת התורה, כי התורה והחכמה נצמדים יחד".
לפעמים היה שוהה ימים שלמים בספריות ומברר במקורות מדעיים עניינים תורניים שונים. ופעם נסע מרחק של עשרות ק"מ כדי לברר עם רופא, שהיה פעם תלמיד ישיבה, שאלה הקשורה להלכות נידה. כפי הנראה בתחילה היה נצרך לעזרה בתרגום השפה, כי עוד לא הבין כראוי גרמנית. במשך הזמן היה יכול לקרוא בספרים לבדו, תוך שהוא מסתייע בשעת הצורך במילון.
למרות שלא היה בן המקום זכה רבי ישראל להערכה גדולה, ובעת שהותו בברלין, בביתו של תלמידו ד"ר שטרנהיים, כשהוא לומד בספרייתו הגדולה, רבתה הערכה אליו. בני המקום הכירו במעלותיו הרוחניות, וכשהיה עובר ברחוב היו הכל דורשים בשלומו ועומדים להסתכל בקלסתר פניו המאירים של "הפילוסוף הרוסי", כפי שכונה על ידי הגויים. ואף אנשי מחשבה ומלומדים גויים היו מתעניינים באישיותו ומשתדלים לבא עמו בדברים כדי לשמוע מפיו דברי חכמה עמוקים (תנועת המוסר ח"א ע' 204-206).
תורה עם דרך ארץ
כתב הרב דב כץ: "כנראה התלבט רבי ישראל למצוא איזו דרך של פתרון לשאלת הניגודים בין התורה והמדע. בהיות מבטו למרחוק, ראה שלפי מצב הזמן והמקום יש הכרח בידיעת שפת המדינה וידיעות שימושיות אלמנטריות, והדרישה הזאת בין ההמונים הולכת וגדלה באין אפשרות לדחותה. משום כך, רצה להקדים תרופה לדבר ולמצוא תנאים ידועים להשלים בין התורה והיראה וההשכלה הכללית. הדרך עוד לא היתה כנראה ברורה לפניו, אבל הוא ניסה בזה דרכים שונות. בהיותו בגרמניה תמך בשיטת האורתודוכסים שם למזיגת תורה ודרך ארץ" (שם ע' 209). בהיותו בגרמניה יצר קשרים עמוקים של הערכה עם הרבנים שם, ובראשם הרב הילדסהיימר והרב הירש, שהנהיגו את משנת 'תורה עם דרך ארץ' לפיה למדו ברצינות לימודי חול עד שכל תלמידי החכמים קבלו גם תעודת ד"ר על לימודיהם המדעיים.
הדרכת תלמידים ללמוד שפות ומדעים
יש לציין שעוד בהיותו בליטא, עודד ר' ישראל תלמידים מסוימים ללמוד שפות ומדעים, כדי להרים בכך את קרן ישראל.
רובם הגדול של תלמידי החכמים שבמזרח אירופה לא ידעו את שפת המדינה. הם דיברו באידיש או בעברית. רבים מהרבנים אף נלחמו שתלמידיהם לא ילמדו את שפת המדינה, כדי שלא יתערו בגויים. אולם רבי ישראל הדריך את תלמידיו הגדולים ללמוד שפות. היה בכך סיכון מסוים, אך הוא סבר שאין ברירה, ומוכרחים להעמיד תלמידי חכמים שיוכלו להציג בכבוד את היהדות. כשרבי דוד טיבל נפרד מישיבתו, קרא לו ואמר: "מכיר אני בך שתהיה רב בישראל, ולכן תרכוש לך את השפה הרוסית". וכן הורה לתלמידו רבי יצחק בלזר ללמוד רוסית היטב כדי שידע לדבר עם שר הפלך, כי הכיר בו שהוא עתיד לכהן כרב בעיר גדולה (הוא כיהן אח"כ כרב בפטרבורג), ולרבי נפתלי אמסטרדם הורה ללמוד רוסית כדי שיידע לדבר עם קצין, היינו לימוד בסיסי יותר (שם 210).
יש לציין כי עוד בליטא חינך את תלמידיו להקפיד על ניקיון ונימוסים. ואף לא נרתע לחולל שינוי שבעקבותיו היו תלמידיו לבושים בבגדים מודרניים, כמו הסטודנטים הצעירים. גם חינך אותם להיות בקיאים בהוויות העולם, כדי שלא יאמרו עליהם שהם בטלנים (שם ע' 163).
