שליחות לדבר מצווה | הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל | בית המדרש | אתר ישיבה

לימוד יומי אור ליום ב' ח' מרחשוון ה'תשפ"ז

הקדשת הלימוד באתר

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

משנה וגמרא
קידושין
שיעורים במסכת קידושין

קטגוריה משנית

ספריה
חזון קדומים
קידושין

שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם

9 דק' קריאה • 45 דק' צפיה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יעקב בן בכורה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

פרק ראשון
א. הסוגיא ורש"י
"אמר רבא... הילך מנה והתקדשי לפלוני, מקודשת מדין עבד כנעני. עבד כנעני לאו אף ע"ג דלא קא חסר ולא מידי - קא קני נפשיה, האי גברא נמי, אע"ג דלא קא חסר ולא מידי - קא קני לה להאי איתתא" 1 .
ומבאר רש"י: "הילך מנה והתקדשי לפלוני - והוא שלוחו אלא שמקדשה משלו. מקודשת - ואע"ג דממונא לאו של משלח הוא. מדין עבד כנעני - דתנן במתני' לקמן 2 'קונה את עצמו בכסף ע"י אחרים', שאחרים פודין אותו בממונן, והוא קונה עצמו ויוצא לחירות, ואע"ג דלא חסר איהו בהאי ממונא מידי".
רש"י מעמיד, אם כן, שנותן הכסף הוא שלוחו של הבעל. הצורך של רש"י להעמיד כך הוא מפני שאנו זקוקים לרצונו של המקדש, וממילא מחוייב שנותן הכסף יפעל בידיעת הבעל ובהסכמתו 3 . הרמב"ם 4 גם כן מתייחס לצורך זה, אלא שמעמיד באופן אחר - לאחר שהאישה קיבלה את הכסף מהאדם השלישי, חזר הבעל ואמר לה שמקדשה: "אמר לה 'הא לך דינר זה מתנה והתקדשי לפלוני', וקידשה אותו פלוני ואמר לה 'הרי את מקודשת לי בהנאה זו הבאה לך בגללי' - הרי זו מקודשת, אע"פ שלא נתן לה המקדש כלום".
רש"י מתקשה לפי העמדתו - מה הצורך בדין עבד כנעני, הרי העמדנו שנותן הכסף הוא שלוחו של המקדש?! ולכן הוא מבאר, שהכסף אינו של המקדש, אלא של הנותן, ודין שליחות אינו מועיל באופן זה 5 . וצריך לבאר מדוע באמת לא מועילה בכה"ג השליחות.

ב. שליחות במצוות
לשם הבנת העניין, מוטל עלינו לבאר אימתי חל חידוש התורה, ששלוחו של אדם כמותו.
נפתח בדברי הקצות 6 , שדן מדוע אין מועילה שליחות במצוות. כגון, ראובן אינו יכול לשבת בסוכה במקום שמעון, הוא אינו יכול לאכול מצה במקומו של שמעון וכד'. מיישב הקצות, שיש לחלק בין מצוה שנעשית ע"י פעולה למצוה שנעשית ללא מעשה: "והנראה לענ"ד בזה, כיוון דשליח של אדם כמותו לא אמרינן אלא במידי דעשיה, דאז ה"ל מעשה שלוחו כמותו, אבל במידי דליכא עשיה - לא אמרינן שליח של אדם כמותו".

הקצות מבסס את שיטתו על דברי הרא"ש -
הגמ' 7 מסתפקת, האם בעל יכול להפר את נדרי אשתו רק אם הוא שמע את הנדר או אפילו אם לא שמע יכול להפר מספק שמא נדרה, האם דברי הכתוב 'ושמע אישה' 8 זהו תנאי ביכולת ההפרה או לא. ומוכיחה הגמ' שאין צורך בשמיעה, שמצינו ששלוחו של הבעל יכול להפר אם הוא שומע את הנדר של אשת המשלח. רואים, אם כן, שגם ללא שמיעת הבעל ניתן להפר. ומקשה הרא"ש 9 - איך ישנה מכאן ראיה שאין צורך בשמיעה? יתכן שנדרשת שמיעה, והיא אכן קיימת כאן, שהרי השליח שמע! וכשם שמועילה שליחותו להפרה, כך מועילה שליחותו לשמיעה! ומיישב הרא"ש -
"ושמיעת האפוטרופוס אינה כשמיעת הבעל, ואעפ"י שעשאו שליח להפר, דבמידי דממילא לא שייך מינוי שליחות".
דבריו של הרא"ש טעונים ביאור - מה איכפת לן אם השליחות היא לעשיית מעשה או למידי דממילא?

