ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל רשלין בת אלגרה
יש לי חבר עם עיניים מיוחדות. הם נדלקות באור מיוחד כל פעם שחידוש מרענן מופיע בבית מדרשו. הייתם צריכים לראות את עיניו ביום שהוא לבש בפעם הראשונה 'ארבע כנפות' עם פתיל תכלת. וכשפרסמו בעיתון שבשוודיה נולדה פרה אדומה תמימה לא היה גבול לאושרו.
יום אחד הוא בא אלי עם עיניים שואלות. שמע, הוא אמר לי, אני חייב לברר שאלה שמישהו שאל אותי - האם ועד כמה עלינו לפעול לחידוש מצוות נשכחות?
יום אחד הוא בא אלי עם עיניים שואלות. שמע, הוא אמר לי, אני חייב לברר שאלה שמישהו שאל אותי - האם ועד כמה עלינו לפעול לחידוש מצוות נשכחות?
פיזיותרפיה רוחנית
הרב שמואל אליהו שליט"א - רב העיר צפת
המצוות הללו שאנו מקיימים, בין אם אנו עושים אותם כתקנם ובין אם רק בבחינת זכר למצוה, הם חשובות לעיתים כדי לעורר את הרצון ולעיתים כפיזיותרפיה השבה ומפעילה את הגוף
השאיפה לקיום מצוות נשכחות נובעת מבריאות נפשית. בעל השערי קדושה כותב שתרי"ג מצוות הם כנגד תרי"ג אברי הגוף, נמצא שהשאיפה לקיום כל המצוות היא שאיפה לחיים מחודשים של כל הגוף, כולל חצי הגוף שהיה משותק לאורך כל הגלות.
שאיפה זו היא התנאי הראשון לבריאות. התנאי השני הוא להאמין שאכן כל הגוף יכול לשוב לחיים מחדש. התנאי השלישי הוא פיזיותרפיה. על האדם להתחיל להזיז את עצמו בעל כורחו ואחר כך הוא כבר ירוץ ויפעל בעצמו. ובמקרה דנן השיבה לקיום מצוות אלו הם פיזיותרפיה רוחנית של חצי הגוף המשותק בגלות.
המצוות הללו שאנו מקיימים, בין אם אנו עושים אותם כתקנם ובין אם רק בבחינת זכר למצוה, הם חשובות לעיתים כדי לעורר את הרצון ולעיתים כפיזיותרפיה השבה ומפעילה את הגוף.
כמובן, תמיד עלינו לזכור, שלעיתים מצוות אלו הם רק זכר למצוה האמיתית. לדוגמא - התרומה שאנו נותנים בערב פורים היא רק זכר למחצית השקל ולא מחצית השקל בעצמו, וכן - אנו מתפללים כיום לצערנו בכותל ולא בבית המקדש עצמו. חשוב שנזכור זאת כדי שלא נתרגל לקביים שמטרתם רק להוביל אותנו ממצב הנכות למציאות השלימה, וכדי שלא נוותר על הדבר בעצמו ותמיד נמשיך לשאוף לשלמות.
אנשים שמתאמצים כיום לקיים מצוות פטר חמור לא צריכים להרגיש אי נוחות ממבטי האנשים שמביעים תמיהה על 'מוזרות' כביכול. כך הסתכלו לפני חמישים שנה על אלו שעישרו פירות וירקות עד שהתרגלנו שזה חלק מהחיים.
עוד יבוא יום שנתרגל לכך שתכלת, קטורת וטהרה מטומאת מת הם חלק בסיסי מהחיים, כמו נבואה שאמורה להיות חלק בלתי נפרד מחיינו. העובדה שבעיננו היום עניינים אלו נראים רחוקים, היא ספיח רוחני של הגלות אשר יצאנו ממנה אך היא עדיין לא יצאה לגמרי מאיתנו.
הקומה הבאה עלינו לטובה
הרב שלמה שושן שליט"א - ראש ישיבת ההסדר בבית שאן
השאיפה לחידוש מצוות אלו בערה בעצמותיהם של גדולי ישראל כבר בתחילת תהליך שיבת ציון: הרב קלישר דיבר על בניין בית המקדש וחידוש הקורבנות, החפץ חיים דחף ללמוד סדר קודשים ולהתכונן לעבודת המקדש. אנו שנוגעים כבר בכך, וודאי שצריכים להשתדל ביתר שאת.
