ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- בית המקדש
- הכיסופים והבית השלישי
הקדמה: נאמר בתורה: "והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומילא את ידו ללבוש את הבגדים" 1 . חכמים דייקו במילים - "והכהן הגדול מאחיו ", ולמדו, שמצוה על ישראל והכהנים לנהוג גדולה בכהן הגדול ולכבדו 2 .
מהלכות כבוד הכהן הגדול: דרשו חכמים: "והכהן הגדול מאחיו – שיהא גדול מאחיו בכוח, בנוי, בחכמה ובעושר" 3 . אם הכהן נבחר לכהונה גדולה ואינו עשיר, מוטל על אחיו הכהנים לתת לו ממון עד שיהיה עשיר 4 יותר מכל אחיו הכהנים 5 . לעומת זאת, כהן שאומנותו אומנות בזויה, כגון, קצב, ספר, בלן או בורסקי – אין ממנים אותו להיות כהן גדול, משום שהעם עלול לזלזל בו 6 . דברים אלו אינם מעכבים, וגם אם אין בו מעלות אלה – הרי הוא כהן גדול 7 , וכן מצינו, שלמרות שהכהן הגדול צריך להיות מופלג בחכמה, פעמים שמינו כהנים גדולים שלא היו גדולים בחכמה 8 . הלכות שונות נאמרו בתלמוד משום כבודו, וכגון, אסור לראות את הכהן הגדול כשהוא ערום, או כשהוא בבית הכיסא, או בבית המרחץ, או כשהוא מסתפר 9 . כמו כן על הכהן הגדול לנהוג כבוד בעצמו, לפיכך, אינו הולך לבית המשתה ולא לסעודת רבים, ואפילו לא לסעודת מצוה. מכלל כבודו של הכהן הגדול ותפארתו, שיהיה יושב במקדש כל היום, ולא יצא אלא בלילה, או לשעה שעתיים ביום, ודווקא לביתו 10 . כהן גדול אינו מעיד בבית דין, ואפילו בבית דין הגדול, משום שאין זה כבוד לו ללכת ולהעיד לכל אדם, אולם הוא מעיד בנוכחות מלך ישראל 11 .
מנהגי אבלות: הכהן הגדול הולך אל בית האבל, וכשהוא הולך לשם אין הולך בערבוביה עם שאר הכהנים, אלא הכהנים מסובבים אותו ונותנים לו כבוד, והסגן ממצעו בינו לבין העם. כשמת לכהן הגדול מת, אינו יוצא מביתו או מן המקדש אחרי המת אלא יושב בביתו. כשהוא מתנחם על מתו, כל העם באים לנחמו, והוא עומד; הסגן מימינו וראש בית אב משמאלו, והעם עוברים על פניו, ואומרים לו: 'אנו כפרתך', והכהן הגדול משיב: 'תבורכו מן השמים'. בסעודת ההבראה הכהן הגדול יושב על הספסל וכל העם יושבים על הארץ 12 .
כהן גדול בעבודת המקדש: בעבודת המקדש יש לכהן הגדול זכות קדימה ביחס לשאר הכהנים, והוא רשאי להקריב כל קרבן שירצה, וכן להקטיר קטורת בעת שימצא לנכון, זאת, בלא פייס. כמו כן הוא רשאי לקחת
לעצמו מן הקרבנות ונוטל חלק בראש. באשר לתרומות ומעשרות הרי הוא כשאר הכהנים 13 . באשר לחלקו בלחם הפנים, כתבו הראשונים: "כהן גדול לעולם נוטל מכל משמר חצי החלות שזכה בהן [כלומר שלש חלות שלמות] שנאמר: 'והיתה לאהרן ולבניו - מחצה לאהרן ומחצה לבניו', ואין כהן גדול נוטל פרס [חצי חלה] שאין זה כבודו" 14 . כהן גדול כשהוא רוצה להשתחוות בהיכל, שלושה כהנים מתלוים אליו ותומכים בו: אחד מימינו, אחד משמאלו, ואחד תופס באבני האפוד מאחוריו 15 . משסיים להשתחוות בהיכל, ממתין לו הסגן, וכששומע את הכהן הגדול יוצא מן ההיכל מגביה לו את הפרוכת ביציאתו 16 . בימי בית שני, כשהיה הכהן הגדול מסיים את עבודת יום הכיפורים ויוצא מבית קדשי הקדשים בשלום בלי פגע – היו עושים לו כבוד גדול ומלווים אותו עד ביתו 17 , ויום טוב היה עושה לאוהביו בצאתו בשלום מן הקודש.
^ 1.ויקרא כא, י.
^ 2.תוספתא סנהדרין ד, א.
^ 3.גמרא יומא יח, א; הוריות ט, א; חולין קלד, ב. בכמה מקורות נוסף גם "במראה" (תוספתא יומא א, ו; ירושלמי יומא א, ג; ספרא אמור פרשה ב, א), וכן פסק הרמב"ם כלי המקדש ה, א, וביאר המהר"י קורקוס שם ש"נוי" הוא יופי הפנים, ו"מראה" הוא "הדר הקומה וחן הצורה". בכמה מדרשים הוסיפו במקום מראה – "בשנים" (ויקרא רבה כו, ט; תנחומא פרשת אמור סימן ד).
^ 4.תוספתא שם; גמרא יומא שם; הוריות שם; חולין שם; ספרא שם.
^ 5.רמב"ם כלי המקדש שם.
^ 6.קידושין עב, א; רמב"ם מלכים א, ו.
^ 7.רמב"ם שם הלכה ב.
^ 8.בבלי יומא יח, א; ירושלמי יומא א, ג.
^ 9.תוספתא סנהדרין ד, א; רמב"ם שם ה"ג.
^ 10.רמב"ם שם ה"ז.
^ 11.גמרא סנהדרין יח, ב. וראה רש"י שם שזה דווקא בעדות לבנו של המלך. אבל הרמב"ם (כלי המקדש ה, ט) מפרש שמדובר בעדות על המלך עצמו (וכגון במלכי בית דוד שדנים אותם בבית דין – ראה גמרא סנהדרין יט, א, ורמב"ם סנהדרין ב, ה. והלכות מלכים ג, ז).
^ 12.משנה סנהדרין ב, א; רמב"ם שם הלכות ד - ו.
^ 13.משנה יומא א, ב; גמרא יומא יז, ב. תמיד לג, א. רמב"ם כלי המקדש ה, יב.
^ 14.רמב"ם תמידין ומוספין ד, יד. וראה רמב"ם שם הלכה יב, שכל משמר מקבל שלש חלות.
^ 15.האחיזה באפוד נעשתה משום כבוד אבני החושן והאורים והתומים, להרים אותן מעט מעל הרצפה. נאמרו בזה דעות שונות, האם הכהן אוחז באבני האפוד שעל הכתפים, או שמא מחזיק את ידיו מתחת לאבני החושן, הנקראים אף הן 'אבני אפוד', זאת, משום כבוד אבני החושן והאורים ותומים, שלא יהיו על הרצפה, ועתה כפות ידיו של הכהן חוצצות בינן לבין הרצפה.
^ 16.משנה תמיד ז, א; רמב"ם שם הלכה יא.
^ 17.משנה יומא ז, ד; גמרא יומא עא, ב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