ג. שני סוגים של מצוות - בכוח ובגוף
נראה שהחילוק של הרא"ש אינו יחודי לשליחות, אלא הוא תולדה של חילוק מהותי כללי, שמצאנו במצוות ועבירות.
המצוות מתחלקות לשני חלקים:
* מצוות הנעשות בכוחו של האדם.
* מצוות הנעשות בגופו של האדם.
נבהיר את החילוק באמצעות דברי ר' חיים -
בגמ' 10 מבואר, שעל שלוש עבירות יש דין יהרג ואל יעבור: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. והמקור: עבודה זרה - "ואהבת... בכל נפשך" 11 . שפיכות דמים - מסברא, "מאי חזית דדמא דידך סומק טפי, דילמא דמא דחברך סומק טפי". כלומר, אין מקום לעשות מעשה ולהרוג מישהו אחר, כדי להציל את נפשך, דמנין שיש לך עדיפות על פני חברך. גילוי עריות - לומדים היקש משפיכות דמים - "כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש, כן הדבר הזה" 12 .
התוס' 13 מחדש, שדין יהרג ואל יעבור בגילוי עריות הינו רק באיש ולא באישה. והטעם - כיוון שהיא אינה עושה מעשה, לא חלה לגביה חומרה זו.
והמקור לחילוק זה - משפיכות דמים. כשם שלגבי רוצח אין דין יהרג ואל יעבור, אלא רק אם עושה מעשה, אף גילוי עריות - שלמדים משפיכות דמים - אינה צריכה ליהרג באינה עושה מעשה. ומנין שבשפיכות דמים כן? מסברא! הרי כל החיוב ליהרג ולא לעבור הוא בגלל סברת 'מאי חזית', וכיוון שכך, אם כופים על אדם לרצוח ללא מעשה או ליהרג - ירצח ואל יהרג, דמאי חזית שהוא יעשה מעשה ע"מ להציל את השני והוא עצמו יהרג, דילמא דמא דידיה סומק טפי!
והיאך תיתכן כפיה לרצוח ללא מעשה? כאשר אומרים לאדם 'הנח לנו לזרוק אותך ע"ג התינוק [וע"י כך הלה יהרג] או שנהרוג אותך'. כאן הנזרק אינו עושה מעשה, שהרי אחרים הם הזורקים אותו. עד כאן דברי התוס'.

מקשה ר' חיים 14 -
היאך ניתן לדמות עבירת גילוי עריות הנעשית ללא מעשה, לשפיכות דמים הנעשית ללא מעשה?! הרי חילוק גדול יש ביניהם -
בגילוי עריות אעפ"י שלא נעשה מעשה ישנה עבירה. האישה, אעפ"י שאינה עושה מעשה, היא עוברת על איסור עריות - "השוה הכתוב איש לאישה לכל עונשין שבתורה" 15 . שהרי האיסור הוא ההנאה מהערווה, ולכן לא איכפת לן שאינה עושה מעשה 16 . אולם ברציחה, הנזרק אינו עובר כלל עבירה! שהרי העבירה בשפיכות דמים היא מעשה הרציחה, הפעלת הכח של הרוצח. ולכן מי שזורק את האדם על התינוק הוא מוגדר כרוצח, ואילו הנזרק אינו עבריין כלל 17 .
רואים אנו בדבריו שיש שני סוגים של עבירות: עבירה הנעשית בכוחו של האדם [רציחה], ועבירה הנעשית בגופו של האדם [גילוי עריות].
ולענין מלאכת כותב בשבת, שנינו בתוספתא 18 : "אחד אוחז בקולמוס, ואחד אוחז בידו וכותב , האוחז בקולמוס - פטור, והאוחז בידו וכותב - חייב". הרי לנו שהחיוב הוא על הכח , ולא על המציאות שגופו כותב. וכן בענין מלאכת צידה, שנינו במשנה 19 : "ישב האחד על הפתח ולא מילאהו, ישב השני ומילאהו - השני חייב. ישב הראשון על הפתח ומילאהו, ובא השני וישב בצידו, אף על פי שעמד הראשון והלך לו - הראשון חייב, והשני פטור . הא למה זה דומה - לנועל את ביתו לשומרו, ונמצא צבי שמור בתוכו". ויש מבארים שסיבת הפטור היא, מפני שהיושב אינו עושה מעשה בכוחו, אלא רק גופו צד בדרך של ממילא. מאידך - לא שמענו שהיושב בסוכה לפני כניסת החג, צריך לצאת לאחר צאת הכוכבים ולחזור ולהכנס. נראה, אם כן, שגדר מצות ישיבה בסוכה היא על גופו , שהוא ימצא בסוכה, והיא לא דין על כוחו ופעולתו של האדם 20 .

