ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"וַיֹּאמֶר אֵלָיו אִם אֵין פָּנֶיךָ הֹלְכִים אַל תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה" (שמות ל"ג טו)
"וַיֹּאמֶר לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי:... וּפָנַי לֹא יֵרָאו" (שם, כ,כג).
"וַיֹּאמֶר לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי:... וּפָנַי לֹא יֵרָאו" (שם, כ,כג).
בפרשתינו עניין נוסף הקשור להסתר פנים והוא המסווה שהיה על פני משה.
"וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו:... וַיִּתֵּן עַל פָּנָיו מַסְוֶה: וּבְבֹא מֹשֶׁה לִפְנֵי יְקֹוָק לְדַבֵּר אִתּוֹ יָסִיר אֶת הַמַּסְוֶה עַד צֵאתוֹ וְיָצָא וְדִבֶּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת אֲשֶׁר יְצֻוֶּה: וְרָאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת פְּנֵי מֹשֶׁה כִּי קָרַן עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה וְהֵשִׁיב מֹשֶׁה אֶת הַמַּסְוֶה עַל פָּנָיו עַד בֹּאוֹ לְדַבֵּר אִתּו" (שם, ל"ד ל-לה).
במגילת אסתר אנו מוצאים שוב ביטוי זה:
"בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי כְּטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ בַּיָּיִן אָמַר לִמְהוּמָן בִּזְּתָא חַרְבוֹנָא בִּגְתָא וַאֲבַגְתָא זֵתַר וְכַרְכַּס שִׁבְעַת הַסָּרִיסִים הַמְשָׁרְתִים אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" (א' ט).
ביטוי זה חוזר על עצמו כמה פסוקים מאוחר יותר:
"וְהַקָּרֹב אֵלָיו כַּרְשְׁנָא שֵׁתָר אַדְמָתָא תַרְשִׁישׁ מֶרֶס מַרְסְנָא מְמוּכָן שִׁבְעַת שָׂרֵי פָּרַס וּמָדַי רֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַיֹּשְׁבִים רִאשֹׁנָה בַּמַּלְכוּת" (שם יד).
הבסיס לנס פורים הוא סיפור הצלחתו של מרדכי היהודי, למנוע את רצח אחשורוש בידי שני שומרי הסף - בגתן ותרש. יש לציין כי השניים הללו, לא היו שני "שין גימלים", בחצרו של אחשורוש אלא שני שרים רמי מעלה, כמו שמוכח בירמיה ל"ה ד ואכמ"ל.
מעשה דומה, אבל בעל סוף הפוך, קשור לספור רציחתו של סנחריב מלך אשור. הנביא מספר לנו כי סנחריב נרצח בידי שני בניו:
"וַיְהִי הוּא (סנחריב) מִשְׁתַּחֲוֶה בֵּית נִסְרֹךְ אֱלֹהָיו וְאַדְרַמֶּלֶךְ וְשַׂרְאֶצֶר בָּנָיו הִכֻּהוּ בַחֶרֶב וְהֵמָּה נִמְלְטוּ אֶרֶץ אֲרָרָט וַיִּמְלֹךְ אֵסַר חַדֹּן בְּנו תַּחְתָּיו" (מלכים ב י"ט לז).
בארכיון המלכותי של מלכי אשור נמצא מסמך שפורסם על ידי פרו' סימו פרפולה - אשורולוג פיני, המלמד באוניברסיטת שיקגו ובאוניברסיטה העברית בירושלים. במסמך זה מסופר כי לאוזניו של אחד מתושבי נינוה הגיעה תוכניתם הסודית, של אדרמלך ושראצר, לרצוח את סנחריב אביהם ולתפוס את השלטון. אותו אזרח פשוט הבין שמצוי בידיו מידע רב ערך, לכן התיצב בפתח ארמון המלוכה וביקש ראיון דחוף ובהליך מקוצר אצל המלך.. הליך זה מקביל היום להליכה לבית המשפט העליון כבג"ץ, תוך דילוג על הערכאות הנמוכות. כיון שאזרח זה לא השתייך למעמד מספיק גבוה, הוא לא היה רשאי לראות את פני המלך במהלך הראיון, לכן הוא הוכנס כשעל ראשו מסוה. באותו יום, סנחריב היה מאוד עסוק ולכן ביקש שיעבירו חלק מהאנשים שחיכו לראיון עמו אל אדרמלך בנו. חושף הקשר, שלא היה מודע לכך, התייצב לפני הבן - מתכנן הקשר והכריז "אדני המלך, בניך אדרמלך ושראצר זוממים לשלוח יד במלך". אדרמלך לא התאפק ביקש שיסירו את המסוה מעל פניו של האזרח המסכן, שהבין מיד כי עשה את טעות חייו. כמה שעות מאוחר יותר הוא הוצא להורג בפקודת אדרמלך. לאחר כשלון המרד ובריחתם של הבנים הרוצחים, פנה אל המלך החדש אסרחדון, אחד הפקידים הבכירים שכנראה היה מודע למה שקרה וביקש מן המלך לפצות לפחות את משפחתו של אותו אומלל שניסה למנוע את הרצח. כך נרשם ארוע זה בדברי הימים של מלכי אשור.
ממקור חיצוני אותנטי זה, מתבאר המנהג הקדום, שעל פיו רק מי שנמצא במעמד מספיק גבוה, רשאי לראות את פני המלך.
עכשיו הכל מתברר. חטא העגל, הוריד את העם למדרגה שלא אפשרה להענות לבקשתו של משה "אֶת פָּנֶיךָ יְקֹוָק אֲבַקֵּש"ׁ(תהלים כ"ז ח). אותה ירידה של העם היא גם זו, שגרמה למרחק שנוצר מבחינה רוחנית בין העם ובין משה, מה שגרם לצורך במסווה על פניו. לכן מודגש במגילת אסתר מעמדם של היושבים ראשונה במלכות כראי פני המלך.
הבה נתפלל כי גם בנו יתקיים ונהפך הוא ונחזור להיות שוב בבחינת רואי פני המלך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