המצוות ה'נשכחות' ששבות ומתחדשות בדורנו, הם חלק מהתהליכים הכלליים שעם ישראל מצוי בהם זה למעלה ממאה שנה. עם ישראל חוזר לדברים שחלם עליהם, אך לא פגש אותם במשך שנות גלותו כגון: החזרה לארץ ישראל, חידוש ההתיישבות וקיבוץ הגלויות. תהליכים אלו הם הכנה ותשתית לשלב גבוה יותר, בו עם ישראל ישוב לקומתו השלימה, כפי שחזו לנו הנביאים וחז"ל בדבריהם על הבית השלישי.
המצוות הללו ששבות ומתחדשות הם חלק מסימני הגאולה, שהרי הגאולה היא חיי תורה שלמים. "כיוון שגלו ישראל ממקומן, אין לך ביטול תורה גדול מזה" (חגיגה ה'), כלומר, הגלות היא סוג של ביטול תורה, ואין הכוונה רק לביטול תורה במובן הצר של חוסר זמן ללימוד תורה, אלא ביטול של מציאות התורה בחיים. לכן, שיבתן של מצוות נוספות לחיינו היא קיום התורה מחדש וחלק מגאולת ישראל.
כך גם מפרש הרצי"ה קוק זצ"ל בפירושו לפרק 'קניין תורה' את הביטוי 'תורה לשמה', תורה שממלאת את הייעוד שלה, את המטרה שבשבילה התורה באה לעולם, שזה תיקון העולם ודבקות בה'. עיקרון זה מתיישם בחידוש מצוות אלו.
דרך מצוות אלו אנו יכולים גם לעמוד על משמעותם הפנימית של המצוות. למשל - התכלת. המטיל תכלת בציציותיו לא רק מקיים את המצוה יותר בשלמות, אלא גם מכוון לדברי המדרש -"תכלת דומה לים, וים דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד". יש כאן אמירה של קיום המצוה ברמה התכליתית שלה, אנו לא רק מאמינים שדרך הציצית נדבקים בה' אלא גם רואים זאת.
השאיפה לחידוש מצוות אלו בערה בעצמותיהם של גדולי ישראל כבר בתחילת תהליך שיבת ציון. הרב קלישר דיבר על בניין בית המקדש וחידוש הקורבנות, החפץ חיים דחף ללמוד סדר קודשים ולהתכונן לעבודת המקדש, עוד בימים שכל השיבה לארץ הייתה רק בגדר חזון. אנו שנוגעים כבר בכך, וודאי שצריכים להשתדל ביתר שאת.
וכאן יש להדגיש שני עניינים:
א. אסור שהעיסוק בנושאים 'חדשים' אלו יביא להזנחת העיסוק בחלקי התורה אותם למדו בכל הדורות. להיפך - עלינו לבנות קומה נוספת של לימוד בנושאים מתחדשים על גבי הקומה היסודית של הלימוד של כל הדורות.
ב. עלינו לשאוף לכך, שגם הלימוד בנושאים ה'וותיקים' יתחדש מתוך המפגש המחודש עם הארץ ועם העם השב לארצו. לדוגמא - גם חלקי חושן משפט צריכים לקבל נופך מחודש. בכל עניין הלכתי עלינו למצוא את הנופך הרוחני הפנימי. כך אנו נוהגים בישיבה בבית שאן, כשאנו מחפשים תובנות רוחניות בכל עניין בגמרא. זוהי תורת ארץ ישראל.
סדר עדיפויות
הרב יצחק הלוי שליט"א - רב המועצה המקומית קרני שומרון
צריך לדעת את המינון הנכון, למצוא את האיזון שבין לימוד אותן הלכות הנוגעות לחיי היומיום, לבין אותם הלכות "רדומות" כמו: תכלת, פרה אדומה, שילוח הקן וכדו'
מעשה באדם אחד, שבקש מרבו דרך לתשובה, על כי נכשל בכך שלא נטל ידיו למים אחרונים... הרגיעו הרב ועודדו: להבא, תקפיד על כך! אבל איך קרה לך כדבר הזה? - פשוט, לא ברכתי ברכת המזון באותה סעודה, השיב האיש. - ומדוע לא ברכת ברכת המזון? חקר הרב. - איך אוכל לברך? - האוכל לא היה כשר. - לא היה כשר?! איך ארע הדבר? המשיך הרב לחקור. - אכלתי במסעדה של גויים! התנצל הלה. - מסעדה של גויים?! - כן! לא הייתה שום מסעדה יהודית כשרה פתוחה באותו היום - ??? - היה זה ביום הכיפורים!...