ד. ביאור הרא"ש ורש"י לאור יסוד זה
לפי היסוד הנ"ל נוכל להבין בשופי את דברי הרא"ש -
בשלמא לגבי חלות שנוצרת ע"י פעולה הנובעת מכוחו של אדם, חידשה התורה שכוחו של השליח נזקף לזכות המשלח. אולם אם נרצה לומר שקיים דין שליחות גם בחלות דממילא, שלא נוצרת ע"י כוחו של האדם אלא ע"י גופו, נצטרך להגדיר שגופו של השליח חשיב כגופו של המשלח. חידוש זה הוא כמובן מרחיק לכת, וכדי לחדשו צריך הוכחה שאכן קיימת שליחות כזו. ובתורה לא מצאנו אלא רק שליחות באופן הראשון. שהרי מקור דין שליחות הוא משחיטת הפסח, מהפרשת תרומה ומנתינת גט 21 . בשלוש אלה עסקינן בחלויות הנובעות מכוחו ועשייתו של האדם. ממילא לא נתחדש לנו אלא רק שכח השליח ככח המשלח, אולם לומר שגוף השליח כגוף המשלח - לא שמענו, וממילא לא אמרינן הכי.
ומכאן נשוב לדברי רש"י בדין עבד כנעני -
ראינו, שלמרות שנותן הכסף הוא שלוחו של המקדש, בכל זאת הוא אינו יכול לקדש בכספו את האישה למשלח [לולא דין ע"כ].
ומהו החסרון כאן? עפ"י כל דברינו הנ"ל העניין מבואר -
שליחות אינה מועילה אלא על פעולות הנובעות מכח של האדם. לכן אפשר לשלוח שליח לבצע את פעולת הקידושין. אולם א"א שדין שליחות יחשיב את כספו של השליח ככספו של המשלח, שהרי אין זו פעולה, אלא מציאות. וכשם שגוף השליח לא נעשה כגוף המשלח, כך גם כספו של השליח לא נעשה כספו של המשלח.

פרק שני
א. קושיית התורת גיטין
שנינו במשנה 22 , שהאומר 'כל השומע קולי יכתוב גט לאשתי' - הרי אלו יכתבו ויתנו. ותמהים הראשונים שם - הרי הנייר שעליו נכתב הגט צריך להיות של הבעל 23 , ואם כך איך השומע יכול לכתוב על נייר שלו, ולתת את הגט לאישה 24 !
האחרונים 25 מיישבים, שדין השליחות מועיל אף לגבי הנייר - כיוון שהשומע נעשה שליח, הוא יכול לכתוב על נייר שלו, וחשיב ככותב על נייר של המגרש! ו'התורת גיטין' 26 תמה - הרי הבעלות על הנייר אינה פעולה, וא"כ לא מועילה שליחות לעניין זה! וכמו שרואים להדיא ברש"י אצלנו שכספו של השליח אינו חשיב ככספו של המשלח 27 !
לשם יישוב הקושיא נוסיף להתבונן בעניין חלויות הנוצרות ע"י עשייה, ובאלו הנעשות בדרך של ממילא.

