ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- בית המקדש
- הכיסופים והבית השלישי
- מדורים
- קוממיות
- מדורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
היכן באה לידי ביטוי העובדה שבית המקדש הוא מקום מאוד מעשי? בכך שהוא אינו מקום יוקרתי המייעד עצמו דווקא לאלו המוכשרים לעבוד את ה' ביגיעת שכלם או בהתלהבות לבם, אלא בית לכל מי שמשייך את עצמו אל הקדושה ורוצה להתקרב אליה. לעומת העולם המוכר לנו, בו זוכים רק תלמידי החכמים וסופרי הסת"ם לראות את פרי עמלם מובא אל היכל מקדשי המעט - בבית המקדש זוכה לזאת כל חקלאי.
אולי לנו קשה לחשוב כך, אך גיבוריו של המקדש הם ה"עם שבשדות" המביאים אליו את גידוליהם. אמנם נכון שהכהנים והחכמים אחראים על סדריו התקינים והרצויים של המקום כשליחיו של ה', אך תכליתו של המקום, הקהל אליו הוא פונה - הוא רבבות עמך בית ישראל. אלו שכיום מוצאים עצמם לכל היותר כצופים פסיביים בדיונים הנערכים בין חכמי התורה - אמורים למצוא את עצמם בבית המקדש, מוקד השראת השכינה העולמי, כאורחי הכבוד שהעבודה כולה חוגגת סביב משלח ידם המועלה לירושלים. ואם בבתי המדרש מחפשים הממונים לכך ספרי קודש - אז בבית המקדש הם יחפשו דגן ותירוש ויצהר ובהמות.
זה עיקר נחת הרוח לפני הקדוש ברוך הוא, ובית המקדש משקף בסדריו את דמותה של ממלכה ישראלית שלמה שכולם שותפים מלאים בה.
כשאנחנו מדברים על השראת שכינה בישראל - על זה בדיוק אנחנו מדברים.
---
ועוד נגזרת מהדקדוק שבראש הדברים: אנחנו חייבים לעשות מקדש , במובן הכי מעשי של המלה. כיום מתחדדת והולכת ההכרה שבית המקדש חסר לנו מאוד. ההכרה הזאת, החיובית כשלעצמה, הצמיחה פעולות של בירור מהו המקדש ומהם הכיסופים הנדרשים אליו ואיך אנחנו מתגעגעים אליו. אלא שמרוב דיבורים כאלו שוכחים להתעסק באיך עושים מקדש . בית המקדש הפך למשל, לסמל מופשט של אהבת חינם או של השלמת יעדי הגאולה (שלא לומר: של משהו שנופל מהשמים), והמקדש המעשי, הממשי, נדחק לשולי התודעה. "מה, בית ששוחטים בו קורבנות? אתה בכלל לא מבין! זה משהו עמוק יותר, קדוש יותר, כללי יותר" - לא כלום יותר. ממש כמו שהיתה ארץ ישראל לפני מאה שנה.
וזאת צריך לזכור: עוד יש בית שחרב. עוד יש הר שמחולל. עוד יש עשיה רבה לפנינו, ואנחנו מתחמקים ממנה - מי ביודעין ומי בלא יודעין. נכון, המציאות עדינה ורגישה: בטחונית, פוליטית, וגם קצת הלכתית. אבל אי אפשר לומר שאין בכלל מה לעשות. עשה משהו: עלה אל ההר בטהרה, או דפוק על השערים מבחוץ. או סתם שאל את עצמך, בכנות: מה אני עשיתי , משהו קטן, כדי שבית המקדש יבנה, ולו טיפ-טיפונת יותר מהר.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.











