ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אמור
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
גוי - קדוש. גוי החי חיים ממלכתיים שלמים המקיפים את כל תחומי החול ויחד עם זאת - קדוש, רק אלו שהשלום נר לרגלם מסוגלים להביא לידי הרמוניה בין קודש וחול. כי קודש וחול עולמות נפרדים הם, לעיתים קרובות מידי נדחקים זה לתחומו של זה ומערערים יציבותו של הזולת. לא אדם קצר ימים ושבע רוגז מסוגל לתחום תחומים ביניהן ולשמור על כך שאף אחד מהם לא יקופח, להציב גבולות לבין החומר והרוח בדיוק מופלא שלא יתערער.
תורת ה' תמימה, היא קבעה את התיאום בין קודש לחול, רואה היא חשיבות בעולם החול ומחייבת לבנותו ולשכללו. "אשר ברא אלוקים לעשות" שהאדם יוסיף עשי'ה לעשייתו של הקב"ה, ולדאוג לכך שהחול יספוג לתוכו קודש. "אנשי קודש תהיו לי" _ אנשים שיש בהם קודש וקדושה שהיא אנושית.
אוהב שלום, עושה הכל למען השלום בין אדם לחברו, רודף גם להשכין שלום בין חיי החומר וחיי הרוח. יצירת אורחות חיים, שהם תפארת מזיגה של חומר ורוח, לעושה ותפארת לו מן האדם ביחסים שבינו לחברו ובונה בזה ממלכת כהנים וגוי קדוש.
(התשמ"ז)
"אמר אל הכהנים בני אהרון"
ברוב המקומות נאמר "בני אהרון הכהנים" ואילו כאן הוקדם הכהנים לפני בני אהרוןוהלוא דבר הוא. ודומה שבני אהרון זכו לכהונה גם בזכות עצמם וגם בהיותם בני אהרון. ועובדה היא כי פנחס לא הוקדש לכהונה יחד עם כולם וזכה לכך אח"כ בזכות עצמו. ולפיכך היחס לבני אהרון הוא כפול, בכל הנוגע לעבודתם במקדש - זכות האב היא הקובעת, ביחס לאורחות חייהם - זכות עצמם היא המחייבת.
אשר לעבודת המקדש, כלל קבעו חז"ל: "כהן גדול נוטל חלק בראש שלא במחלוקת וההדיוט במחלוקת". זכותו של הכהן הגדול עומדת לו לעשות כל עבודה שהוא רוצה ובכל עת שהוא רוצה. כהן הדיוט - לפי חלוקה ובמועד הקבוע לו. על כן בעבודת המקדש מוזכר "בני אהרון הכהנים", היותם בני אהרון, מזכה אותם בעבודה, שהכהן הגדול - (אהרון) משאיר להם.
ובכל הנוגע לאורחות חייהם, השמירה על קדושתו וטהרתו, ההקפדה בבנין משפחתו, לא רק זכות האב היא המחייבת, זכותו העצמית היא בעיקר הקובעת, ועל כן בתחום זה נאמר "הכהניםבני אהרון".
(התשמ"ח)
"אמור אל הכהנים בני אהרון"
"הכהנים" - "בני אהרון", ולא כמקובל "בני אהרון הכהנים". לא היחוס המשפחתי גרם לכך שיהיו כהנים, אלא התכונות של אהרון: אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה, דבר המבטיח מילוי שליחותם להורות את בני ישראל ולהביאם למעמד של ממלכת כהנים וגוי קדוש. גוי החי חיים ממלכתיים המקיפים את כל תחומי החיים החול והקודש.
רק אלה שהשלום נר לרגליהם, מסוגלים להביא לידי הרמוניה בין קודש לחול. כי במהותם קודש וחול שני עולמות נפרדים הם, ומי שמשקיע עצמו בקודש - מנתק עצמו מן החול ומי שמשקיע עצמו בחול יש והוא מנותק מן הקודש. זה בתחום חיי היחיד. אבל בתחום חיי הציבור חייבים שני הדברים להיות זה על יד זה ולהשלים זה את זה.
ארבעה בנים היו לו לאהרון, חטאו גרם שימותו, תפילתו של משה עשתה מחצה ושנים נשארו בחיים, אבל לא נדב ואביהו הגדולים מבחינת הגיל ומבחינת הרוח, אלא אלעזר ואיתמר הצעירים והקטנים. כי בהם היתה טבועה אהבת שלום של האב ואהבת הבריות. לכן הם נשארו, כי הם היו "בני אהרון".
אנשי קודש תהיו לי - אנשים ולא מלאכי השרת. אנשים המבינים את צרכי החיים היום-יומיים ודואגים למלא את צורכי החול, אבל להיות "קודש" לשמור על הרוח והנפש.
(התשס"ג)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