אדם אוכל ביוה"כ, ואתה שואל אותו: תגיד, נטלת ידים?!
כלפי מה הדברים אמורים? קודם כל יש לשים דגש חזק על אותן הלכות חמורות הנהוגות בזמן הזה. לך נא ראה, מה שכתב הגאון בעל ה"חוות דעת" בסידורו "דרך החיים": "ועל זה ידוו כל הדווים, שכמה תלמידי חכמים מופלגים בתורה, עוסקים בפלפול ובחריפות, ואילו בהלכות שבת אינם בקיאים ובאים לידי ספק חילול שבת. אוי לנו מיום הדין, אוי לנו מיום התוכחה"!
ועיין בדברי רבנו בחיי בהקדמתו לספרו "חובות הלבבות", שמספר על חכם קדמון אחד ששאלוהו בנושא רחוק ולא כל כך מעשי, ואותו חכם הגיב כלפי השואל: "ואתה, האיש השואל על מה שלא יזיקנו אם לא ידענו. הידעת כל מה שאתה חייב לדעתו מן המצוות, אשר אינך רשאי להתעלם מהן, ואין לך לפשוע בהן, עד שנפנית לחשוב בשאלות נכריות (=זרות, רחוקות), אשר לא תקנה בהם מעלה יתירה בתורתך ואמונתך ולא תתקן בהן מעוות במידות נפשך".
המסקנה המתבקשת היא, כי ישנו "סדר עדיפות לאומי" של העיסוק במצוות ובלימוד הלכותיהן. ראשית עלינו ללמוד את ההלכות המצויות.
אמנם ישנו גם צד שני למטבע. ידוע, כי ה"חפץ חיים" כתב את "ליקוטי הלכות" שלו על סדר קדשים משום, שלדעתו, מהרה יבנה הבית וישנו הצורך להתכונן באופן מיוחד ויסודי לשעת בניין בית המקדש במהרה בימינו. לא יתכן שנעמוד מול בית המקדש בפה פעור ולא נדע את אשר עלינו לעשות. ובמיוחד כשכביכול ה' מתבונן מחלוני רקיע ובודק: האם החבר'ה מוכנים כבר? ואם לאו, אזי בניית המקדש מתעכבת.
דרישה דומה נדרשת מאתנו בלימוד ובידיעת המצוות התלויות בארץ, שהיו במשך אלפיים שנות, בבחינת מת מצווה, שאין לו... מספרים על "רב מטעם", שעלה ארצה ונשאל כאן בארץ, שאלה כלשהי בעניין מצווה התלויה בארץ, שכמובן, לא ידע להשיב עליה. הגיב ואמר: מעניין, ארבעים שנה (!) ישבתי על כס הרבנות אי שם בחו"ל, ומעולם לא הגיעה אל שולחני שאלה כזאת... גם כאן המסקנה המתבקשת היא, כי יש לעסוק ולהתמחות בהלכות אלו בארץ. ומי יודע, אם אחיזתנו בארץ הזאת רופפת עדיין, מפאת העובדה שלא אכשור דרי בידיעת המצוות הללו על בוריין. והקב"ה מתבונן ממעל ורואה, כי החבר'ה אינם מוכנים עדיין.
צריך, אפוא, לדעת את המינון הנכון. למצוא את האיזון שבין לימוד אותן הלכות הנוגעות לחיי היומיום, לבין אותם הלכות "רדומות" כמו: תכלת, פרה אדומה, שילוח הקן וכדו' בכדי שלא נתמה על עצמנו, כמו שתמהו חכמים על עצמם: ברכת המזון לא למדנו, ותנויי מתנינן?! (ברכות מ"ט). אל לנו להחמיץ את חלון ההזדמנויות ללימוד פורה ומרענן של לימוד ההלכה למקורותיה על בורייה באותן שנים יפות, שבהן אנחנו מסתופפים בין כותלי בית המדרש, לבל נצטער, חלילה, לאחר מכן על "חלב שנשפך" ונתהה: נח נפשיה דרב (=נפטר רב), וברכת מזונא, לא גמרינן (למדנו)! (ברכות מ"ג).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