ב. מצוות המורכבות מכוחו ומגופו
עסקנו עד כאן במצוות שנוצרות ע"י כוחו של אדם, ובמצוות שאדם מקיים בגופו. ואמנם ישנן מצוות שמורכבות מזה ומזה. כגון, הנחת תפילין. ישנם שני חלקים במצוה: האחד - פעולת הקשירה, והשני - מציאות התפילין על היד ועל הראש. מבאר הקצות, שאת מעשה ההנחה אפשר לעשות ע"י שליח, שהרי זוהי פעולה. אולם הימצאותם של התפילין חייבת להיות דווקא על האדם עצמו. שהרי התורה קבעה מקום להנחתם, ולגבי כך לא שייכת שליחות, דגופו של השליח אינו נחשב לגופו של המשלח, וכנ"ל.
וכן הוא הביאור בכל המצוות שנאמר לגביהן 'שומע כעונה' 28 . כגון, תקיעה בשופר, קידוש וכד'. דלכאורה הדבר תמוה - אם השומע יוצא מדין שליחות, אז הוא לא צריך כלל לשמוע !ואם אין כאן דין שליחות, היאך יוצא בשמיעה מפי אחר?! אלא שגם כאן יש שני חלקים: האחד - מעשה האמירה והתקיעה, השני - השמיעה. לגבי המעשה שייכת שליחות. ולגבי השמיעה, לא שייכת שליחות [דאוזן השליח אינה אוזן המשלח], ולכן בעינן שהוא ישמע ממש 29 .

ג. פרטים שאינם פעולה - ומועילה שליחות!
עתה נוסיף נדבך בעניין זה, ונראה שלפעמים ישנם פרטים במצוה, ששליחות אינה אמורה לחול לגביהם [שהם אינם פעולות!], ובכל זאת היא מועילה בהם -
הדין הוא, שהקורא את המגילה צריך לקוראה דווקא מתוך ספר, ולא בע"פ 30 . שואל החזו"א 31 - א"כ איך השומע את המגילה יוצא ידי חובתו? בשלמא פעולת הקריאה מועילה מדין שליחות. השמיעה - הוא שומע בעצמו. אבל היאך הוא מקיים את הדין של 'ספר'?! הרי זה דין שלגביו לא מועילה שליחות, שהרי אין זו פעולה! ספרו של הקורא אינו יכול להיחשב כספרו של השומע!
וצ"ל, שדין 'ספר' אינו דין שלישי, העומד בפני עצמו. אלא זהו פרט בהלכות הקריאה - הקורא צריך לקרוא מתוך ספר. וכיוון שלגבי הקריאה מועילה שליחות, ממילא מועילה השליחות אף לגבי הפרט של 'ספר'.
ומכאן נחזור ליישב את קושיית ה'תורת גיטין' -
הדין שהבאנו, שהנייר צריך להיות של הבעל, אינו דין שעומד בפני עצמו, אלא זהו חלק מדין 'ונתן' [ובאמת אין מקור אחר, שממנו ניתן ללמוד דין זה]. ש'נתינה' פירושה העברת בעלות מהנותן למקבל, דאל"ה אין זו נתינה אלא הושטה גרידא. וכיוון שזהו מרכיב של דין הנתינה, שלגביה מועילה שליחות, הרי שמועילה שליחות אף לגביו, כדברינו לעיל לעניין קריאת המגילה.
וכן המקדש על היין מוציא את השומעים ידי חובתם, למרות שהם אינם שותים מהיין, דשתיית היין היא פרט במעשה הקידוש.
אלא שאם כך, היה מקום לומר שתועיל השליחות גם לעניין כסף הקידושין. שהרי הצורך שהכסף יהיה של הבעל נובע לכאורה מחיוב נתינת כסף מהמקדש למתקדשת. וכיוון שלגבי הנתינה מועילה שליחות, היא אמורה להיות בעלת תוקף גם כשהכסף של השליח.
וניתן לומר, שלפי הבנתו של הט"ז 32 את מהותו של קניין כסף, שזהו מעשה קניין גרידא, אז באמת הצורך בבעלות על הכסף הוא פרט בנתינה, ומועילה שליחות. אבל לשיטת הסמ"ע 33 , שקניין כסף מועיל מדין 'כסף החוזר' - נתינת הכסף מחייבת בהשבת תמורתו, והחפץ נקנה לבעלים של הכסף בתורת התמורה והתשלום של שיווי הכסף - כאן הצורך בבעלות אינו פרט בנתינה, אלא הוא עניין מהותי, שלא ניתן להכלילו במעשה הנתינה. שהרי זוהי מהות הקניין - החפץ נקנה לבעלים של הכסף, וכיוון שכספו של השליח אינו יכול להיגדר ככספו של המשלח, ממילא המשלח אינו קונה.

