ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- בית המקדש
- הכיסופים והבית השלישי
הקדמה: נאמר בתורה: "והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומילא את ידו ללבוש את הבגדים" 1 . חכמים דייקו במילים - "והכהן הגדול מאחיו ", ולמדו, שמצוה על ישראל והכהנים לנהוג גדולה בכהן הגדול ולכבדו 2 .
מהלכות כבוד הכהן הגדול: דרשו חכמים: "והכהן הגדול מאחיו – שיהא גדול מאחיו בכוח, בנוי, בחכמה ובעושר" 3 . אם הכהן נבחר לכהונה גדולה ואינו עשיר, מוטל על אחיו הכהנים לתת לו ממון עד שיהיה עשיר 4 יותר מכל אחיו הכהנים 5 . לעומת זאת, כהן שאומנותו אומנות בזויה, כגון, קצב, ספר, בלן או בורסקי – אין ממנים אותו להיות כהן גדול, משום שהעם עלול לזלזל בו 6 . דברים אלו אינם מעכבים, וגם אם אין בו מעלות אלה – הרי הוא כהן גדול 7 , וכן מצינו, שלמרות שהכהן הגדול צריך להיות מופלג בחכמה, פעמים שמינו כהנים גדולים שלא היו גדולים בחכמה 8 . הלכות שונות נאמרו בתלמוד משום כבודו, וכגון, אסור לראות את הכהן הגדול כשהוא ערום, או כשהוא בבית הכיסא, או בבית המרחץ, או כשהוא מסתפר 9 . כמו כן על הכהן הגדול לנהוג כבוד בעצמו, לפיכך, אינו הולך לבית המשתה ולא לסעודת רבים, ואפילו לא לסעודת מצוה. מכלל כבודו של הכהן הגדול ותפארתו, שיהיה יושב במקדש כל היום, ולא יצא אלא בלילה, או לשעה שעתיים ביום, ודווקא לביתו 10 . כהן גדול אינו מעיד בבית דין, ואפילו בבית דין הגדול, משום שאין זה כבוד לו ללכת ולהעיד לכל אדם, אולם הוא מעיד בנוכחות מלך ישראל 11 .
מנהגי אבלות: הכהן הגדול הולך אל בית האבל, וכשהוא הולך לשם אין הולך בערבוביה עם שאר הכהנים, אלא הכהנים מסובבים אותו ונותנים לו כבוד, והסגן ממצעו בינו לבין העם. כשמת לכהן הגדול מת, אינו יוצא מביתו או מן המקדש אחרי המת אלא יושב בביתו. כשהוא מתנחם על מתו, כל העם באים לנחמו, והוא עומד; הסגן מימינו וראש בית אב משמאלו, והעם עוברים על פניו, ואומרים לו: 'אנו כפרתך', והכהן הגדול משיב: 'תבורכו מן השמים'. בסעודת ההבראה הכהן הגדול יושב על הספסל וכל העם יושבים על הארץ 12 .
כהן גדול בעבודת המקדש: בעבודת המקדש יש לכהן הגדול זכות קדימה ביחס לשאר הכהנים, והוא רשאי להקריב כל קרבן שירצה, וכן להקטיר קטורת בעת שימצא לנכון, זאת, בלא פייס. כמו כן הוא רשאי לקחת
לעצמו מן הקרבנות ונוטל חלק בראש. באשר לתרומות ומעשרות הרי הוא כשאר הכהנים 13 . באשר לחלקו בלחם הפנים, כתבו הראשונים: "כהן גדול לעולם נוטל מכל משמר חצי החלות שזכה בהן [כלומר שלש חלות שלמות] שנאמר: 'והיתה לאהרן ולבניו - מחצה לאהרן ומחצה לבניו', ואין כהן גדול נוטל פרס [חצי חלה] שאין זה כבודו" 14 . כהן גדול כשהוא רוצה להשתחוות בהיכל, שלושה כהנים מתלוים אליו ותומכים בו: אחד מימינו, אחד משמאלו, ואחד תופס באבני האפוד מאחוריו 15 . משסיים להשתחוות בהיכל, ממתין לו הסגן, וכששומע את הכהן הגדול יוצא מן ההיכל מגביה לו את הפרוכת ביציאתו 16 . בימי בית שני, כשהיה הכהן הגדול מסיים את עבודת יום הכיפורים ויוצא מבית קדשי הקדשים בשלום בלי פגע – היו עושים לו כבוד גדול ומלווים אותו עד ביתו 17 , ויום טוב היה עושה לאוהביו בצאתו בשלום מן הקודש.
^ 1.ויקרא כא, י.
^ 2.תוספתא סנהדרין ד, א.
^ 3.גמרא יומא יח, א; הוריות ט, א; חולין קלד, ב. בכמה מקורות נוסף גם "במראה" (תוספתא יומא א, ו; ירושלמי יומא א, ג; ספרא אמור פרשה ב, א), וכן פסק הרמב"ם כלי המקדש ה, א, וביאר המהר"י קורקוס שם ש"נוי" הוא יופי הפנים, ו"מראה" הוא "הדר הקומה וחן הצורה". בכמה מדרשים הוסיפו במקום מראה – "בשנים" (ויקרא רבה כו, ט; תנחומא פרשת אמור סימן ד).
^ 4.תוספתא שם; גמרא יומא שם; הוריות שם; חולין שם; ספרא שם.
^ 5.רמב"ם כלי המקדש שם.
^ 6.קידושין עב, א; רמב"ם מלכים א, ו.
^ 7.רמב"ם שם הלכה ב.
^ 8.בבלי יומא יח, א; ירושלמי יומא א, ג.
^ 9.תוספתא סנהדרין ד, א; רמב"ם שם ה"ג.
^ 10.רמב"ם שם ה"ז.
^ 11.גמרא סנהדרין יח, ב. וראה רש"י שם שזה דווקא בעדות לבנו של המלך. אבל הרמב"ם (כלי המקדש ה, ט) מפרש שמדובר בעדות על המלך עצמו (וכגון במלכי בית דוד שדנים אותם בבית דין – ראה גמרא סנהדרין יט, א, ורמב"ם סנהדרין ב, ה. והלכות מלכים ג, ז).
^ 12.משנה סנהדרין ב, א; רמב"ם שם הלכות ד - ו.
^ 13.משנה יומא א, ב; גמרא יומא יז, ב. תמיד לג, א. רמב"ם כלי המקדש ה, יב.
^ 14.רמב"ם תמידין ומוספין ד, יד. וראה רמב"ם שם הלכה יב, שכל משמר מקבל שלש חלות.
^ 15.האחיזה באפוד נעשתה משום כבוד אבני החושן והאורים והתומים, להרים אותן מעט מעל הרצפה. נאמרו בזה דעות שונות, האם הכהן אוחז באבני האפוד שעל הכתפים, או שמא מחזיק את ידיו מתחת לאבני החושן, הנקראים אף הן 'אבני אפוד', זאת, משום כבוד אבני החושן והאורים ותומים, שלא יהיו על הרצפה, ועתה כפות ידיו של הכהן חוצצות בינן לבין הרצפה.
^ 16.משנה תמיד ז, א; רמב"ם שם הלכה יא.
^ 17.משנה יומא ז, ד; גמרא יומא עא, ב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.