וכך מצינו מספר תלמידים של רבי ישראל שהגיעו למעמד מכובד בעיני הגויים, ועם זאת נשארו נאמנים לתורה ומצוות. אחד מהם היה איל התה ויסוצקי, שהיה תורם סכומים גדולים ללומדי תורה.
משכילים יראי שמיים
באותו זמן היתה דעה רווחת בציבור כי המשכילים היהודים כאילו עומדים בדרגה גבוהה מעל שאר הציבור, ואינם מחויבים לדקדק במצוות כשאר העם. רבי ישראל הבין שאם יצליח לחנך את המשכילים לתורה ויראה ודקדוק במצוות, יהיה בכך קידוש ה' והצלת הרבים מליפול במלכודת ההשכלה וההתבוללות.
אמנם תלמיד אחר ששלח ר' ישראל להשתלם במדעים הצליח מאוד בלימודיו ונעשה רופא מצוין, אולם הוא לא עמד בניסיון, ועם עלייתו בסולם הדרגות כרופא צבאי הפסיק לשמור מצוות. זה היה הרופא המפורסם הגנרל איינהורן. המקרה הזה הכאיב מאוד לרבי ישראל, ומתוך כשלונו הסיק שדרך זו מסוכנת ברוסיה. אולם הסכים כי ליהודי גרמניה מתאימה שיטת 'תורה עם דרך ארץ', והתאמץ להחדיר את התורה והיראה בין הסטודנטים ואנשי המדע היהודים (שם ע' 168).
הישיבה בקלם וגרובין
ואע"פ כן עודד את תלמידו הגדול רבי שמחה זיסל זיו, 'הסבא מקלם', לפתוח בקלם ובגרובין שבליטא ישיבה לצעירים עם תוכנית רחבה של לימוד שפות ומדעים, תחת פיקוח הממשלה. המטרה היתה למשוך את בני העשירים, שבמקום לשלוח את ילדיהם לגימנסיות כדי שיוכלו אח"כ להמשיך בעסקיהם תוך ידיעת השפות והמדעים, יוכלו לשולחם לישיבה, ועל ידי כך יגדלו בתורה ויראה.
אלא שידע רבי ישראל ששילוב תורה ומדע במסגרת ישיבתית עלול להיות מסוכן מאוד, שמא ישוו את לימודי החול ללימודי הקודש, ושמא פתיחת השערים לעולם החול תגרום לעזיבת התורה והמצוות. ואמנם בגרמניה כבר הסכים שהדרך הראויה היא לשלב תורה עם דרך ארץ, אבל בליטא וברוסיה, שם עדיין המוני בית ישראל דבקו בתורה ומצוות כדרך ישראל סבא, צעד של שילוב חול עם קודש עלול להיות מסוכן ומצריך זהירות מרובה. לפיכך רק על תלמידו הגדול ר' שמחה זיסל סמך שיידע לנווט מוסד כזה. ולא זו בלבד, אלא שרבי ישראל עצמו נמנע מלבקר בישיבתו של רבי שמחה זיסל, כדי שלא יוכיחו מביקורו כי הסכים לשיטה זו וכי היא שווה לכל נפש (שם ע' 209). ישיבה זו הוקמה לאחר שרבי ישראל העביר את עיקר פעילותו לגרמניה.
יש לציין כי מישיבתו של רבי שמחה זיסל זיו יצאו תלמידי חכמים חשובים, וגם סוחרים גדולים שתמכו במוסדות תורה.
רק מישיבה ייצאו תלמידי חכמים
אמנם דעתו היתה שאין אפשרות להצמיח תלמידי חכמים גדולי תורה אם באותו זמן יעסקו גם בלימודי מדע. לכן לא הסכים לעמוד בראש בית המדרש לרבנים בוילנה, ולכן התנגד להקמת בית מדרש לרבנים בפטרבורג. ואף הסמינר לרבנים בברלין, שבראשו עמד ידידו הנאמן הרב עזריאל הילדסהיימר, שהיה מודרך באמונה ויראה, לא זכה לתמיכתו, באשר סבר שהמקום שבו צריכים לגדול תלמידי חכמים הוא ישיבה שבה יעסקו בתורה בלבד.
ובאמת אותם תלמידי חכמים שיצאו מן הישיבה בגרובין ובקלם, ששילבו בה לימודי חול, השקיעו אחר כך שנים רבות בלימוד תורה בלבד. גם בקלם נוסדה לימים תוכנית המשך למבוגרים, ובה למדו לימודי קודש בלבד.
בעז"ה בפעם הבאה נמשיך לספר אודותיו, ועל יחסו לבנו המדען.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
