ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- תקשורת
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל רשלין בת אלגרה
זו כבר מזמן תופעה נפוצה. שאלה תורנית בטיול, באוטובוס ובוויכוח לילי ו... הופ, שולחים 'מסרון' לרב. מתחבטים בשאלה עמוקה יותר - בחינוך, שיעורי בית? אין בעיה, אימייל קצר והבעיה נפתרת.
את מקום הפניה האישית לקבלת תשובה, מחליף הטרנד החדש. ברשת האינטרנט יש כיום מאגר של כחצי מיליון תשובות לשאלות תורניות. פנינו לרבנים המשיבים בשאלה - האם זו הדרך?
את מקום הפניה האישית לקבלת תשובה, מחליף הטרנד החדש. ברשת האינטרנט יש כיום מאגר של כחצי מיליון תשובות לשאלות תורניות. פנינו לרבנים המשיבים בשאלה - האם זו הדרך?
מסמס לך רב
הרב אליקים לבנון שליט"א - רב הישוב אלון מורה וראש הישיבה
ליצני הדור נוהגים לומר - פעם היו עושים שימוש תלמידי חכמים, וכיום עושים, סימוס תלמידי חכמים...
אכן, בדורנו התחדש מנהג המסרונים, ומיום ליום הוא צובר תאוצה. חלק מהשאלות הנשאלות הן בגדר "קיצור שלחן ערוך" - פרטים נקודתיים על המותר והאסור, כגון: בשר בחלב, כשרות כללית וכדומה. וחלקן - שאלות מהותיות יותר, כגון: חינוך, פרשנות בדברי רבותינו וכדומה.
לא על כל שאלה ניתן להשיב בקצרה, אך בכל זאת תופעה זו, גורמת לשני הרגלים טובים:
הראשון - המסרונים מרגילים את הרבנים להשיב תשובות קצרות ומדויקות. מפליא עד כמה אפשר לתמצת תשובה, ולפרוס את כל מרכיביה במילים ספורות, כדברי הגמרא בפסחים (דף ג'): "לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה".
ההרגל השני הוא מצד השואל. במשך שנים רבות, לא היו מצויים תלמידי חכמים בכל אתר ואתר, וקשה היה לעשות "שאלת חכם". מתוך כך נגרם ריחוק בין הציבור לבין תלמידי החכמים, ולעיתים, אנשים התרגלו שלא לשאול "שאלת חכם" גם במקומות בהם מצויים תלמידי חכמים. שיטת השאלות במסרון, מלמדת ציבור גדול להתחבר לתלמידי חכמים, ולהתרגל למצב בו כל חיינו יהיו מנוהלים על פי הנחיות התורה. המסרון הוא רק שליח, להכשיר את חיינו.
מספרים על הגאון ר' שמואל סלנט זצ"ל, רבה של ירושלים לפני יותר ממאה שנים, שבאה לפניו אישה בשאלה - היא בישלה בשר חתול, ונשפך מעט חלב לסיר, מה הדין? התלמידים שישבו לפני הרב החלו לצחוק, אך ר' שמואל סלנט היסה אותם ושמע את השאלה בכובד ראש. לאחר מכן הוא פתח ספרים, עיין בהם, ורק אחר כך אמר לאישה שהתבשיל אסור.
לפליאתם של תלמידיו השיב: הרי אם אישה זו באה לשאול על בשר חתול, משמע שאינה יודעת מאומה בתורה. אם נלעג לה, נרחיק אותה, ושוב לא תבוא לשאול ולא תלמד. אולם, אם נתייחס בכבוד לשאלתה, תבוא פעמים נוספות לשאול, ומתוך כך תלמד.
לפיכך, גם השאלות במסרונים הם תופעה חיובית, מפני שהם מקרבים ציבור גדול לתורה.
תוכו אכל קלפתו זרק
הרב שמואל אליהו שליט"א - רב העיר צפת
אומרים על השותי"ם באינטרנט ובפלאפון, שהם ממפיצי התורה הגדולים שבדורנו. אולם לכל מעלה גדולה יש בצידה חסרון גדול, וכך גם בשותי"ם הללו. לכן חשוב שננקוט בדרך של "תוכו אכל וקליפתו זרק", וכך נרוויח את התועלת ונזרוק את ההפסד.
בטרם נתייחס למעלות והחסרונות, חשוב לציין שהשותי"ם הללו אינם במעלת השותי"ם המודפסים. בשותי"ם המודפסים יש בירור הלכה לא ידועה, וכאן יש תשובות על דבר ידוע. דומה הדבר לשאלות שכל רב בעולם נשאל ועונה בטלפון או בדרך בבית הכנסת.
החיסרון הראשון הוא מספר המילים המוגבל של השאלה והתשובה, אם יודעים שיש שאלות שעונים עליהם רק בטלפון או פנים אל פנים ניצלים מחיסרון זה. החיסרון השני, שיש אנשים שחושבים שלצורך השותי"ם יש 'היתר' להשתמש באינטרנט ובפלאפון לא כשר. צריך לומר לכל שואל, שעדיף לא להתחבר לאינטרנט אם אינו צריך מאוד, בודאי לא בשביל השו"תים הללו.
אולם יש גם מעלות לשו"ת באינטרנט או בסמס יותר משו"ת בטלפון בכמה תחומים:
א. הרבה שאלות שלא נעים לשאול בטלפון מעיזים לשאול בסמס או באינטרנט. ב. העובדה שהשאלות מתפרסמות נותנת אפשרות לאחרים ליהנות וללמוד מהם. לפני שנים עניתי כמה אלפי תשובות באתר 'כיפה' ו'מוריה', ועד היום אני פוגש אנשים שלומדים מהשאלות הללו. ג. אפשר לענות לשואל אפילו אם הרב לא היה זמין בשעה שנשאלה השאלה. השאלה מחכה בפלאפון והרב עונה לשואל בזמנו הפנוי. בזכות הנוחות הזו, מאות תשובות ניתנות לאנשים מידי יום וכך הם נוהגים על פי ההלכה.
