^ 1. קידושין מא ע"א
^ 2. ריש טז ע"ב (בדפי הרי"ף)
^ 3. ולא מצד שמסייעתו לקיים את הקידושין, דזה לא הוי מצוה לדעת הר"ן, כמבואר לקמן בפרק שלישי. ואמנם יבואר בהמשך, שיתכן להגדיר לדעת הר"ן שיש 'איסור עשה' לקחת אישה ללא קידושין, ואם כך יוצא שבמעשה הקידושין מונעים עבירה – בכל זאת לא נראה לומר שחל 'מצוה בה יותר מבשלוחה' מצד עצם הקידושין. דנראה שעל מניעת עבירה לא שייך לומר כן.
ואם נאמר שפילגש מותרת [ויוצא, א"כ, שאין כלל הכרח בקידושין לשם קיום מצות פו"ר], נראה שאין בעובדה שהיא מתקדשת לו שום סיוע למצות פו"ר, וספק אם ניתן לומר על כך 'מצוה בה יותר מבשלוחה'. לכן נראה כנ"ל, שפילגש אסורה לדעת הר"ן. [ואמנם יבואר לקמן, שיתכן שהרמב"ם סובר שאיסור פילגש הוא מחמת ביטול העשה של קידושין, וזה לא כר"ן, הסובר שאין מצוה כזו. אך יתכן שזהו איסור עשה, וכנ"ל, וכפי שיבואר. ויתכן גם שפילגש אסורה מצד אחר – איסור קדשה, וכפי שיובא לקמן].
^ 4. שמות טז ה
^ 5. הערת העורך: עיין גם ברמב"ם, הל' שבת פרק ל ו.
^ 6. וכן כותב המקנה, מא ע"א, ד"ה שם בגמ' מצוה בה.
^ 7. שו"ת, סי' כז, ד"ה אבל יש
^ 8. שו"ת, חלק א סי' תרב
^ 9. ועיין ברשב"א בתשובה הנ"ל, דחולק על כך.
^ 10. גיטין לו ע"א
^ 11. שם
^ 12. מנין המצוות, מצות עשה קמו, ובכס"מ שם. הערת העורך: עיין בספר 'אש תמיד' [ספר זכרון לקדוש אליעזר שלזינגר הי"ד, הוצאת ספריית בני תורה, תש"ס], בשיעורו של הרב חיים ברלין זצ"ל, שחולק וסובר גם בדעת הרמב"ם, שאין זו מצות עשה, אלא איסור לאו!
^ 13. הל' שחיטה פרק א א
^ 14. על הרמב"ם במנין המצוות שם (בפתיחת היד החזקה).
^ 15. נציין כאן נפ"מ העולה מדיון זה - יש להסתפק, האם השוחט בהמה לגוי צריך לברך או לא. נראה שהדבר תלוי בנ"ל. אם שחיטה היא מצוה – לא שייך לברך. דגדר המצוה הוא, שאם עומדים לאכול, אז מצווים קודם לכן לשחוט. וכאן שלא עומדים לאכול אנשים שחייבים בשחיטה – אין מצוה. אולם אם השחיטה היא מניעת עבירה – גדר הענין הוא בבהמה - להפוך אותה ל'חפץ' כשר באכילה, שלא יכשלו בה. וא"כ לא איכפת לן מיהו העומד לאכלה, דהחיוב לשחוט לא נובע מהעומדים לאכלה, אלא מכך שהיא עומדת לאכילה. נפ"מ נוספת עיין באריכות בשיעור 'גדר החיוב לקיים מצוות', בביאור שיטת רש"י.
^ 16. חולין ט ע"א
^ 17. שם, ד"ה בהמה בחייה
^ 18. ביצה כה ע"א, ד"ה בחזקת איסור
^ 19. דברים יב כא
^ 20. ברכות כא ע"א
^ 21. שו"ת, סי' ז
^ 22. עפ"י נידה מח ע"ב
^ 23. ומפורש הדבר בתוס' (שבועות כד ע"א, ד"ה האוכל): "…משום דאית ביה איסור עשה שאינה זבוחה דכתיב 'וזבחת ואכלת', מה שאתה זובח אתה אוכל, אבל מה שאי אתה זובח – לא".