יסודות מרכזיים שנזכרים או מתחדשים בשיעור זה
* ישנן מצוות ועבירות הנעשות ע"י כוחו של האדם, וישנן שנעשות ע"י גופו.
* החידוש בדין שליחות הוא, שכוחו של השליח חשיב ככוחו של המשלח.
* לכן, מצוות [וחלויות] שבגופו, א"א לעשות ע"י שליח, שגופו של השליח אינו כגופו של המשלח.
* כנ"ל, גם בכל עניין שתלוי במציאות. כגון, כסף של השליח אינו נחשב ככספו של המשלח.
* ישנן מצוות שמורכבות מכוח ומגוף [תפילין, שופר]. בחלק המצוה שנובע מהכח - מועילה שליחות. ובחלק הנובע מהגוף - לא מועילה שליחות.
* ישנם פרטים בחלויות, שהם מציאויות ולא פעולות, ובכל זאת מועילה בהם שליחות, דפרטים אלו נכללים בפעולות.
* לכן, שליח יכול לכתוב גט לאשת המשלח על נייר של עצמו, למרות שבעינן נייר של המגרש, דהדרישה לבעלות זו היא פרט מדין הנתינה.
* [עפ"י הנ"ל] לט"ז, שקניין כסף הוא מעשה קניין גרידא, מועילה שליחות בקניינים, אפי' אם הכסף הוא של השליח.

^ 1. קידושין ז ע"א
^ 2. כב ע"ב
^ 3. ועיין באריכות בשיעור 'קנין סודר ע"י עדים' פרק שני אותיות ד, ה, שתי אפשרויות בהבנת צורך זה.
^ 4. הל' אישות פ"ה כב
^ 5. ובשיטת הרמב"ם יש לעיין – האם סובר שמועילה שליחות גם באופן זה, ולכן אינו מעמיד כרש"י, או שסובר כרש"י לחלוטין, אלא שמביא אוקימתא נוספת. ובשו"ע (אבן העזר סי' כט ה) נראה כאפשרות השניה, דהוא מביא את שתי האוקימתות: "אמר לה 'הילך דינר משלי והתקדשי לפלוני', ואותו פלוני עשאו שליח, או שלא עשאו שליח, ואמר לה אותו פלוני 'התקדשי לי במנה שנתן ליך פלוני', הרי זו מקודשת".
^ 6. סי' קפב א
^ 7. נדרים עב ע"ב
^ 8. במדבר ל ח
^ 9. בפירושו על הגמ' שם.
^ 10. סנהדרין עד ע"א
^ 11. דברים ו ה
^ 12. שם כב כו
^ 13. שם ע"ב, ד"ה והא אסתר
^ 14. הל' יסודי התורה פ"ה א, ד"ה ועוד י"ל
^ 15. קידושין לה ע"א
^ 16. ועיין רש"י ויקרא יח ו, כט – לימוד מפורש גם על האישה.
^ 17. ועיי"ש שם, שמבאר שכוונת התוס' היא, שאם היה ציור של עבירת רציחה ללא מעשה, לא היה חייב למסור את הנפש (עפ"י הסברא הנ"ל).
^ 18. שבת פי"ב י, לפי נוסח הגר"א.
^ 19. שם קו ע"ב
^ 20. בדרך כלל גדרה של כל מצוה הוא ברור. ובמצוות אחדות יש להסתפק. כגון, מצות ארבעת המינים – האם מציאות האחיזה היא המצוה, או שאנו מצווים על מעשה הנטילה.
^ 21. קידושין מא
^ 22. גיטין סו ע"א
^ 23. עיין תוס' גיטין כב ע"ב, ד"ה והא, וברש"י שם על המשנה, ד"ה כותבת, ושו"ע אבה"ע סי' קכ א.
^ 24. והרמ"ה (מובא בטור, אבן העזר סי' קכ) מיישב, שבזמן נתינת הגט לאישה היא זוכה בגט עבור הבעל, וחוזרת ומתגרשת בו. והרמב"ן מעמיד שהשליח קונה נייר, וזוכה בו עבור הבעל.
^ 25. עיין בחלקת מחוקק אבן העזר סי' קכ סק"א, ובפר"ח ובב"ש שם.
^ 26. ביאורים על אבן העזר שם, ד"ה ועיין
^ 27. ואם נאמר שהרמב"ם חולק על רש"י (לעיל הערה 5) – יוצא שסובר שמועילה שליחות גם בכה"ג, ולא קשה על אחרונים אלו.
^ 28. סוכה לח ע"ב
^ 29. וראיה שבמצוות אלו של 'שומע כעונה' ישנו גם גדר של שליחות – הר"ן כותב (ראש השנה ז ע"ב, ד"ה אבל), שאף למ"ד מצוות אין צריכות כוונה, השומע הבדלה בבית כנסת יכול להבדיל בביתו. והטעם – הוא אינו רוצה שהמבדיל יהיה שלוחו, ממילא הוא אינו יוצא ידי חובה בהבדלתו, שהרי שליחות צריכה רצון [שלא כרשב"ם, הסובר שלמ"ד מצוות אין צריכות כוונה ג"כ לא יוצא י"ח, אם מתכוון להדיא שלא לצאת].
^ 30. משנה מגילה יז ע"א
^ 31. הוא מקשה זאת על בית הלוי, הסובר שכהן אינו יכול להוציא את חבירו בברכת כהנים, כיוון שדין 'קול רם' אינו יכול להיעשות ע"י שליח.
^ 32. חו"מ סי' קצ סק"א
^ 33. שם. ועיין באריכות בשיעור 'קנין כסף'.

הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל

עורכה הראשי של האנציקלופדיה התלמודית. לשעבר ראש כולל "דעת משה" סאדיגורה ודיין בבית הדין הגדול בירושלים. השעורים באתר סוכמו ע"י תלמידים, מתוך שעוריו הניתנים בישיבה. השעורים באחריות התלמידים בלבד.

42 דק'
בבא בתרא
המוכר שטר חוב לחבירו ומחילה- שיטת ר"ת
בבא בתרא
ג אדר א תשע"ו
28 דק'
הרב מרדכי אליהו
קידוש הזמנים
מתוך אזכרת 12 חודש לרה"ג מרדכי אליהו זצ"ל
כ"ה אייר תשע"א
כתובות
מעשה הנעשה באונס
מסכת כתובות: דף ב' ע"ב
תשס"א
כתובות
גדר הנישואין - נישואין בכפיה
מסכת כתובות: דף ב'
תשס"א

שיעורים במסכת קידושין

49 דק'
שיעורים במסכת קידושין
כבוד תלמידי חכמים
קידושין לב: ת"ר מפני שיבה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' אב תשפ"ד
36 דק'
שיעורים במסכת קידושין
קניין דרבנן מועיל לדאורייתא?
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' תמוז תשפ"ד
43 דק'
שיעורים במסכת קידושין
מהי הסיבה ששטר מוגדר כקרקע?
הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל | י"ח סיון תשע"ח
שיעורים במסכת קידושין
מצווה בו יותר מבשלוחו
קידושין דף מא ע"א
הרב יאיר וסרטיל | שבט תשע"ג

שיעורים במסכת קידושין

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

נוסחי תפילה
תפילת הדרך - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
תפילת העמידה
הזכרת גשמים ובקשתם
הרב אליעזר מלמד | תשס"ה
רחל אמנו
רחל אמנו - מקבצת את בניה לגבולם
הרב דוד דב לבנון | ר"ח כסלו תשס"ב
אחדות ומחלוקות
יום ז' מר-חשוון - יש לו כוח מיוחד לאחדות בני ישראל
הרב אליהו ממן | חשוון תשע"ב

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון תשפ"ז
25 דק'
שם משמואל על הפרשה
פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
הרב חיים כץ | ד' חשוון תשפ"ז
44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרה"ג דוב ליאור
הרב אליעזר מלמד
הרב חגי לונדין
הרב דוד חי הכהן
הרב שלמה שושן
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל
הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל
הרב יהודה לייב גרונר

52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון תשפ"ז
29 דק'
שם משמואל על הפרשה
שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
הרב חיים כץ | ה' חשוון תשפ"ז
25 דק'
שם משמואל על הפרשה
פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
הרב חיים כץ | ד' חשוון תשפ"ז
43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ח
הרב אלי סטפנסקי | ה' חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
46 דק'
נח
משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
רביבים
חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
נח
מאמר נח פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
30 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ז
הרב אלי סטפנסקי | ד' חשוון תשפ"ז
47 דק'
תפילות, קידוש וסעודות
הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
הרב משה בר ציון | ב' חשוון תשפ"ז

עוד שיעורים

אזור אישי

מתחברים עכשיו לצפיה בשיעורים אחרונים שלך, השאלות שלך בשאל את הרב ולהמשך צפיה בסדרות שיעורים בדיוק מהרגע שבו עזבת אותן.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il