לסיכום אספר על אדם שהתקרב ליהדות ושאל אותי הרבה שאלות דרך האתרים הללו. אותו אדם התחזק מכך וחזר בתשובה שלמה דרך האתר. יום אחד הוא הזדמן לצפת, נכנס לשיעור שלי, אך לא דיבר איתי מאומה. לאחר שחזר לביתו, הוא שלח לי אימייל בו הוא כתב לי: "הייתי בצפת ורציתי לפגוש אותך כי דרכך חזרתי ליהדות, אך ראיתי אותך עם הכובע והחליפה השחורים ולא הייתי יכול לגשת אליך, יש בי רתיעה ממי שלבוש שחורים", (בודאי שזו טעות אבל זה המצב). "אני יודע שזו טעות שלי, לא יכולתי לגשת אליך. עכשיו אני רוצה להיות ישר עם עצמי ולדעת האם במצב הזה אני יכול להמשיך לשאול אותך? התשובות שלך מאוד מתאימות לי ומקדמות אותי"?
עניתי לו, שה"אני" האמיתי שלי אינו התחפושת החיצונית שהוא ראה בצפת. האני האמיתי הוא התוכן שהוא קורא בתשובות, אם זה מתאים לו - שימשיך לשאול וללמוד דרכם.
אני מספר זאת, כדי שנבין שלעיתים בגלל צורתנו החיצונית יש לאנשים מחסום ללמוד מאיתנו תורה. האינטרנט מסיר מחסום זה, ומאפשר לאנשים להגיע לאני האמיתי שלנו.
בין אינטרנט לsms
הרב עזרא כהן שליט"א - מנהל אתר 'yeshiva'
לשאלות ותשובות תורניות באינטרנט ישנם יתרונות וחסרונות. בין החסרונות ניתן למנות : א. חשש ליצירת זילות כלפי הרבנים, המשמשים מענה לכל תהִיה של הפונים. ב. במקום "עשה לך רב" אנשים שולחים שאלות בהינף מקלדת לרב המזדמן ג. לעתים עורך השואל "סקר" רבנים, שמתוכם הוא בוחר את הרב (ש)נח ד. תשובה הלכתית איננה "אוטומט", מפני שעל אותה השאלה תהיה תשובה שונה בהתאם לרקע, לשואל ולנסיבות. תשובה שניתנה לפלוני אינה בהכרח נכונה ביחס לאלמוני. אפילו בשאלות הלכתיות מובהקות ישנם מצבים של דיעבד, לכתחילה, שעת הדחק וכדו'.
אולם למרות האמור לעיל, לעניות דעתי, רבה התועלת בשו"ת אינטרנטי. היתרון הגדול הוא הנגישות והקלות בה ניתן לשאול שאלות . לנגישות זו מספר משמעויות: א. יהודי הנמצא במקום בו אין רב זמין, יכול לשטוח את שאלתו בפני רבנים ואף בפני גדולי הדור. באתר 'ישיבה', למשל, נוצר קשר עם יהודים בכל רחבי העולם, כולל יהודים בניגריה וכדומה, ועם מספר רבני קהילות המעלים שאלות קשות בהן הם נתקלים. ב. יש המתעצלים או שאינם רגילים לשאול רבנים, ובאמצעי זה הם מתרגלים לשאול גם על חיי היום-יום. ג. יש המתביישים לשטוח את שאלותיהם בפני הרב אם משום צניעות או ביישנות ויש שאינם רוצים להרגיש ששיתפו גורם חיצוני בעניינים אישיים (כגון במקרים של שלום בית). שאלה אנונימית באינטרנט מאפשרת לקבל מענה למצוקה מצד אחד, ולהישאר חסוי מן הצד השני.
לפיכך, הדרך הנכונה היא ליהנות מהיתרונות שבשו"ת האינטרנטי תוך צמצום החסרונות - באתר 'ישיבה' ישנם שני אחראים על מדור "שאל את הרב" בעברית ובאנגלית, ואדם שלישי שתפקידו לתת מענה לתשובות הדורשות קשר אישי. שאלות רבות אינן מגיעות כלל לרבנים היות וחלקן נענו כבר (ובמקרה זה נשלח קישור), או שחלקן לא ראויות להגיע ("היכן אפשר לקנות כובעים בבאר שבע?"). מצב זה מצמצם את הזילות העלולה להיווצר ביחס לרבנים, ואת "הינף המקלדת". האחראי גם אינו מאפשר לשאול מספר רבנים את אותה השאלה. קשר אישי נוצר עם השואל במידת הצורך ונעשים בירורים באימייל כאשר הדבר נדרש.
ביחס לשאלות SMS - אמנם הזמינות לקבלת מענה היא עצומה, אך מפאת מגבלות אורך ההודעה, לעתים, המציאות לא מתוארת בשאלה כראוי, וממילא גם התשובה שונה לחלוטין מהתשובה ההלכתית המדויקת. כמדומני, שלא אטעה אם אומר, כי גם תחושת השואל היא שאין לפניו משהו רציני אלא מעין "אוטומט" לקבלת תשובות.
לסיכום: שו"ת אינטרנט - אפשרי בהחלט על ידי צמצום החסרונות. שו"ת SMS - לעניות דעתי, לא מומלץ כלל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