^ 24. דכך הוא כותב (שם): "ואולי לאו הבא מכלל עשה – עשה".
^ 25. אמנם ניתן לכאורה לומר, שרש"י סובר לא כרמב"ם ואף לא כתוס', אלא שזו רק דרך איך לא להגיע לאיסור נבילה, וכראשית דברינו בשיטת הראב"ד. אולם עיין בשיעור 'גדר החיוב לקיום מצוות', אות ד, שמוכח שרש"י ממש כרמב"ם.
^ 26. פסחים ז ע"ב
^ 27. ויקרא ו כא. ועיין גם במדבר לא פס' כב כג.
^ 28. דברים כב יג; שם כד א
^ 29. הל' אישות פרק א הל' א, ב
^ 30. וכן הוא בספר המצוות מצות עשה קמו, סמ"ג עשין מח, חינוך מצוה תקנב
^ 31. וכן מאריך המקנה (מא ע"א, ד"ה שם בגמ' מצוה בה) לבאר.
^ 32. הערת העורך: נראה שניתן לומר שתי דרכים נוספות – לפי שיטת הרמב"ם (ולא הרמב"ם עצמו), הסובר שיש איסור פילגש – אם נלמד שאיסור זה הוא מדין 'לא תהיה קדשה' [כמובא לקמן אפשרות זו], הרי שהקידושין באים להפקיע מעבירה זו. ואין כלל מצות עשה וכן אין איסור עשה שנלמד מ'וכי יקח איש'. ועוד ניתן לומר, שהקידושין אינם מצוה, ואף לא באים למנוע עבירה, אלא התורה מלמדת אותנו היאך נוצרת אשת איש.
^ 33. כתובות פרק ראשון, סי' יב
^ 34. עיין לעיל הערה 32.
^ 35. והמקנה (שם) מאריך לחלוק על הר"ן, וסובר כרמב"ם.
^ 36. קונטרס אחרון סי' כו א, ד"ה שם בהגה
^ 37. הל' מלכים פרק ד ד
^ 38. דברים כג יח
^ 39. עיין רמב"ם הל' נערה בתולה ספ"ב, כ"מ וראב"ד שם. וכן בהל' איסורי ביאה פרק יח ב.
^ 40. אולם עיין במקנה בדף מא, שמבאר כך את איסור פילגש, שלא כדבריו בקונטרס אחרון הנ"ל. וכן משמע קצת בראב"ד (הל' אישות פ"א ד), שהבין כך בדעת הרמב"ם.
^ 41. הערת העורך: נראה שניתן לפרש את איסור פילגש, שלא מצד קדשה, בין אם נסבור שהקידושין הם מצוה, כנ"ל בשחיטה לרמב"ם, ואז הגדרת הענין כמו שכתבנו למעלה – ביטול מצות קידושין. ובין אם נסבור כראב"ד, ונאמר שיש בקידושין לאו הבא מכלל עשה, האוסר לקחת אישה ללא קידושין. ולפי זה הגדרת האיסור, שהוא עובר על איסור עשה של לקיחת אישה ללא קידושין.
^ 42. הל' מלכים שם
^ 43. סנהדרין כב ע"א
^ 44. משנה יבמות קו ע"ב
^ 45. הלכות קטנות (בסוף מנחות), סי' תתקמד
^ 46. כל זה, כמובן, אם נלמד שקידושין זוהי מצוה שמתחייבים בה, כשבאים ליקח אישה. אולם אם קידושין הם איסור עשה, הרי זה כשעטנז בשבת, ואסור.
^ 47. קידושין ב ע"ב. וקצת דחוק – דלפי זה צריך לומר, שכל הפילגשים שמצאנו במלכים לא רצו להתקדש למלך. דאילו רצו – היה חל איסור פילגש!
^ 48. או"ח יג ג
^ 49. עיין גם במג"א שם סק"ח.